משנה כתובות יג ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק יג · משנה ט | >>
שנים שהוציאו שטר חוב זה על זהיז.
אדמון אומר: אילו הייתי חייב לך, כיצד אתה לווה ממני?
וחכמים אומרים: זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו.
שְׁנַיִם שֶׁהוֹצִיאוּ שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה,
- אַדְמוֹן אוֹמֵר:
- אִלּוּ הָיִיתִי חַיָּב לְךָ, כֵּיצַד אַתָּה לֹוֶה מִמֶּנִּי?
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- זֶה גּוֹבֶה שְׁטָר חוֹבוֹ, וְזֶה גּוֹבֶה שְׁטָר חוֹבוֹ:
שנים שהוציאו שטר חוב - זה על זה.
- אדמון אומר:
- אילו חייב הייתי לך,
- כיצד אתה לווה ממני?
- וחכמים אומרין:
- זה גובה שטר חובו - וזה גובה שטר חובו.
והלכה כחכמים:
וחכמים אומרים זה גובה שמר חובו - והלכה כחכמים:
שנים שהוציאו שט"ח זה על זה. ראובן על שמעון ושמעון על ראובן ושטר שהוציא ראובן מוקדם ושל שמעון מאוחר אדמון אומר יכול לומר לו אילו הייתי חייב לך כדברי שטרך כיצד אתה לוה ממני אחר כך היה לך לתבוע חובך ממני וחכ"א זה גובה שט"ח כו' שאף הראשון גובה ופרכינן בגמרא אי דמטא זימניה כלומר של החוב הראשון מ"ט דרבנן דאמרו שהראשון גובה חובו ולא משמע לן [דפליגי] באתרא דכתבין שטרא והדר יהבי זוזי ורבנן סברי דזה היה פקח כדי שיוכל למשכנו דבכה"ג הא תנא ליה פלוגתא במתניתין דבסמוך אלא ודאי אפילו באתרא דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא קאמרי רבנן דזה גובה ומשום הכי קשיא ליה אי דמטי זימנא מ"ט דרבנן ואי לא מטי זימנא מ"ט דאדמון דהא לא מצי א"ל אילו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני דמשום דלא הגיע זמנו [הוצרך] ללות ממנו ומוקמינן לה בגמרא כגון שלוה ממנו ביומא דמשלם זימניה ופליגי אי עביד אניש דיזיף ליומא או לא. הר"ן:
(יז) (על המשנה) זה על זה. ראובן על שמעון ושמעון על ראובן. ושטר שהוציא ראובן מוקדם ושל שמעון מאוחר. אדמון אומר יכול לומר אילו כו' כיצד כו' היה לך לתבוע חובך ממני. וחכמים אומרים זה גובה כו', שאף הראשון גובה. ופרכינן בגמרא, אי דמטי זמניה של חוב הראשון מאי טעמא דרבנן שהראשון גובה חובו. ואי לא מטי זימנא מאי טעמא דאדמון דהא לא מצי אמר ליה אילו כו' דמשום דלא הגיע זמנו הוצרך ללות ממנו. ומוקמינן לה בגמרא כגון שלוה ממנו ביום דמשלים זימניה. ופליגי אי עביד אינש דיזיף ליומא או לא. הר"נ:
אדמון אומר: יכול הוא שמעון לומר לו לראובן אילו חייב הייתי לך כדברי שטרך כיצד אתה לוה ממני אח"כ היה לך לתבוע את חובך ממני:
זה גובה וכו' זה גובה: אפילו החוב שוה אין אומרים יעכב זה מלוה של חברו בשביל מלוה שהלוהו אלא ב"ד יורדים לנכסי כל אחד ומגבין לשכנגדו את חובו כך פי' רש"י ז"ל אזה גובה וזה גובה דקאמר רב נחמן בגמרא וכפי מה שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בתלמודו. [עי' בתוי"ט] (הגה"ה מחלוקת הוא בין הפוסקי' ז"ל והרמ"ה ז"ל והטור ג"כ הכי ס"ל אבל הרמב"ן ז"ל ס"ל דה"נ אם כותבין השטר תחלה אין הלוה יכול לטעון היה לך ליפרע בחובך שיאמר המלוה הוצרכתי למעות ולא יכולתי ליפרע ממך. ועיין עוד שם בטור ח"מ סימן פ"ה). ופי' דבגמרא פליגי רב נחמן ורב ששת בשנים שהוציאו ש"ח זה על זה דרב ששת אמר הפוכי מטרתא למה לי אלא זה יעמוד בשלו וזה יעמוד בשלו פי' דס"ל דהא דתנן בר"פ הניזקין ב"ח בבנונית בשל כל אדם הן שמין שאם יש לו לאחד עדית ובינונית ולחבירו זבורית וכיון דבהדדי אתו למגבי יהבי ב"ד בינונית לבעל זיבורית והדר גבי לה מיניה וא"כ מה תועלת הפוכי מטרתא הוא ורב נחמן אמר זה גובה וזה גובה דס"ל דבשלו הן שמין ולאו הפוכי מטרתא הוא דממה נפשך איכא רווחא לבעל זבורית דאי חבריה קדים ברישא וגבי אשתכח דאיכא השתא גביה עדית ובינונית וזבורית ומגבי להאיך בינונית ואי איהו קדים וגבי מהאיך בינונית הויא גביה עדית ומגבי לחבריה זבורית ודכ"ע אם זה יש לו עדית וזה עדית בינינית ובינונית זבורית וזבורית ודאי הפוכי מטרתא הוא כי פליגי כי אית ליה לחד עדית ובינונית ואית ליה לחד זבורית וכדכתבינן ופרכינן לרב ששת ממתני' דאמרי רבנן זה גובה וזה גובה ונהי נמי דאית להו לרבנן ששני השטרות כשרים מ"מ ליתני זה יעמוד בשלו אלא ש"מ בשלו הן שמין ואם יש ללוה שדה שהיא בינונית לכל אדם ואצלו היא עדית ששאר שדותיו גרועות ממנה אין ב"ח גובה הימנה ומשני דמתני' מיירי כגון שלוה השני ביומא דמושלם זימנא דקמא ובהא פליגי דמ"ס עביד איניש דיזיף ליומיה וזה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו ומ"ס לא עביד איניש דיזיף ליומיה. ובטור ח"מ סי' פ"ה וכדכתיבנא:
יכין
שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר: אותו ששטר שבידו מאוחר לזמן פרעון שבראשון [יכול הוא שיאמר אילו כו']:
וזה גובה שטר חובו: פלוגתייהו כשזמן שטר שבשני הוא ביומא דמשלם זמן פרעון שבראשון, דלרבנן כיון דא"צ לפרוע רק בסוף היום, עביד אינש דיזיף ליומא, והכי קיי"ל [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת