משנה כלאים ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ב · משנה ד | >>
זרועה ונמלך לנוטעה, לא יאמר: אטע ואחר כך אופך, אלא הופך ז ואחר כך נוטע.
נטועה ונמלך לזורעה, לא יאמר: אזרע ואחר כך אשרשח, אלא משרש ואחר כך זורע.
אם רצה, גומם עד פחות מטפח, זורע, ואחר כך משרש.
משנה מנוקדת
זְרוּעָה וְנִמְלַךְ לְנָטְעָהּ, לֹא יֹאמַר: אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ, אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ.
- נְטוּעָה וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ, לֹא יֹאמַר: אֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אֲשָׁרֵשׁ, אֶלָּא מְשָׁרֵשׁ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ.
- אִם רָצָה, גּוֹמֵם עַד פָּחוֹת מִטֶּפַח, זוֹרֵעַ, וְאַחַר כָּךְ מְשָׁרֵשׁ.
נוסח הרמב"ם
זרועה, ונמלך ליטעה -
- לא יאמר אטע, ואחר כך אופך - אלא הופך, ואחר כך נוטע.
- נטועה, ונמלך לזורעה -
- לא יאמר אזרע, ואחר כך אשרש - אלא משרש, ואחר כך זורע.
- ואם רצה -
- גומם עד פחות מטפח,
- וזורע, ואחר כך משרש.
פירוש הרמב"ם
זריעת הזרעונים, כמו התבואה וקטניות וזרעוני גנה, נקראת "זריעה"; ומטע האילנות, נקרא "נטיעה".
ומלת אשרש, ומשרש - גזור ממלת "שרש", גומם עד טפח. ועניינו לכרות השורש, ולעקור אותו. וכבר נמצא בספרי הנבואה: "ושרשך מארץ חיים"(תהילים נב, ז).
גומם עד פחות מטפח - יכרות השורשים, עד שלא ישתייר מהם בארץ אלא פחות מעומק טפח, ויזרע בארץ ההיא, ואחר כך יעמיק לעקור את הכל, עד שלא ישתייר כלום:
פירוש רבינו שמשון
זרועה. שהיתה שדהו זרועה תבואה ונמלך עליה לנוטעה גפנים.
גומם. מלשון גוממו עם השופי דפרק גיד הנשה (דף צב:) כלומר קוצץ הגפן סמוך לארץ שלא ישייר טפח:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
זרועה ונמלר לנוטעה - שהיתה זרועה תבואה ו ונמלך לנוטעה גפנים:
גומם - לשון גוממו עם השופי דפרק גיד הנשה [צב] כלומר כורת הגפן סמוך לקרקע שלא ישייר גבוה מן הקרקע טפח:
פירוש תוספות יום טוב
זרועה ונמלך לנוטעה. זריעת הזרעונים כמו התבואה והקטניו' וזרעוני גינה נקראות זריעה ומטע האילנות נקרא נטיעה. לשון הרמב"ם. והשתא מ"ש הר"ב והר"ש זרועה תבואה לדוגמא נקטה והוא הדין קטנית וזרעוני גינה ומצאנו נטיעה מושאל לירק בכוליה פ"ג:
אלא הופך. פירוש לאחר שהתליעה. שכך לשון הרמב"ם במשנה דלעיל כשישחת הזרע בארץ והופכין אותה במחרישה לא יצמח אחר כן:
אשרש. לשון הרמב"ם מלת אשרש ומשרש גזור ממלת שורש וענינו לכרות השורש ולעקור אותו וכבר נמצא בספרי הנבואה (תהלים נב) ושרשך מארץ חיים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על הברטנורא) לדוגמא נקיט והוא הדין קטניות וזרעוני גינה. והוא מושאל לירק:
(ז) (על המשנה) הופך. פי' לאחר שהתליעה:
(ח) (על המשנה) אשרש. נגזר ממלת שורש וענינו לכרות השורש ולעקור אותו כמו ושרשך מארץ חיים:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
זרועה ונמלך לנוטעה: לשון הר"מ בחבורו מי שהיתה שדהו זרועה ירק או תבואה ונמלך כו'. וגם שם לא הזכיר התלעה בזו המשנה. ונראה דלהראב"ד ז"ל ה"נ הוי הופך לחוד:
תפארת ישראל
יכין
זרועה ונמלך לנוטעה: לרמב"ם (פ"א מהל' כלאים ה"ו) דמותר לערב גרעיני זרעים עם זרע אילנות לזרען כא' מכ"ש לזרוע זרעים אצל אילנות. א"כ ע"כ הכא בנטועה בגפנים מיירי. דאילו בשאר אילנות רק להרכיבן זב"ז אסור. מיהו הראב"ד שם הוכיח מירושלמי דאף שאר אילנות אסור לזרוע אצלם זרעונים. [ורכ"מ שם יישב קושיתו] ועי' לעיל [פ"א מ"ח]. אבל אי"ל דלרמב"ם מיירי הכא בשאר אילנות. ואפ"ה אסור מחשש הרכבה דגם מירק ואילן אסור [כפ"א מ"ז]. ליתא דהרי רק בגזע. אבל במרכיב תוך השרשים מותר [כי"ד רצ"ז] והרי הכא אינו זורע או נוטע ע"ג הגזעין רק על השרשים:
לא יאמר אטע ואחר כך אופך אלא הופך: לאחר שהתליע:
לא יאמר אזרע ואח"כ אשרש: אעקור שרשי הנטיעות:
אם רצה גומם: כורת האילנות:
עד פחות מטפח: שלא ישייר טפח ממעל לקרקע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת