עיקר תוי"ט על כלאים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה כלאים ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) דדבר תורה חד בתרי בטל אלא דחכמים אסרו מפני מראית העין והם אמרו דפחות מרובע לסאה מתבטל:

(ב) (על המשנה) ימעט. או מוסיף על סאה או פוחת מרובע ואף דכ. ל האיסורין שרבה עליהם מזיד אסור הכא האיסור אינו א, לא מראית העין:

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

(ג) (על המשנה) אזרע. ואע"פ שהצמחים נכרים הם שבודאי יהפוך כולם אפילו הכי יהפך מתחלה. תוי"ט:

(ד) (על המשנה) כתלמי. תלם הוא בקע שעושה המחרשת בעובי הארץ והוא מלשון על תלמי שדי (הושע י'):

(ה) (על הברטנורא) ישייר. יש לפרש בכל הבית סאה רובע במקום אחד ויש לומר דכשתצטרף מה שאינו חרוש לא יעלה לרובע. הר"ש:

(ד)

(ו) (על הברטנורא) לדוגמא נקיט והוא הדין קטניות וזרעוני גינה. והוא מושאל לירק:

(ז) (על המשנה) הופך. פי' לאחר שהתליעה:

(ח) (על המשנה) אשרש. נגזר ממלת שורש וענינו לכרות השורש ולעקור אותו כמו ושרשך מארץ חיים:

(ה)

(ט) (על הברטנורא) לפי שהוא נספח אל קציר השנה שעברה מלשון ונספחו על בית יעקב ישעיה י"ד. הרמב"ן:

(י) (על הברטנורא) פ"א. דאין מחייבין אותו לעקור דליכא איסורא שהרי הוא לא זרען אלא מאליהן באו ומשום מקיים כלאים ליכא משום דקשה להו עשבים ודוקא היכא דניחא ליה חייבהו חכמים שלא יחשדהו שזרעם. ר"י בתוס':

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(יא) (על הברטנורא) ור"ל מכל איזה תבנית שתהיה בין משולש בין מרובע או שאר תבנית. הר"מ:

(יב) (על המשנה) נכנס. דמן התורה לא נאסר אלא כשזורע במפולת יד ורבנן אסרו כל מקום שיש מראית העין ולפיכך התירו על כמה דרכים. ר"מ:

(יג) (על הברטנורא) ובלבד שיסמכהו לשדה חבירו. הר"מ:

(יד) (על הברטנורא) ונמצא כזורע להשחתה. הר"מ:

(ח)

(טו) (על הברטנורא) דעיקר קפידא אקיום כלאים אבל אזריעה ליכא קפידא דבמתכוין לבדוק קיימינן אלא שמפני שמזיקין יאמרו הרואים שלקיומן זרען:

(טז) (על הברטנורא) מפורש בפ"ב דפאה ארבע אמות:

(יז) (על הברטנורא) הואיל ולא נעשה לשם גדר שאלו נעשה לשם גדר סגי בגבוה עשרה ורוחב כל שהוא. תוי"ט:

(ט)

(יח) (על הברטנורא) דאלו ארוך היינו משור:

(יט) (על הברטנורא) ועל שם שמתחלה קודם הזריעה חולק השדה לחלקים קורא קרחת בין הנשארים בלתי זרועים ובין הנזרעים:

(כ) (על המשנה) חרדל. ומתניתין דלעיל דלא כר"מ:

(כא) (על הברטנורא) אבל בפחות מכן לא. והיינו לענין כלאים אבל לענין פאה הוי כל ערוגה כשדה בפני עצמה כדלעיל במס' פאה פ"ג מ"ד:

(כב) (על המשנה) עשר אסורות. תימה אמאי לא יהיו אפילו י"ג מותרות והיינו אג"ה מראשונה. וב"ד מהשניה ואג"ה מהשלישית וכו' ועיין בתוי"ט באריכות:

(כג) (על הברטנורא) לאו בדוקא קאמר שהשורות הנשארות א"צ לחלקם:

(י)

(כד) (על הברטנורא) ר"ל בסלע. שאינו גבוה י' אף על גב דרותב ד' דאי רותב ד' וגבוה י' כו':אכילת הגפן. ירושלמי לא שנו אלא אכילת הגפן הא גפן עצמה לא למה מפני שהוא אסור בהנייה. והרי הקבר אסור בהנייה קבר אין אסורו ניכר ועבודת הגפן אין איסורה בהנייה. אלא כר' ישמעאל דאמר אין עבודה לגפן יחידי. והא דקרי ליה אכילה לפי שנראה נאכלת סביבותיה שאסור לזרעה:

(כו) (על הברטנורא) ואם כן לא פליג אלא ארוחב אבל באורך סבירה ליה נמי עשר אמות ומחצה. וכיוצא בזה אשכחן בסוף פ"ג דתנן ו' טפחים רוחב ולא תנן לאורך בכמה ופירשה בתוספתא י' אמות ומחצה: