משנה כלאים ב דפוסים
משנה כלאים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כל סאה שיש בה רובע ממין אחר, ימעט.
רבי יוסי אומר, יבור.
בין ממין אחד בין משני מינין.
רבי שמעון אומר, לא אמרו אלא ממין אחד.
וחכמים אומרים, כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע.
במה דברים אמורים? תבואה בתבואה וקטנית בקטנית, תבואה בקטנית וקטנית בתבואה.
באמת אמרו, זרעוני גנה שאינן נאכלין, מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה.
רבי שמעון אומר, כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל, הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה.
היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים, ימתין לה עד שתתליע, ויופך, ואחר כך יזרע.
אם צימחה, לא יאמר: אזרע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך זורע.
כמה יהא חורש? כתלמי הרביעה.
אבא שאול אומר, כדי שלא ישייר רובע לבית סאה.
זרועה ונמלך לנוטעה, לא יאמר: אטע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך נוטע.
נטועה ונמלך לזורעה, לא יאמר: אזרע ואחר כך אשרש, אלא משרש ואחר כך זורע.
אם רצה, גומם עד פחות מטפח, זורע, ואחר כך משרש.
היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף, לא יהא זורע ובא על גביהם, שאינן עושין אלא לשלש שנים.
תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלה מיני צמחים, אין מחייבין אותו לנכש.
אם נכש או כיסח, אומרים לו, עקור את הכל חוץ ממין אחד.
הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין, בית שמאי אומרים, שלשה תלמים של פתיח.
ובית הלל אומרים, מלוא העול השרוני.
וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו.
היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים, מותר, מפני שהוא נראה כסוף שדהו.
שלו חטים ושל חבירו מין אחר, מותר לסמוך לו מאותו המין.
שלו חטים ושל חברו חטים, מותר לסמוך לו תלם של פשתן, ולא תלם של מין אחר.
רבי שמעון אומר, אחד זרע פשתן ואחד כל המינין.
רבי יוסי אומר, אף באמצע שדהו מותר לבדוק בתלם של פשתן.
אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע, אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע.
וסומך לבור, ולניר, ולגפה, ולדרך, ולגדר גבוה עשרה טפחים, ולחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה, ולאילן שהוא מיסך על הארץ, ולסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה.
הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין, עושה עשרים וארבע קרחות לבית סאה, מקרחת לבית רובע, וזורע בתוכה כל מין שירצה.
היתה קרחת אחת או שתים, זורעם חרדל .
שלוש, לא יזרעם חרדל, מפני שהיא נראית כשדה חרדל, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, תשע קרחות מותרות, עשר אסורות .
רבי אליעזר בן יעקב אומר, אפילו כל שדהו בית כור, לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת.
כל שהוא בתוך בית רובע, עולה במדת בית רובע.
אכילת הגפן והקבר והסלע, עולין במדת בית רובע.
תבואה בתבואה, בית רובע.
ירק בירק, ששה טפחים.
תבואה בירק, ירק בתבואה, בית רובע.
רבי אליעזר אומר, ירק בתבואה, ששה טפחים.
תבואה נוטה על גבי תבואה, וירק על גבי ירק, תבואה על גבי ירק, ירק על גבי תבואה, הכל מותר, חוץ מדלעת יוונית.
רבי מאיר אומר: אף הקשות ופול המצרי. ורואה אני את דבריהן מדברי.
משנה כלאים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב