משנה יבמות טז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק טז · משנה ה | >>
אפילו שמע מן הנשים אומרות: מת איש פלוני, דיו.
רבי יהודה אומר: אפילו שמע מן התינוקות אומרים: הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני, בין שהוא מתכוון יז ובין שאינו מתכוון.
רבי יהודה בן בבא אומר: בישראל, עד שיהא מתכוון.
ובגוי, אם היה מתכווןיח, אין עדותו עדות.
אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת: מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי,
- דַּיּוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
- אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים:
- הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפֹּד וְלִקְבֹּר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי,
- בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן.
- רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר:
- בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן;
- וּבְגוֹי, אִם הָיָה מִתְכַּוֵּן, אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת:
אפילו שמע מן הנשים,
- אומרות: "מת איש פלוני" - דיו.
- אמר רבי יהודה:
- אפילו שמע מן התינוקות,
- אומרין: "הרי אנו הולכין לספוד ולקבור, את איש פלוני",
- בין מתכוון - בין שאין מתכוון.
- רבי יהודה בן בבא אומר:
- בישראל - עד שיהא מתכוון,
- ובגוי - אם היה מתכוון, אין עדותו עדות.
נאמנים דברי התינוקות אצל רבי יהודה בשני תנאים:
- האחד שיאמרו הרי באנו מלספוד ומלקבור פלוני.
- והשני שישמע אותם מסיחים בקצת ענייני ההספד, שיאמרו כך וכך ספדנים היו שם, והיה שם פלוני ועשה פלוני כך ואמר פלוני כך וכך, וכל כיוצא בזה.
ונאמן הגוי כשאמר מת פלוני, אם הוא מסיח לפי תומו.
והלכה כרבי יהודה, ורבי יהודה בן בבא:
אפילו שמע מן הנשים - שאין מתכוונות להעיד, יכול לילך להעיד להשיא את אשתו:
הרי אנו הולכים לספוד ולקבור את איש פלוני - בגמרא מוקי שצריך שיאמרו אנו באים מלספוד ולקבור את איש פלוני. טז וצריך נמי שישמע אותם מספרים מעניני ההספד, כך וכך רבנן הוו התם, כך וכך ספדני הוו התם, מפני שדרך תינוקות לשחק ולהעלות שמות ושמא נמלה או חגב קברו ומכנים אותו בשם איש פלוני:
אפילו שמע מן הנשים. טעמא דהקילו מפורש ברפ"י:
הרי אנו הולכים לספוד וכו'. כתב הר"ב בגמרא מוקי שצריך שיאמרו אנו באים מלספוד וכו' ומתניתין הכי פירושו הרי אנו הולכים לבתינו שבאנו מלספוד. גמרא:
בין שהוא מתכוין. לשון רש"י לעדות וכ"כ נ"י ומשמע דאילו נתכוין להתיר לא. וצ"ע:
ובגוי אם היה מתכוין. בין להתיר שאמר איש פלוני מת השיאו את אשתו ובין להעיד שאמר מת סתם אלא היכי משכחת לה דנאמן דהא קתני אם היה מתכוין הא לאו הכי עדותו עדות במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי. גמרא:
(טז) (על הברטנורא) ומתניתין הכי פירושא הרי אנו הולכים לבתינו שבאנו מלספוד. תוספ':
(יז) (על המשנה) מתכוין. לשון רש"י לעדות. וכ"כ נ"י. ומשמע דאלו נתכוין להתיר לא צ"ע:
(יח) (על המשנה) מתכוין. בין להתיר שאמר איש פלוני מת השיאו את אשתו ובין להעיד שאמר מת סתם אלא היכי משכחת לה דנאמן דהא קתני אם כו' במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא ביה חיואי שכיב חיואי. גמרא:
אפי' שמע מן התינוקות וכו': ביד פי"ג דהל' גירושין סי' ט'. וכתוב בנמוקי יוסף ואמרו ז"ל מסתברא דעד מפי גוי מסיח לפי תומו כשר כיון שכשר מפי עבד ואשה וכדאמרי' הכא כששמע מפי נשים ומפי קטנים משום דקושטא קאמרי ע"כ: וכתוב בב"י שם סי' י"ז דמדברי הטור נראה שלא הצריכו לומר כך וכך רבנן וספדני הוו התם אלא באומרים הרי אנו באין מלספוד ולקבור את איש פלוני אבל אם אמרו מת איש פלוני משיאין את אשתו אע"פ שלא אמרו דבר אחר, ואין כן דעת הרמב"ם ז"ל שם בפי"ג שכתב וכו', ולישנא דמתני' הכי דייק דגבי נשים נקט אומרות מת איש פלוני וגבי תינוקות נקט אומרים הרי אנו הולכין לספוד וכו' ואם איתא ליערבינהו וליתני אפי' שמע מן הנשים או מן התינוקות מת איש פלוני דיו ע"כ ועיין עוד שם, ויש מי שדקדק מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב עכשיו באנו מהספדו של פלוני וכו' דדוקא לאלתר סמכינן אדברי התינוקות אבל אם לא אמרו עכשיו באנו לא סמכינן עלייהו כלל ושכן משמע מלשון הגמ' דקתני הרי אנו באים דמשמע עתה אנו באים:
ר' יהודה בן בבא אומר בישראל אע"פ שמתכוין ובגוי וכו': כך מצאתי הגרסא ברב אלפס והרא"ש ז"ל, וכן הגיה ר"ש לוריא ז"ל: ובגוי אם היה מתכוין אין עדותו עדות רק בעינן משיח לפי תומו ביד שם פי"ג סימן י"א:
יכין
אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני: אפילו לא התכוונו להעיד:
דיו רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני: והוא שיאמרו שעכשו באו מהספד של פלוני, ויספרו ענייני ההספד, מי היה שם ומי הספיד וכדומה, דאם לא כן דלמא בשחוק אמרו כן:
בין שהוא מתכוין: לעדות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת