משנה טבול יום ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ב · משנה ה | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בשר הקדש שקרם עליו הקיפה. נגע טבול יום בקיפה, חתיכות מותרות. נגע בחתיכה, חתיכה וכל העולים עמה חיבור זה לזה.

רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.

וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות.

מעשה קדרה בקטניות, בזמן שהן פרודים, אינן חיבור.

בזמן שהן גוש, חיבור.

אם היו גושין הרבה, הרי אלו ימנו.

שמן שהוא צף על גבי היין ונגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא השמן.

רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בשר הקודש שקרם עליו הקופה נגע טבול יום בקופה חתיכות מותרות נגע בחתיכה חתיכה וכל העולין עימה חיבור רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות מעשה קדירה והקטניות בזמן שהן פרודין אינן חיבור בזמן שהן גוש חיבור אם היו גושין הרבה הרי אלו יימנו שמן שהוא צף על גבי היין נגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן רבי יוחנן בן נורי אומר שניהם חיבור זה לזה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

קרם עליו הקיפה. קפאו עליו התבלין והמרק וחזר כמין קרום א"ר יוחנן בן נורי כי הקרום הזה עם חתיכות הבשר חבור זה לזה וכשנגע בקיפה פסל הבשר וכבר ביארנו בפתיחה כי טבול יום יפסול הקדש ג"כ כמו התרומה:

וקטניות שקרמו על גבי פרוסות. תבשיל של קטניות כשקפאו על פתיתי הפת ומעשה קדרה מה שמבשלין בקדרה מן החטין והקמח וכן שאר ה' המינין כגון הריפות וותיקא וקמח מבושל בקדרה וכיוצא בזה:

וענין אמרו אם היו גושין הרבה הרי אלו ימנו אם היו גושין הרבה אחד בצד השני וכל גוש מהן מחובר נאסף ונגע טמא באחד מהן מונין ממנו ראשון ושני ושלישי לפי העקרים אשר ביארנו בפתיחה ואם היה הגוש אשר נגע בו הטמא ראשון היה השני הדבק בו שני והדבק בשני שלישי והדבק בשלישי רביעי ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי בשני המאמרים:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

הקיפה. יש מפרשין מקפה אבל נראה כי ההיא דפ' העור והרוטב (דף קכ.) מאי קיפה פירמא בשר מצומק שנימחה בקדירה:

החתיכות מותרות. דכיון דקרש לאו חיבור הוא:

וכל העולין עמה חיבור. והשאר טהור:

שניהם חיבור. בין שנגע בקיפה בין שנגע בחתיכות הכל פסול:

פרוסות. של לחם שמניחין עם הקטניות:

מעשה קדירה וקטניות. כלומר קטניות שנתבשלו בקדירה ודרכן להתבקע וכשמתבשלות יפה יפה מתחברות ומצטרפות כמין גוש אבל קודם לכן פרודות ואין מצטרפות:

ימנו. דאם נגע השרץ באחד מן הגושים והם נוגעין זה בזה מונין מהן ראשון ושני:

שמן שהוא צף על פני היין. בפ"ק דשבת (דף ה:) מייתינן לה:

תני"א בתוספת"א [שם] בשר קדש שקרם עליו הקיפה וכן השמן שצף על היין ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא אומר ב"ש אומרים חיבור וב"ה אומרים אינו חיבור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בשר הקודש שקרם עליו הקיפה - קפאו עליו התבלין והמרק ושומן הבשר, שנימוח ונעשה הכל כמין קרום:

החתיכות מותרות - דלא הוי הקרום חיבור:

וכל העולים עמה - חשיב מחובר לה. והשאר טהור:

שניהם חיבור - ובין שנגע בקיפה בין שנגע בחתיכות, פסל הכול. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי: על גבי פרוסות, של לחם שמניחין על הקטניות:

מעשה קדירה בקטניות - כלומר, קטניות שנתבשלו בקדירה ודרכן להתבקע, וכשמתבשלות יפה מתחברות ונעשות כמין גוש. ויש שגורסין, מעשה קדירה וקטניות:

הרי אלו ימנו - אם נגע שרץ באחד מהן, הרי הוא ראשון. והגוש הסמוך לו שני, והאחר הסמוך לשני שלישי בתרומה:

שניהן חיבור זה לזה - ואם נגע טבול יום באחד מהן, נפסל חבירו. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הקיפה פי' הר"ב התבלין והמרק כו' עיין מ"ש בפ' ג' דזבחים משנה ד' [ד"ה הקיפה]:

שניהם חבור זה לזה. לשון הר"ב ובין שנגע כו' פסל* הכלי וכן לשון הר"ש. גם הרמב"ם כתב כן. ומסיים וכבר ביארנו בפתיחה. כי טבול יום יפסול הקדש (ג"כ) כמו התרומה ע"כ. וכבר כתבתי בזה בריש פרקין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים