לדלג לתוכן

משנה טבול יום ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) משקה טבול יום, כמשקין שהוא נוגע בהן -

אלו ואלו - אינן מטמאין.
ושאר כל הטמאין, בין קלין בין חמורין -
המשקין היוצאין מהן - כמשקין שהוא נוגע בהן.
אלו ואלו תחילה - חוץ מן המשקה, שהוא אב הטומאה.


(ב) קדירה שהיא מלאה משקין, ונגע בה טבול יום -

אם היה משקה תרומה - משקין פסולין, וקדירה טהורה.
אם היה משקה חולין - הכל טהור.
אם היו ידים מסואבות - הכל טמא.
זה חומר בידים - מבטבול יום.
וחומר בטבול יום -
שספק טבול יום - פוסל את התרומה,
והידים - ספקן טהור.


(ג) המקפה של תרומה,

והשום והשמן של חולין,
שנגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן.
המקפה של חולין,
והשום והשמן של תרומה,
שנגע טבול יום במקצתן - לא פסל, אלא מקום מגעו.
אם היה השום מרובה - הולכין אחר המרובה.
אמר רבי יהודה: אימתי?
בזמן שהן גוש בקערה,
אבל אם היה מפוזר במדוכה - טהור,
מפני שהוא רוצה בפיזורו.
ושאר כל הנידוכין שדכן במשקין -
את שדרכן לדוך במשקין, ודכן שלא במשקין, והן גוש בקערה -
הרי אלו כעגול של דבלה.


(ד) המקפה והחמיטה של חולין,

והשמן של תרומה צף על גביהן,
נגע טבול יום בשמן - לא פסל אלא שמן.
ואם חיבץ - כל מקום שהילך השמן, פסל.


(ה) בשר הקודש, שקרם עליו הקופה -

נגע טבול יום בקופה - חתיכות מותרות.
נגע בחתיכה -
חתיכה, וכל העולין עימה - חיבור.
רבי יוחנן בן נורי אומר: שניהם חיבור זה לזה.
וכן בקטניות, שקרמו על גבי פרוסות.
מעשה קדירה, והקטניות -
בזמן שהן פרודין - אינן חיבור,
בזמן שהן גוש - חיבור.
אם היו גושין הרבה - הרי אלו ימנו.
שמן שהוא צף על גבי היין -
נגע טבול יום בשמן - לא פסל אלא שמן.
רבי יוחנן בן נורי אומר: שניהם חיבור זה לזה.


(ו) חבית ששקעה לתוך הבור של יין,

ונגע בה טבול יום -
מן השפה ולפנים - חיבור,
מן השפה ולחוץ - אינו חיבור.
רבי יוחנן בן נורי אומר:
אפילו על גבה רום קומה, ונגע כנגד פיה - חיבור.


(ז) חבית שניקבה,

בין משוליה ובין מצידה,
ונגע בה טבול יום - טמאה.
רבי יהודה אומר:
מפיה ומשוליה - טמאה,
מן הצדדין, מכאן ומכאן - טהורה.
המערה מכלי לכלי,
ונגע טבול יום בקילוח -
אם יש בו - יעלה באחד ומאה.


(ח) בעבוע שבחבית שניקב -

בין מבפנים בין מבחוץ - זה כנגד זה.
טמא באב הטומאה, וטמא באוהל המת.
הפנימי מלמטן, והחיצון מלמעלן -
טמא באב הטומאה, וטמא באוהל המת.
הפנימי מלמעלן, והחיצון מלמטן -
טהור באב הטומאה, וטמא באוהל המת.


הדף הראשי של משנה טבול יום ב