משנה חגיגה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בית שמאי אומרים, מביאין שלמים ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות.

ובית הלל אומרים, מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם.

נוסח הרמב"ם

בית שמאי אומרין מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות בית הלל אומרין מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן.

פירוש הרמב"ם

ב"ש אומרים מביאין שלמים ואין סומכין וכו': כבר פירשנו בפרק שני ממסכת ביצה זו ההלכה ופירשנו כי מחלוקתם היא בעולות ראייה ושלמי חגיגה אבל נדר ונדבה אין קריבין ביום טוב. ואסרו בית שמאי הסמיכה לפי שהוא משתמש בבעלי חיים ומייגע עצמו גם כן בסמיכה כי סמיכה בכל כחו בעינן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מביאים שלמים - שלמי חגיגה, לפי שיש בהם צורך אכילה להדיוט:

ואין סומכין עליהם - אלא סומך עליהן מבעוד יום. דלא בעינן "וסמך", "ושחט" - תכף לסמיכה שחיטה:

אבל לא עולות - עולת יחיד, ואפילו עולת ראיה. שהרי יכול להקריבה בשאר ימות הרגל, דאמר קרא (במדבר כט לה): "עצרת תהיה לכם" — לכם ולא לגבוה:

ובית הלל אומרים מביאין - שלמי חגיגה ועולות ראייה. דכתיב (דברים טז ח): "עצרת לה'" — כל דלה'. אבל נדרים ונדבות, בין עולות בין שלמים דברי הכל אין קריבין ביום טוב:

פירוש תוספות יום טוב

בית שמאי אומרים וכו'. משנה זו שנויה כבר במשנה ד' פ"ב דביצה. ושם פירשתי בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בש"א מביאין:    בביצה פ"ב מתניא והתם עיקר והכא אגב גררא נסבה דמיירי בחגיגה וכן משמע שמאריך התם טפי לפרש ויש להוכיח מינה דביצה מתניא מקמי מכלתין תוס' ז"ל ואיתה למתני' בפ"ק דמגילה דף ה' ובפ"ק דמכילתין דף ז' וכתבו שם תוס' ז"ל מביאין שלמים ואין סומכין דס"ל כשמאי רבם דאמר שלא לסמוך בי"ט ע"כ:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים