משנה זבים ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ד · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

הקיש על הדלת, על הנגר, על המנעול, על המשוט, ועל הקלת, ועל אילן שכחו רע, ועל סוכה שכחה רע, על אילן יפה, על סלם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר, על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שאינן עשויין בטיט, טמאין.

על השדה על התבה ועל המגדל, טמאין.

רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין באלו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת, עַל הַנֶּגֶר, עַל הַמַּנְעוּל, עַל הַמָּשׁוֹט, וְעַל הַקֶּלֶת, וְעַל אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, וְעַל סוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, עַל אִילָן יָפֶה, עַל סֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִין. עַל הַשִּׁדָּה, עַל הַתֵּבָה וְעַל הַמִּגְדָּל, טְמֵאִין. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין בָּאֵלּוּ.

נוסח הרמב"ם

הקיש על הדלת ועל הנגר ועל המנעול ועל המשוט ועל הקלת ועל אילן שכוחו רע ועל סוכה שכוחה רע ועל סולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שאינן עשויין בטיט טמאין על השידה ועל התיבה ועל המגדל טמאין רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין באלו.

פירוש הרמב"ם

נגר. הוא יתד ונקרא בלשון ערבי אל מתרא"ה

ומנעול במה שסוגרין הפתח

ומשוט בלשון ערבי מגרא"ף

וקלת סיבוב של עץ שעושים סביב הרחים כדי שלא יפרח האבק מן הדבר הנטחן כמו שבארנו ברביעי מבתרא (ב"ב סה. בפיה"מ) ואין הלכה כר' נחמיה ור"ש:

פירוש רבינו שמשון

משוט. בפ' המוכר את הספינה (דף עג.) אמרינן דהיינו שמנהיגין בהן הספינה:

קלת. שסביב רחים התחתונה:

על אילן שכחו יפה. כלומר שהסוכה שכחה רע עומדת באילן שכחו יפה ואית דגרסי הכא ובפרקין דלעיל באילן ולא גרסינן על:

מטהרין באלו. אשידה תיבה ומגדל קאי ולכך תננהו תנא קמא לחודייהו:

תני"א בתוספת"א (פ"ד) זב שהקיש על אילן שכחו רע ועל סוכה שכחה רע ונפלו ממנו פגין או סוכות ועליהן משקה טופח טמאין הקיש על גבי תנור ונפל הימנו ככר של תרומה טהור ואם היה חרס מדובק בו טמא על הנגר ועל הקורה על הדלת טמאין על השידה על התיבה על המגדל בזמן שבאין במדה ר' נחמיה ור' שמעון מטהרין ואם היו נסטין טמאין זה הכלל כל שהוא מכח הסטה טמא מכח רעדה טהור רבי יהודה אומר על קורת בית הבד בזמן שהיא נפרצת טהורה רבי יוסי אומר אף על קורת הבלנין בזמן שהיא מפקפקת אם אינה נשמטת טהורה. פי' על השידה על התיבה על המגדל הך ברייתא מייתי בפ' בכל מערבין (דף לה.) ולא מתני' דקאמר התם מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר כלי הוא ומר סבר אהל הוא אמר אביי ותסברא והתניא אהל וניסט טמא כלי ואינו ניסט טהור וקתני סיפא ואם היו נסטין טמאין והיינו ברייתא דמתני' לא קתני הכי ומסיק דברעדה מחמת כחו עסקינן ובהא פליגי דמר סבר הוי היסט ומר סבר לא הוי היסט כלומר אהל וניסט שנתקו ממושבו משהו. רעדה שנתנענע ולא ניתק ממושבו כלל. ברעדה מחמת כחו שטפח ברגליו בארץ ומחמת ניענוע הקרקע ניסט הכלי אע"פ שנעקר מן הארץ טהור לר' נחמיה מאחר דלא בא היסט זה אלא מחמת רעדת הקרקע והיינו דקתני זה הכלל מכח היסט שניסט הדבר שהכה בו ומחמת כך ניסט גם מה שעליו טמא. מכח רעדה דאותו דבר שהכה בו נענע אך לא זז ממקומו טהור מה שעליו אע"פ שניסט מה שעליו והך שידה דבאה במדה דהיינו שמחזקת מ' סאה היא עצמה ודאי לא מקבלת טומאה ולענין מה שבתוכה פליגי כשהכה בשידה עצמה ונפל ממנה ככר של תרומה והשידה נרעדת ולא זזה ממקומה וכן במכה בקרקע ומרעדת הקרקע ניסט ככר ואוכלין שעליה. נפרצת מתחזקת ואינה זזה ממקומה מלשון (בראשית לח) מה פרצת עליך פרץ. מפקפקת מלשון מפקפק דפרק קמא דסוכה (דף טו.) כלומר מתנענעת ואינה נשמטת שאינה זזה ממקומה טהורה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הנגר - יתד הנעוץ אחורי הדלת בנקב שבאסקופה:

מנעול - שסוגרים בו הפתח:

משוט - שמנהיגין בו את הספינה. ולשון מקרא הוא, כל תופשי משוט, ביחזקאל (כז כט) קלת. עיגול של עץ שסביב לריחים התחתונה לקבל הקמח הנטחן שלא יפול לארץ ומיטלטל הוא:

ועל סוכה שכוחה רע - ועומדת באילן שכוחו יפה:

טמאין - דכל הני אין כוחן יפה, וכוח היקש הזב בהו חשיב היסט:

מטהרים באלו - אשידה תיבה ומגדל קאי. להכי תנינהו תנא קמא לחודייהו. ואין הלכה כרבי נחמיה ורבי שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

הקלת. כתב הר"ב עגול של עץ שסביב לרחים התחתונה לקבל הקמח כו' ולשון הרמב"ם סבוב של עץ שעושים סביב הרחים כדי שלא יפרח האבק מן הדבר הנטחן. וכבר כתבתי במשנה דלעיל בזה. והנני יוסיף בכאן שמה שמוסיף הר"ב על לשון הרמב"ם וכתב התחתונה והוא הועתק מפי' הר"ש. נראה דלא דק שאין דעת הר"ש שעשוי לקבל כו'. אבל דבריו הם כפי' הערוך שמפרש שהוא בנין סביב כו' והוא בסיס לרחים התחתונים. ע"כ. וזאת שנית להר"ב בפירוש הקלת דתנן במשנה ג' פ"ד דב"ב הרכיב ג"כ שני פירושים דהרשב"ם ודהרמב"ם. ואינם עולים כאחד כלל כמו שכתבתי בס"ד בספי"ד דכלים:

על אילן יפה. פירש הר"ב ועומדת באילן יפה. וכ"פ הר"ש. ומסיים ואית דגרסי הכא ובפרקין דלעיל באילן ולא גרסינן על:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

על אילן יפה:    גם פה מצאתי מחוק במשניות שעם פי' הרמב"ם ז"ל:

על הכבש ועל הקורה ועל הדלת:    בכל המשניות כתוב על הדלת ואומר אני דאגב שיטפי' דתניי' בפירקין דלעיל בהדי כבש וקורה תניי' נמי הכא דהא פתח בדלת בהך בבא הרא"ש ז"ל:

על השידה וכו':    עירובין פ"ג דף ל"ה מייתי לה ונראה דההיא דהתם ברייתא היא. ומסיק התם דבה קמיפלגי בשרעדה מחמת כחו שהקיש עליהן ממש ולא נתקן ולא הוסטו אלא רעדו מ"ס הוי היסט ומ"ס לא הוי היסט ומעיקרא קודם המסקנא פירש"י ז"ל שם הקיש זב באגרופו ע"ג שידה כולן טמאים מפני שהסיט וכגון שהי' לבוש בית יד דלא מטמא בנגיעה א"נ שהקישן בחתיכת עץ שבידו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

על הנגר:    יתד שבאסקופה לסגור הדלת:

על המנעול:    מסגר:

על המשוט:    רודער:

ועל הקלת:    דף של עץ שסביב אבן הרחיים:

ועל סוכה:    ענף:

שכחה רע:    אף שהוא על אילן וכו':

טמאין:    דמדאין כחן יפה הקישן חשוב היסט:

רבי נחמיה ור"ש מטהרין באלו:    אמרינן בש"ס [עירובין לה"א] בהתנדנדו בכח ראשון של זב. כעל"פ דטמאים. ובהתנדנדו ע"י כח כחו. דכעל"פ דטהורים. כי פליגי בהרעדה בלי נדנוד. שנעשה ע"י כח ראשון:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים