מלאכת שלמה על זבים ד
<< · מלאכת שלמה · על זבים · ד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א[עריכה]
ר' יהושע אומר נדה שישבה וכו': שלשה דברים הם שר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין בבא דכפה שבראשה טמאה ובבא דכלים שבראש הספינה טמאים מדרס ובבא דנוטלת עריבה וכו' דבזמן שמשאה כבד טמאים. וכל הני ר' אלעזר חסמא מטמא להו משום ר' יהושע וחכמים מטהרין:
משאה קל טהורין: הבגדים מטומאת מדרס ואע"פ שהעריבה טמאה מגע זב אפשר דבגדים שבה טהורין לגמרי דאין מגע הזב מטמא בגדים ונהי דאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל זמן שלא פירש כלי הנוגע בזב אינו מטמא בגדים אפילו בעוד שלא פירש דבהדיא תניא בת"כ ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו איש הנוגע במשכב מטמא בגדים ואין משכב הנוגע במשכב מטמא בגדים הר"ש ז"ל: (הגה"ה וכתב עליו החכם הר"ס ז"ל וקשה לומר שהבגדים שבה טהורים לגמרי דתיפוק ליה שהבגדים הם טמאין במשא הזב והם ראשון ויש לפרש דברי הר"ב ז"ל דלא איירי בעריבה הזאת שנטלתו הנדה אלא אם היתה העריבה טמאה מגע זב ולא במשא הזב וזהו דקדוק לשונו שכתב טמאה מגע זב וכן נמי מתני' דקתני בזמן שמשאן קל טהורין רצונו לומר טהורין ממדרס הזב אבל הם ראשון לטומאה ע"כ):
נוטלת: נ"א נטלה:
משנה ב[עריכה]
מלבן של חלונות: ים של בית הבד הר"ש והרא"ש ז"ל. ולהאי פירושא ניחא דבמתני' דבסמוך מטמא הקלת דהיינו העגול של עץ שסביב לריחים. אבל לפי' שכתב רעז"ל נראה דקשה מתני' דהכא אמתני' דבסמוך. ואפשר משום דהכא מיירי בקבוע ובסמוך במטלטל וכדפי' רעז"ל:
ר' יוסי אומר אף על קורת הבלנין: בתוספתא קתני ר' יוסי אומר בזמן שהיא מפקפקת ואינה נשמטת טהורה והרמב"ם ז"ל נראה דגריס הלבנים וכן הוא בתוספתא דזבים פ"ד:
משנה ג[עריכה]
על אילן יפה: גם פה מצאתי מחוק במשניות שעם פי' הרמב"ם ז"ל:
על הכבש ועל הקורה ועל הדלת: בכל המשניות כתוב על הדלת ואומר אני דאגב שיטפי' דתניי' בפירקין דלעיל בהדי כבש וקורה תניי' נמי הכא דהא פתח בדלת בהך בבא הרא"ש ז"ל:
על השידה וכו': עירובין פ"ג דף ל"ה מייתי לה ונראה דההיא דהתם ברייתא היא. ומסיק התם דבה קמיפלגי בשרעדה מחמת כחו שהקיש עליהן ממש ולא נתקן ולא הוסטו אלא רעדו מ"ס הוי היסט ומ"ס לא הוי היסט ומעיקרא קודם המסקנא פירש"י ז"ל שם הקיש זב באגרופו ע"ג שידה כולן טמאים מפני שהסיט וכגון שהי' לבוש בית יד דלא מטמא בנגיעה א"נ שהקישן בחתיכת עץ שבידו ע"כ:
משנה ד[עריכה]
טהורין: דאין רובו נשען וכו' לשון רעז"ל אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל וכתבו עליו תוס' ז"ל לפי זה אתיא כר' שמעון ור"י אומר כו' אבל הרמב"ם והר"ש והרא"ש ז"ל פירשו כפירוש רש"י ז"ל (א). וכתב רש"י ז"ל שם פרק המצניע ורבותי גורסין לארכן טהורין ופירשו טעמא דלארכן טהורין משום דאמרינן שמא ביניהם שכב ולא עליהן. וקשיא לי א"כ לקולא תלינן ואמאי תני סיפא ספק נתהפך טמאים ע"כ:
ישן ספק נתהפך: ס"א ישב ספק נתהפך:
היה מועל על ששה כסיות: תימה לע"ד אמאי שבקי' ללישנא דספסלים דנקט ברישא ואי אמרינן דכסיות קטנים מספסלין ניחא:
רש"א אם רחוקים זה מזה טהורים: אבל כשהן קרובין פעמים מגביה רגלו אחת וכל משענתו על רגלו השנית. הרא"ש ז"ל (ב):
משנה ה[עריכה]
עשר טליות זו על גב זו ישב ע"ג העליונה וכו': כך מ"מ:
הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב וכו': (ג) שבת פ"ט דף פ"ג לגירסת התוס' ז"ל אבל לגירסת רש"י ז"ל דגריס ואוכלין ומשקין כנגדו כרע הזב טמאים כרעו הן טהורין קשה דהא תנן בסמוך טמאים סתם ודוחק לומר דההיא ברייתא פליגא אמתני' אלא שתוס' ז"ל נדחקו שם לתרץ דה"ק מתני' כרע הזב טהורין פי' ממדרס ומ"מ טמאים כדין היסט הזב כרעו הן טמאים פי' מדרס דכיון שהזב למעלה הרי נשען עליהם ע"כ:
ר"ש אומר ביחידי טמא: ר"ש ס"ל דכשהמשכב אשר כרע בו הזב אחד אז יהיה טמא מדרס אבל כשהן שני משכבות או יותר אינו נעשה משכב הזב כיון שכל אחד מן המשכבות לבדו אינו מכריע הזב אלא כולן הרמב"ם ז"ל:
ובמרובין: כשיש משכבות רבות בכף מאזנים כנגד הזב שאין אחד מהם נושא את רובו טהורין דכי כרעו הן אין רובו של זב נישא על אחד מהן אלא כל אחד מהמשכבות נשאו מיעוטו של זב ורבנן חשבי ליה כעשר טליות זו על גב זו הרא"ש ז"ל וכך נראה שצריך להיות בפי' רעז"ל וכאן צריך להיות סימן הוא"ו בפירושו ז"ל קודם דבור המתחיל טמאים בין כרע הזב וכו' וצריך למחוק אותו מן סמוך לבכף מאזנים כי כולו הוא דבור אחד כדכתבינן:
משנה ו[עריכה]
זה חומר בזב מבמת וחומר במת מבזב ושוב חומר בזב שהזב וכו': כך מצאתי מוגה וי"ס מוגהין כך זה חומר בזב מבמת ושוב חומר בזב שהזב וכו' ונמחקו מלות וחומר במת מבזב. וכן הגי' ה"ר יהוסף ז"ל. (ד) ולפי פירוש הר"ש ז"ל אין טומאת מדף אלא באוכלין ומשקין שעל גביו ולא בכלים שעל גביו ולדעת הרמב"ם ז"ל גם כלים שעל גביו יש להן טומאת מדף וכמו שהעתיק פירושו רעז"ל. ועיין בספר קרבן אהרן פרשה ג' דפרשת זבים:
משנה ז[עריכה]
טליות: טלית לשון יחיד טליות לשון רבים ופי' בערוד בשם ר' מצליח טלית הוא רדיד ולמה נקרא שמה טלית שהוא למעלה מכל הבגדים כדמתרנמינן וישאו אותו בניו ונטלו ע"כ:
מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש: (ה) ר"ש מטהר לטעמיה דאמר שם פרק המצניע לענין שבת זה אינו יכול וזה אינו יכול אינו אלא כמסייע ופטור וי"מ דאזדא לטעמיה דאמר לעיל וכו' כמו שפירש ר"ע ז"ל:
מפני שהיא יכולה לעמוד על שלש: כתב ה"ר שמשון ז"ל וסתמא כרבי יהודה דאמר בפרק המצניע זה יכול וזה אינו יכול ה"ל מסייע ואין בו ממש ע"כ. אמר המלקט לשון רש"י ז"ל שם בגמרא זה יכול וזה יכול ה"ל וכו' ע"ש בגמרא דמשמע דצ"ל בלשון רש"י ז"ל אי אמרינן דסתמא כר' יהודה אבל לשון תוס' ז"ל שם מפני שיכולה לעמוד על שלש וה"ל כל רגל אינו יכול והשלשה אחרים יכולין ע"כ (א) וז"ל הרמב"ם ז"ל שם פ"ז ונמצאת הרביעית מסייע ומסייע אין בו ממש והואיל וכל אחת ראויה להיות מסייע ואין אנו יודעין איזו יד ואיזו רגל היא שלא היתה נשענת עליה הרי לא הוחזקה טומאה באחת מהן ולפיכך כולן טהורות ע"כ:
ר' יוסי אומר: וכתבו שם תוס' ז"ל נראה לרבינו יצחק דרבי יוסי לא פליג אלא ארישא אארבע טליות תחת ד' רגלי בהמה. אבל אסיפא דקתני תחת שתי רגלים טמאה לא פליג דאע"ג דמשענת הסוס על ידיו דבר פשוט הוא דבלא שתי רגלים לא היה יכול לעמוד ע"כ. וכן פירשו הר"ש והרא"ש ז"ל וכמו שקיצר רעז"ל:
ועל המכבש של כובס וכו': איכא מכבש של בעלי בתים בפ' ר' אליעזר דתולין והכא בשל כובס פליגי ר' נחמיה ורבנן ובתוספתא קתני על המכבש של כובש בזמן שטעון אבנים כלים שתחתיו טהורין ר' נחמיה מטמא ובמתני' לא קתני טעון אבנים ופליגי ר' נחמיה ורבנן. ויש גירסא אחרת בתוספתא דלא פליג ר' נחמיה אטעון אבנים עיין בהר"ש ז"ל: