משנה זבים ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ד · משנה א | >>
רבי יהושע אומר, נדה שישבה עם הטהורה במטהא, כפה שבראשה טמא מדרס.
ישבה בספינה, כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס.
נוטלת עריבה מלאה בגדים: בזמן שמשאן כבד, טמאיןב.
בזמן שמשאן קל, טהוריןג.
זב שהקיש על כצוצרא, ונפל ככר של תרומה, טהור.
משנה מנוקדת
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בְּמִטָּה, כִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ טָמֵא מִדְרָס. יָשְׁבָה בִסְפִינָה, כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס. נוֹטֶלֶת עֲרֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן קַל, טְהוֹרִין. זָב שֶׁהִקִּישׁ עַל כְּצוֹצְרָא, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר.
נוסח הרמב"ם
רבי יהושע אומר:
- נידה שישבה עם הטהורה במיטה -
- כפח שבראשה - טמא מדרס.
- ישבה בספינה -
- כלים שבראש הנס שבספינה - טמאין מדרס.
- נוטלת עריבה מלאה בגדים -
- בזמן שמשאן כבד - טמאין,
- בזמן שמשאן קל - טהורין.
- נידה שישבה עם הטהורה במיטה -
- זב שהקיש על כצוצרה,
- ונפל כיכר של תרומה - טהור.
פירוש הרמב"ם
רבי יהושע חולק על הסתם הקודם אשר אין מטמא מדרס אלא כשהם יושבים בספינה או באסדה, אבל לא במיטה. וכן לא ישים תנא קמא כלים שבראש הנס, והוא ראש התורן, מדרס.
אחר כן אמר רבי יהושע, כי הנדה הזאת כשנשאה עריבה מלאה בגדים וכבד עליה משאה, ואף על פי שלא נגעה בבגדים, הרי אותן הבגדים מדרס, וכאילו נסמכה על אותן בגדים.
הקיש על כצוצרא - כשהכה על כצוצרא, הנקרא בלשון ערבי "כיבים", והניע אותו, והפיל ככר של תרומה בהנעת הכצוצרא הרי הוא טהור, ולא נאמר מכוח הזב נתנענע.
ואין הלכה כרבי יהושע:
פירוש רבינו שמשון
כפה שבראשה. לרבותא נקטיה דאפילו כפה שבראש הטהורה נחשב כיושבת עליו אע"פ שאינה יושבת עליו וכן כלים שבראש הנס נמי נקט לרבותא דאף על פי שהם בגובה שלא במקום דריסה אפי' הכי טמאין מדרס ובספינה קטנה ובמטה מחגרת כדתנן בריש פירקין דלעיל והוא הדין זב וטהור:
בזמן שמשאם כבד טמאים מדרס. בגדים שבעריבה שנשענין זה על זה:
משאם קל טהורין. הבגדים מטומאת מדרס ואע"פ שהעריבה טמאה מגע זב אפשר דבגדים שבה טהורין לגמרי דאין מגע הזב מטמא בגדים ונהי דאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל זמן שלא פירש כלי הנוגע בזב אינו מטמא בגדים אפילו בעוד שלא פירש ובהדיא תניא בת"כ ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו (ויקרא טו) איש הנוגע במשכב מטמא בגדים ואין משכב הנוגע במשכב מטמא בגדים:
כסוסטרא. כמו גזוזוטרא דתנן במסכת שבת בפרק הזורק (דף צו.):
טהור. הככר אע"פ שנפל מחמת היקש לא חשיב ליה כהיסט ומשום דכחה של כסוסטרא יפה כדמחלק בסיפא וכאן לא חילק משום דכולהו כחן יפה:
תניא בתוספתא [פ"ד ע"ש] שלשה דברים ר' אלעזר חסמא מטמא משום ר' יהושע וחכמים מטהרין נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשם ר' אלעזר חסמא מטמא משום ר' יהושע וחכמים מטהרין נוטלת עריבה מלאה בגדים בזמן שמשאה כבד ר' אלעזר חסמא מטמא משום ר' יהושע וחכמים מטהרין פי' שלשה דברים אע"ג דלא מפרש אלא שנים איכא נמי ישבה בספינה דמתני' דפליגי בה וסתמא כר' יהושע:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ר' יהושע אומר כיפה שבראשה - לרבותא נקטה, דאפילו צעיף שבראש הטהורה נחשב כאילו ישבה עליו הנדה, אע"פ שאינה יושבת עליו. ופליג אסתם מתניתין דפרקין דלעיל דלא מטמא אלא בגדיהן ולא כיפה שבראשן:
כלים שבראש הנס - הא נמי לרבותא נקט, דאע"פ שהם בגובה בראש הנס שלא במקום דריסה, אפילו הכי טמאים מדרס. ובספינה קטנה ובמטה מחגרת איירי, כההיא דריש פרקין דלעיל, אלא דתנא דלעיל לא מטמא כלים שבראש הנס. ואין הלכה כרבי יהושע:
בזמן שמשאן כבד טמאים מדרס - ואע"פ שלא נגעה בבגדים, דחשבינא לה כאילו נשענת על הבגדים:
כסוסבורא - כמו גזוזטרא, כמין נסר הבולט מכותל העליה לחוץ:
ונפל ככר של תרומה - שעל הכסוסטרא:
טהור - הככר. ואע"פ שנפל מחמת היקש של זב, לא חשיב ליה כהיסט, משום דכוחה של כסוסטרא יפה:
פירוש תוספות יום טוב
ר' יהושע אומר. כתב הר"ב אין הלכה כר"י וכ"כ הרמב"ם ולא הוה סתם ואח"כ מחלוקת כיון שאין מחלוקת בכאן נמצא ששתי המשניות דלעיל ודהכא הן המחלוקת בעצמן. והלכה כת"ק. כנ"ל *[ועיין מ"ש במשנה ט' פ"ו דנזיר ורפ"י דכלים]:
נדה שישבה עם הטהורה. וה"ה זב וטהור. הר"ש. ועיין מ"ש לקמן בשם מהר"ם. וכן דעת הרמב"ם. וכתב הכ"מ פ"ט מה"מ דלהכי נקט נדה משום דבעי למתני שישבה עם הטהורה במטה שזה שייך בנקבה טפי מבזכר ע"כ. כלומר שמדרך הנקבות ששוכבות במטה ביחד. משא"כ בזכרים. אף ע"פ ששנינו בסוף קדושין דחכמים מתירין לשני רווקים שישנו בטלית אחד לפי שישראל לא נחשדו על משכב זכור. מ"מ מצינו שם בגמרא לגדולי החכמים שהיו מחמירין על עצמן ומרחיקין אפילו מהבהמה כדי שלא יתיחדו עמה:
כפה שבראשה טמא מדרס. עיין במשנה י"ו פ"ו דכלים:
נוטלת עריבה מלאה בגדים בזמן שמשאן כבד טמאין. נ"ל דמיירי שנושאת העריבה בחיקה לפניה וכשמשאן כבד מכריעות אותה עד שהיא נשענת ונתלי' עליהם כנ"ל. אבל מצאתי שמהר"ם פי' דמיירי שנושאה הנדה עם הטהורה. וטעמא הוי כדלעיל בזב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין דמפליג נמי בין משאן כבד למשאן קל. ואף ע"ג דכבר אשמועינן האי דינא בזב וטהור שהיו פורקין או טוענין שמא י"ל דאיצטריך דה"א התם כי משאן קל טהורים משום דהוי לפי שעה אבל הכא שנושאת המשא ביחד זמן מרובה הוה לן למיחש אפילו במשאן קל שמא נשענו [זו על זו] ועוד דרך נשים להתיגע טפי מאנשים. ע"כ:
בזמן שמשאן קל טהורים. הבגדים מטומאת מדרס ואע"פ שהעריבה טמאה מגע זב אפשר דבגדים שבה טהורים לגמרי דאין מגע הזב מטמא בגדים. ונהי דאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל זמן שלא פירש. כלי הנוגע בזב אינו מטמא בגדים אפילו בעוד שלא פירש. ובהדיא תניא בת"כ ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו. איש הנוגע במשכב מטמא בגדים ואין משכב הנוגע במשכב מטמא בגדים. הר"ש:
ונפל ככר של תרומה טהור. פי' הר"ב משום דכחה של כסוסטרא יפה. כדמחלק בסיפא (במשנה ג') וכאן לא חילק. משום דכולה כחן יפה. הר"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) נדה כו'. והוא הדין זב וטהור. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) טמאין. נראה לי רמיירי שנושאת העריבה בחיקה לפניה, וכשמשאן בבד מכריעות אותה עד שהיא נשענת ונתלית עליהם. ועתוי"ט:
(ג) (על המשנה) טהורין. הבגדים מטומאת מדרס. ואף שהעריבה טמאה מגע זב, ואדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל זמן שלא פירש. בלי הנוגע בזב אינו מטמא בגדים אפילו בעוד שלא פירש. הר"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' יהושע אומר נדה שישבה וכו': שלשה דברים הם שר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין בבא דכפה שבראשה טמאה ובבא דכלים שבראש הספינה טמאים מדרס ובבא דנוטלת עריבה וכו' דבזמן שמשאה כבד טמאים. וכל הני ר' אלעזר חסמא מטמא להו משום ר' יהושע וחכמים מטהרין:
משאה קל טהורין: הבגדים מטומאת מדרס ואע"פ שהעריבה טמאה מגע זב אפשר דבגדים שבה טהורין לגמרי דאין מגע הזב מטמא בגדים ונהי דאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל זמן שלא פירש כלי הנוגע בזב אינו מטמא בגדים אפילו בעוד שלא פירש דבהדיא תניא בת"כ ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו איש הנוגע במשכב מטמא בגדים ואין משכב הנוגע במשכב מטמא בגדים הר"ש ז"ל: (הגה"ה וכתב עליו החכם הר"ס ז"ל וקשה לומר שהבגדים שבה טהורים לגמרי דתיפוק ליה שהבגדים הם טמאין במשא הזב והם ראשון ויש לפרש דברי הר"ב ז"ל דלא איירי בעריבה הזאת שנטלתו הנדה אלא אם היתה העריבה טמאה מגע זב ולא במשא הזב וזהו דקדוק לשונו שכתב טמאה מגע זב וכן נמי מתני' דקתני בזמן שמשאן קל טהורין רצונו לומר טהורין ממדרס הזב אבל הם ראשון לטומאה ע"כ):
נוטלת: נ"א נטלה:
תפארת ישראל
יכין
רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה: וה"ה זב עם הטהור:
במטה: במטה מחגרת:
כפה שבראשה: ר"ל אפילו צעיף שבראש הטהורה:
ישבה בספינה: קטנה:
כלים שבראש הנס שבספינה: אפילו שבראש הנס שהן בגובה:
עריבה מלאה בגדים: ר"ל נדה וטהורה שנטלו עריבה וכו':
בזמן שמשאן כבד טמאין: אף דכבר שמעינן לה לעיל פ"ג מ"ב. קמ"ל הכא דאפילו בנשים שחלשות הן. אפילו הכי צריך משא כבד:
זב שהקיש על כצוצרא: נסר הבולט מעלייה:
ונפל ככר של תרומה: ע"י כח הקשתו נפל הככר מהכצוצר:
טהור: דמדכח כצוצר יפה. לא נפל מהסיטו רק מהרעדה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת