משנה זבחים יב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יב · משנה ג | >>
עורות קדשים קלים לבעלים, ועורות קדשי קדשים לכהנים.
קל וחומר, מה אם עולה שלא זכו בבשרה, זכו בעורה.
קדשי קדשים שזכו בבשרה, אינו דין שיזכו בעורה.
אין מזבח יוכיח, שאין לו עור מכל מקום.
משנה מנוקדת
עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לַבְּעָלִים,
- וְעוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַכֹּהֲנִים.
- קַל וָחֹמֶר:
- מָה אִם עוֹלָה,
- שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
- זָכוּ בְּעוֹרָהּ;
- קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
- שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?
- אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ,
- שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם:
נוסח הרמב"ם
עורות קדשים קלים - לבעלים.
- עורות קודשי קדשים - לכהנים.
- קל וחומר -
- מה אם עולה, שלא זכו בבשרה - זכו בעורה,
- קודשי קדשים, שזכו בבשרן - אינו דין שיזכו בעורן,
- אין המזבח מוכיח, שאין לו עור - מכל מקום.
- קל וחומר -
פירוש הרמב"ם
מקשה כי הקשה עליו בזה ההיקש שהקיש בקל וחומר, ואמר (רחמנא) "מזבח יוכיח שזכה בבשרה ולא זכה בעורה, אף אתה אל תתמה על קדשי קדשים, שאף על פי שזכו בבשרן לא יזכו בעורן".
השיב על הקושיא הזאת שהמזבח יוכיח, שאין לו עור מכל מקום. נתבארה התשובה הזאת שאינו קרב במזבח עור כל עיקר לא בעולה ולא בזולתו. ואילו היו שום קרבן נקרב בעורו היינו אומר בקדשי קדשים (על) המזבח יוכיח שזכה בבשר, רוצה לומר האימורים, ולא זכה בעור כמו שזכה בעור בקרבן פלוני. אבל הואיל והמזבח אינו זוכה בעור בשום פנים ואפילו מן העולה, אינו ראוי ללמד מה שלא זכה בעור קדשי קדשים, ונתקיים ההיקש בכהנים שזכו בעור העולה וגם כן יזכו בעור חטאת ואשם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
עורות קדשים קלים לבעלים. דכתיב עור העולה וגו', מה עולה יד קדשי קדשים אף כל קדשי קדשים: עורות קדשי קדשים. חטאות ואשמות לכהנים כדמפרש טעמא ואזיל: אין המזבח מוכיח. כלומר, אין לך לומר מזבח יוכיח שזכה בבשר העולה ולא זכה בעור, ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאע"פ שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן. אין זו הוכחה, שאין למזבח עור בכל מקום. אבל בכהנים מצינו שזכו בעור העולה, וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים:
פירוש תוספות יום טוב
עורות קדשים קלים לבעלים. כתב הר"ב דכתיב עור העולה וכו' מה עולה וכו' בברייתא איתא הכי אין לי אלא עור העולה עורות קדשי קדשים מנין ת"ל עור העולה אשר הקריב. יכול שאני מרבה אף קדשים קלים ת"ל עולה מה עולה כו' ור' ישמעאל יליף ליה בק"ו כדתנן במתניתין [*וא"צ מיעוט לקדשים קלים דודאי דליכא למילף בק"ו מעולה אלא כל שהוא קדשי קדשים כמוה] ואני תמה על הר"ב כיון דבמתניתין בק"ו מייתי ליה מאי דוחקיה לפרש דיליף ליה מקרא. ואע"ג דאמרינן בגמרא. ות"ק נמי תיפוק ליה מדינא ומשני מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב ליה קרא היינו לת"ק דלא יליף ליה אלא מקרא אבל מתניתין דיליף בק"ו למאי נפקא מינה נימא דס"ל נמי דטרח קרא וכתב ליה. ועוד דאמרינן בגמרא דלרבי ישמעאל איצטריך ליה קרא לענין אחר. [*ומיהו נראה לפרש דאף הר"ב לא הקדים לכתוב דכתיב עור העולה וכו'. לרמוז על רישא דברייתא כלל. ולא נקט אלא משום סיפא בלבד. נ"ל]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על הברטנורא) ברייתא בגמרא. והר"ב לא הקדים לכתוב דכתיב כו' לרמוז על רישא דברייתא. דלתנא דמתניתין דיליף לקדשי קדשים בקל וחומר א"צ מיעוטא לקדשים קלים. אלא משום סיפא בלבד נקט לה. נ"ל. עתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
קדשי קדשים שזכו בבשרן אינו דין שיזכו בעורן אין המזבח וכו': כך צ"ל. ומתניתין דמפיק לקדשי קדשים מק"ו ר' ישמעאל היא ותנא דברייתא מפיק ליה מעור העולה אשר הקריב. אשר הקריב קרא יתירה לרבות קדשי קדשים שעורותיהן לכהנים ומילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא. ובגמרא מפ' אשר הקריב לר' ישמעאל איצטריך למעט טבול יום ואונן ומחוסר כפורים שלא יטלו חלק אפילו בעור וחכמים נפקא להו מקרא אחרינא מלו יהיה יתירה דכתיב בהאי קרא ור"י דריש לו יהיה לדרשא אחרינא כדאיתא בגמרא ורבנן פליגי עליה בההיא דרשא:
שאין לו עור בכל מקום: כצ"ל. עוד גרסינן בגמרא בברייתא רבי אומר כל עצמנו לא הוצרכנו ללמוד מן הכתוב אלא שגם עור העולה לכהן שהרי בכל מקום העור הולך אחר הבשר פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין הן נשרפין ועורותיהן עמהן כדכתיב ואת הפר ואת עורו וגו' חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור מתנה לכהן רצו מפשיטין אותם לא רצו אוכלין אותן ע"ג עורן קדשים קלים לבעלים רצו מפשיטין אותן לא רצו אוכלין אותן ע"ג עורן אבל עולה נאמר בה והפשיט את העולה ונתח אותה לנתחיה יכול לא יהיו הכהנים זכאין בעורה ת"ל עור העולה אשר הקריב לכהן. ועיין בת"כ פ' צו פרק ט'. וביד פי"ט דהלכות פסולי המוקדשין סימן ט':
תפארת ישראל
יכין
עורות קדשים קלים לבעלים: דבעינן דומיא דעולה שהוא ק"ק:
אין מזבח יוכיח: ר"ל אין לומר מזבח יוכיח, שזכה בבשר עולה ולא בעורה, כ"כ הול"ל בק"ק דאף שזכו כהנים בבשרה לא יזכו בעורה:
שאין לו עור מכל מקום: ואין אומרים יוכיח מדבר שאין לו ענין בהדבר שרוצין ללמוד. מיהו לא ילפינן קדשים קלים נמי בהאי ק"ו שיזכו כהנים בעורן, דהרי גם בקדשים קלים יש לכהנים עכ"פ חלק, די"ל מדאיכא מיעוטא דכתיב עולה, בעינן ק"ק דומיא דעולה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת