משנה זבחים יב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק יב

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
אוֹנֵן,
נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב,
וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
בַּעֲלֵי מוּמִין,
בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין,
בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין,
חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין,
אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין.
וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה,
אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר.
וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר,
אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת.
אֲפִלּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים
וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים,
אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, לג):
"הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן,
לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה":
(ב) כָּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ,
לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ח): "עוֹלַת אִישׁ",
עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ.
עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים,
עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים;
אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה,
עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים:
(ג) עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לַבְּעָלִים,
וְעוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַכֹּהֲנִים.
קַל וָחֹמֶר:
מָה אִם עוֹלָה,
שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
זָכוּ בְּעוֹרָהּ;
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?
אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ,
שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם:
(ד) כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן,
אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים;
לְאַחַר הֶפְשֵׁטָן,
עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים:
מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ,
שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה,
שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לֹא רָאִינוּ רְאָיָה,
אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
(ה) פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים,
בִּזְמַן שֶׁהֵם נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן,
נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן,
וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים.
וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן,
נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה,
וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים:
(ו) הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת.
יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה
וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ,
הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים,
וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִים בְּגָדִים,
עַד שֶׁיֵּצְאוּ.
יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים,
עַד שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן.
נִתַּךְ הַבָּשָׂר,
אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים: