משנה דמאי ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה, מעשר מזה על זה, אפילו משתי קופות, אפילו משתי עיירות.

בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק, בזמן שמביאין לו מגינותיו, מעשר מאחת על הכל. ומגינות אחרותיא, מעשר מכל אחד ואחד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת,

וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת;
אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת.

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק,

בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגִּנּוֹתָיו,
מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל;
וּמִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:

נוסח הרמב"ם

הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגינותיו מעשר מאחד על הכל מגינות אחרות מעשר מכל אחד ואחד.

פירוש הרמב"ם

חזקת בעה"ב הוא שימכור מה שנמצא אתו מגנותיו ושאר הדבר מבואר:

פירוש רבינו שמשון

מזה על זה. במין אחד דהכל מעושר או הכל אינו מעושר ובתוך שנתו ואם ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין מעשר מזה על זה:

מגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:

ירושלמי אמר רבי יונה לא סוף דבר מגינתו אלא אפי' מגנות אחרות אם מעשרין הן לדעתו מעשר מזה על זה ואם לאו אין מעשרין מזה על זה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעשר מזה על זה - דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:

ומגנ - ת אחרות מעשר מכל אדת ואהת. דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:

פירוש תוספות יום טוב

ומגנות אחרות. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הרמב"ם סוף הלכות מעשר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעשר מזה על זה:    ובלבד בתוך שנתו שאם לקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין מעשר מזה על זה שאין תורמין משל שנה זו על של שנה אחרת:

בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחד על הכל:    ירושלמי א"ר יונה לאו דוקא מגנותיו אלא ה"ה אם היה דרך בעלי הגנות האחרות שבעיר שמביאין לו הירק בטבלו ואומרים לו שהוא יעשר וינכה להם מן הדמים והיה זה מפורסם בעיר הלוקח מאותו בעה"ב א"צ לעשר מכל אגודה ואגודה:

ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד:    ירוש' בעי ר' יונה נימא סתם מתני' דקתני שכשמביאין לו מגנות אחרות מעשר מכל אגודה ואגודה דלא כר"מ דלר"מ מכל קלח וקלח לבדו צריך לעשר דתנינן תמן בפ"ו דמס' מכשירין כל האגודות של בית השווקים טמאים ר' יהודה מטהר בלחים. א"ר מאיר וכי מפני מה טמאום אלא מפני משקה הפה. דס"ל לר"מ דאף אגודות הלחות מוכשרות וטמאות שפעמים האגודה נתרת וקושר אותה בפיו ומשקה הפה מכשירה ש"מ דר"מ חייש להותר הקשר ה"נ ליחוש שמא הותרו ב' או ג' אגודות וכשבא לקושרן מערב קלחים של זו בזו וצריך לעשר מכל קלח וקלח. ומשני התם ראוי לטמא כל האגודות שמא אחת הותרה וקשרה בפיו ואין ידוע איזו היא. אבל הכא אף כי הותרו שתים או שלש אין לחוש לעירוב. אלא כ"א מהן קושרה לבדה בקלחים שלה. אלא שפעמים נותן מה שבחוץ בפנים ומה שבפנים בחוץ. ואין בכך כלום. הלכך א"צ לעשר אלא מכל אגודה ואגודה:


פירושים נוספים