משנה דמאי ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הלוקח טבל משני מקומות, מעשר מזה על זה; אף על פי שאמרו: אין אדם רשאייב למכור טבל אלא לצורך.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת,

מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה;
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ,
אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ:

נוסח הרמב"ם

הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה אף על פי שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך.

פירוש הרמב"ם

??

פירוש רבינו שמשון

משני המקומות. שהמוכרין הודיעוהו שהוא טבל:

אלא לצורך. כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה שאין תקנה לטבל אלא אם כן מעשר עליו ממקום אחר:

ירושלמי אמר רבי ינאי אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר מעתה לעם הארץ שנתערב לו טבלו בחולין אין לו תקנה כיצד עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו ומעשרו לו פי' טבלו בחולין איפכא הוה ליה למימר חולין בטבלו דאי כשחולין מתוקנים מרובים מן הטבל לא מחייב במעשר אלא מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה (דף לא.) דאמרי ליה לך קח מן השוק או לך קח מן הנכרי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משני מקומות - ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:

אלא לצורך - כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה, שאין לטבל זה תקנה עד שיעשר עליו ממקום אחר יג. ודוקא לחבר יד מותר למכור טבל אבל לא לעם הארץ. וע"ה שנתערב לו חולין בטבל כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ממקום אחר ומעשי. לו:

פירוש תוספות יום טוב

אף ע"פ שאמרו אין אדם רשאי וכו'. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן. דשמא לא יודיע ללוקח. כדלעיל פרק ג משנה ג [והכי קאמר אע"פ שאמרו הלוקח וכו' לא שרשאי שאין אדם רשאי וכו'] ויש מפרשים אע"פ שאמרו וכו' אפי' הכי אם עבר מעשר וכו':

אלא לצורך. כתב הר"ב כגון שנתערב לחבירו חולין מועטין בטבל מרובה דאי איפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל הטבל מועט בחולין המרובין מדאורייתא דבטל ברוב ולא נתחייבו אלא מדרבנן. הלכך אין לתקן בטבל ודאי שממקום אחר דהוי מן החיוב על הפטור. כ"פ הר"ש מגמרא מנחות פ"ג דף לא. ועיין לקמן במשנה ז פרק ז. ומ"ש הר"ב ודוקא לחבר. כן הלשון בירושלמי. וכן העתיק הרמב"ם בפרק ו מהלכות מעשר. ונראה דלאו דוקא אלא הוא הדין לנאמן על המעשרות. ועיין סוף פרק ו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) אין אדם רשאי. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן דשמא לא יודיע ללוקח.

(יג) (על הברטנורא) דאי אפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל ברוב מדאורייתא ולא נתחייב אלא מדרבנן. ואם יתקן בטבל ודאי ממקום אחר יהיה מן החיוב על הפטור:

(יד) (על הברטנורא) ה"ה לנאמן על המעשרות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


פירושים נוספים