משנה דמאי ד דפוסים
משנה דמאי, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן, ושואלו בשבת, יאכל על פיו.
חשכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר.
לא מצאו, אמר לו אחר שאינו נאמן על המעשרות: מעושרין הן, אוכל על פיו.
חשכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר.
תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה, רבי שמעון שזורי אומר, אף בחול שואלו ואוכלו על פיו.
המדיר את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אוכל עמו בשבת הראשונה, ואף על פי שאינו מאמינו על המעשרות, ובלבד שיאמר לו מעושרין הן.
ובשבת שניה, אף על פי שנדר ממנו הנייה, לא יאכל עד שיעשר.
רבי אליעזר אומר, אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.
וחכמים אומרים, קורא שם ואין צריך להפריש.
מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי, לא יטלם בשבת.
ואם היה כהן או עני למודים לאכול אצלו, יבואו ויאכלו, ובלבד שיודיעם.
האומר למי שאינו נאמן על המעשרות, קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר, אינו נאמן.
מאיש פלוני, הרי זה נאמן.
הלך ליקח ממנו, ואמר לו: לא מצאתיו, ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן, אינו נאמן.
הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם, אמר: מי כאן נאמן? מי כאן מעשר?
אמר לו אחד: אני איני נאמן, איש פלוני נאמן, הרי זה נאמן.
הלך ליקח ממנו, אמר לו: מי כאן מוכר ישן? אמר לו: מי ששלחך אצלי.
אף על פי שהן כגומלין זה את זה, הרי אלו נאמנין.
החמרים שנכנסו לעיר, אמר אחד: שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן, אינן נאמנין.
רבי יהודה אומר, נאמנין.
משנה דמאי, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב