משנה דמאי ד ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ד · משנה ג | >>
רבי אליעזר אומר, אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.
וחכמים אומרים, קורא שם ואין צריך להפריש.
משנה מנוקדת
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- קוֹרֵא שֵׁם,
- וְאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ.
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- אין אדם צריך לקרות שם - על מעשר עני של דמאי.
- וחכמים אומרים:
- קורא שם - ואינו צריך להפריש.
פירוש הרמב"ם
כבר בארנו, שדמאי אינו חייב להוציא ממנו מעשר עני, בשנים שמפרישין מעשר עני במקום מעשר שני, וזהו בשנה השלישית מן השמיטה, והששית, כמו שיתבאר. ובאלו השנים, אינם מפרישין מן הדמאי אלא תרומת מעשר בלבד.
לפיכך אומר רבי אליעזר, אחר שלא יפרישו מעשר עני, לא יקרא לו שם.
וחכמים אומרים: יקרא לו שם. והוא, שיאמר אחר שיפריש תרומת מעשר, עשירית מה שנשאר הוא מעשר עני, ולא יפרישהו. ודעת חכמים בזה, כדי שיתקיים מעשר שני המחויב לדמאי, וידע שצריך על כל פנים להוציאו אחר תרומת מעשר, לפי שמעשר עני הוא במקום מעשר שני, כמו שיתבאר.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
פירוש רבינו שמשון
למעשר עני. בפרק אלו הן הלוקין (דף יז.) בעי רב יוסף למימר דמר סבר טביל ומר סביר לא טביל אמר ליה אביי אי הכי אדמיפלגי בספיקו ליפלגו בודאי אלא דכולי עלמא טביל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני דכיון דממונא דידי' הוא אפרושי מפריש ומר סבר נחשדו כיון דטריחא ליה מילתא לא מפריש ובירושלמי (הל' ג) מפרש *רב הונא ר' אבא בשם רב האוכל פירותיו טבולי למעשר עני חייב מיתה מאי טעמא דר"א מכיון שיודע שבעון מיתה הוא מפריש מאי טעמא דרבנן בלא כך קורא עליו שם ואינו צריך להפריש כלומר בלא כך שיפשוט לך שמפריש הא סגי בקריאת שם הלכך אין לחוש אם נחמיר עליו לקרות בספק (מעט) [שם מ"ע] והיינו כההיא שיטה דמכות דר' אליעזר סבר על מעשר ראשון ומע"ש נחשדו דלא מפרשי להו הראשון משום תרומת מעשר דאית ביה והשני משום דבעי אסוקי לירושלים אבל מעשר עני מפריש ורבנן סברי אפי' הכי חשודין הן הלכך הלוקח קורא עליו שם ואינו צריך להפריש וליתן לעני:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין צריר לקרות שם למעשר עני של דמאי - דלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני שהם יודעים שפירות הטבולים למעשר עני הם במיתה ומפרישים אותו ולוקחים אותו לעצמן:
וחכמים אומרים - אף על פי כן קורא לו שם, שהרי אינו מפסיד כלום בזה ט דאינו צריך להפריש וליתן לעני משום דעני הוי בזה מוציא מחבירו והמוציא מחבירו עליו הראיה:
פירוש תוספות יום טוב
אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני וכו'. פי' הר"ב דלא נחשדו עמי הארץ וכו' וחכמים אומרים אעפ"כ קורא לו שם שהרי אינו מפסיד כלום וכו'. וקשה דבריש מכילתין מפרש דעמי הארץ חשודים על מעשר עני. וז"ל הר"ש. בפרק אלו הן הלוקין (דף יז) בעי רב יוסף למימר דמר סבר טביל ומר סבר לא טביל אמר ליה אביי אי הכי אדמפלגי בספיקו ליפלגו בודאי אלא דכולי עלמא טביל והכא בהא קמיפלגו מר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני דכיון דממונא דידיה הוא אפרושי מפריש. ומר סבר נחשדו כיון דטריחא ליה מלתא לא מפריש. ובירושלמי מפרש רב הונא רבי אבא בשם רב האוכל פירותיו טבולין למעשר עני חייב מיתה מאי טעמא דר' אליעזר מכיון שיודע שבעון מיתה הוא מפריש. מאי טעמא דרבנן בלא כך קורא לו שם וא"צ להפריש. כלומר בלא כך שיפשוט לך שמפריש. הא סגי בקריאת שם הלכך אין לחוש אם נחמיר עליו לקרות מספק )מעט. והיינו כההיא שיטה דמכות דרבי אליעזר סבר על מעשר ראשון ומעשר שני נחשדו דלא מפרשי להו. הראשון משום תרומת מעשר דאית ביה והשני משום דבעי אסוקי לירושלים. אבל מעשר עני מפריש. ורבנן סברי אפילו הכי חשודין הן הלכך הלוקח קורא עליו ואין צריך להפריש וליתן לעני עכ"ל הר"ש. וכלומר הירושלמי הכי קאמר דרבנן לדבריו דרבי אליעזר קאמרי לדבריך דסברת דלא נחשדו והיינו דקאמרי בלא כך כלומר בלא זה שנאמר דנחשדו כסברתנו אלא שנפשוט ונודה לך שמפריש ולא נחשד הא סגי בקריאת שם וכו'. והר"ב שהוסיף על מלתייהו דרבנן דאמרי קורא לו שם וכתב הוא אע"פ וכו' אינו מפסיד. נתן מקום לטעות לומר דהכי סבירא להו לרבנן והרי מפורש דדוקא רבי אליעזר הוא דסבירא ליה הכי. אבל אפשר שהר"ב סובר דירושלמי חולק עם הבבלי וסבירא ליה דאף לרבנן לא נחשדו וכפשטא דמימרא דירושלמי. וא"כ הא דפירש בריש מכילתין אתיא כש"ס דבבלי והא דהכא כירושלמי. ואף הרמב"ם בפירושו ובחבורו פרק ט מהלכות מעשר כתב שסברת חכמים שיקרא שם למעשר עני גזירה משום מעשר שני דהא מעשר עני בשלישית וששית במקום מעשר שני שבשאר שני השבוע ע"כ ס"ל נמי דלא נחשדו לרבנן כמו הירושלמי והוסיף טעם לשבח. אבל צ"ע דלא פירש כש"ס דידן וסוגיא זו נשנית עוד בפרק ואלו נדרים (דף עו) [צ"ל פ"ד] ע"ב. רבי אליעזר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקיר נכסיה והוי עני ושקיל ליה הוא לית ליה פסידא ורבנן סברי נכסי לא מפקר איניש דמרתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא הלכך נחשדו ושנויא דרבא ארומיא דמתני' וברייתא דהתם קאי נמי לאביי והראב"ד לא השיגו בזה וגם בעל כ"מ לא העיר בזה כלום:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על הברטנורא) האריך להפליא דהרי בריש מכילתין מפרש דע"ה חשודין על מעשר עני. עד דמסיק מפירוש הירושלמי דרבנן לדבריו דר"א קאמרו דסברית דלא נחשדו ועיין בתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי: דנהי דחשוד הע"ה על מע"ר ומע"ש. ה"ט משום דבמעשר ראשון יש בו תמ"ע שאסור לזרים. וירא להפריש מע"ר. דעי"ז יפסיד להפריש תמ"ע. וכ"כ מע"ש טריחא ליה מלתא להעלותו לירושלים. אבל מעשר עני דגם בהפרישו לא נאסר לעצמו. לכן מפרישו הע"ה מדגם טבול למעשר עני במיתה:
וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש: לדבריו דר"א קאמרי. לסברתך עכ"פ היה ראוי שיקרא שם. לומר מעשר עני בצפונו או בדרומו דלא טריחא מלתא כלל. מיהו לדידן ודאי חשיד ע"ה עלה. וצריך חבר להפרישו. רק שהעני הוא הממע"ה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת