משנה דמאי ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן -

שואל לו בשבת - ואוכל על פיו.
חשיכה מוצאי שבת - לא יאכל עד שיעשר.
לא מצאו -
אמר לו אחר, ממי שאינו נאמן על המעשרות:
"מעושרין הן" - אוכל על פיו.
חשיכה מוצאי שבת - לא יאכל עד שיעשר.


[ב] *הערה 1: תרומת מעשר של דמאי, שחזרה למקומה -

רבי שמעון השזורי אומר:
אף בחול - שואלו, ואוכל על פיו.


(ב) [ג] המדיר את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות -

אוכל עימו שבת הראשונה, אף על פי שאינו מאמינו על המעשרות,
ובלבד שיאמר לו: "מעושרין הן".
ולשבת שניה,
אף על פי שנודר ממנו הנייה - לא יאכל עד שיעשר.


(ג) [ד] רבי אליעזר אומר:

אין אדם צריך לקרות שם - על מעשר עני של דמאי.
וחכמים אומרים:
קורא שם - ואינו צריך להפריש.


(ד) [ה] מי שקרא שם,

לתרומת מעשר של דמאי,
או למעשר עני של ודאי - לא יטלם בשבת.
אם היה כהן או עני, למודים לאכול אצלו -
יבואו, ויאכלו - ובלבד שיודיעם.


(ה) [ו] האומר, למי שאינו נאמן על המעשרות:

"קח לי ממי שהוא נאמן,
וממי שהוא מעשר" - אינו נאמן.
"מאיש פלוני" - הרי זה נאמן.
הלך ליקח לו ממנו,
אמר לו: "לא מצאתיו,
ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן" - אינו נאמן.


(ו) [ז] הנכנס לעיר, ואינו מכיר אדם שם,

ואמר: "מי כאן נאמן?
ומי כאן מעשר?";
אמר לו אחד:
"אני" - אינו נאמן.
"איש פלוני" - הרי זה נאמן.
הלך ולקח ממנו,
אמר לו: "מי כאן מוכר ישן?";
אמר לו: "מי ששלחך אצלי",
אף על פי שהן כגומלין זה את זה - הרי אלו נאמנין.


(ז) [ח] החמרים שנכנסו לעיר;

אמר אחד מהם:
"שלי חדש, ושל חברי ישן;
שלי אינו מתוקן, ושל חברי מתוקן" - אינן נאמנין.
רבי יהודה אומר: נאמנין.

הערות[עריכה]

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה דמאי ד