משנה בכורות ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ד · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן כז ואפילו סרק, אבל לוקחין ממנו טווי ואריגכח.

נוסח הרמב"ם

החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן אפילו סרוק אבל לוקחין ממנו טווי ובגדים.

פירוש הרמב"ם

החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן כו': בגדים אלו שבכאן ר"ל כעין בגדים כגון הגדילים שהם מעשה עבות מן הפשתן עצמו לא מן הטווי לפי שהואיל והתיר לקנות הטווי כ"ש הדבר העשוי עבות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

החשוד על השביעית - לזרוע או לעשות סחורה בספיחי שביעית:

סרק - מתוקן במסרק. דכיון דטרחיה זוטא לא קפיד:

אריג - לאו אריג ממש. דהשתא טווי שרי אריג מיבעיא, הרי בא לכלל טווי קודם לכן. אלא אריג היינו כעין שרשרות שעושין מפשתן שלא נטוה מעולם:

פירוש תוספות יום טוב

אין לוקחין ממנו פשתן. ירושלמי סוף מעשרות ופשתן לאו קסמין הוא. א"ר חנינא מפני זרעה. כ"מ פ"ח מהלכות שמטה:

ואריג. וכן העתיק הר"ב והכי איתא בגמרא ונ"א ובגדים. וכן העתיק הרמב"ם. ופירש ובגדים אלו שבכאן. ר"ל כעין בגדים כגון הגדילים שהן מעשה עבות מן הפשתים עצמו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כז) (על המשנה) פשתן. ירושלמי, ופשתן לאו קסמין הוא. אר"ח מפני זרעה:

(כח) (על המשנה) ופירוש, כעין בגדים כגון הגדילים שהן מעשה עבות מן הפשתים עצמו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן ואפילו סרק וכו':    עד סוף הפרק ביד פ"ח דהלכות שמטה ויובל סי' י"ד ט"ו ט"ז י"ז. וכתב שם בכסף משנה ובירושלמי סוף מעשרות פריך ופשתן לאו קסמין הוא א"ר חנינא מפני זרעה וז"ש רבינו שיש בו זיקת שביעית ע"כ:

ואריג:    גירסת הרמב"ם ז"ל בכאן ובגדים וז"ל בגדים אלו שבכאן ר"ל כעין בגדים כגון הגדילים שהן מעשה עבות מן הפשתן עצמו לא מן הטיוי לפי שהואיל והתיר לקנות הטווי כ"ש הדבר העשוי עבות ע"כ. גם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה כגרסת הרמב"ם במתני' דלעיל ואריג והכא ובגדים וכתב עוד סָרָק ס"א סרוק ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

החשוד על השביעית:    לזרוע בשביעית. או לסחור בפירות שביעית וכדומה:

אין לוקחין ממנו פשתן:    דהרי זרע פשתן ראוי לאכילה וקדוש מה"ט בקדושת שביעית. וכ"ש שאר גדולי קרקע:

ואפילו סרק:    ר"ל דאפילו הפשתן כבר סרוק עכ"פ מדטרחתיה זוטא. לא קפיד:

אבל לוקחין ממנו טווי ואריג:    דאי משביעית הוה לא הוה משהה להו כל כך. והאי אריג לאו אריג ממש. דכ"ש הוא מטווי. רק היינו כעין שרשרות שעושין מפשתן מנופץ וסרוק. [ובגדים ל"ג הכא. דאי בגדים ממש הוה כ"ש מטווי. ואי כלעיל סי' מ"ב. אינו מורגל לעשות כך מפשתן רק מצמר]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים