משנה בכורות ד דפוסים
משנה בכורות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
עד כמה ישראל חייבים להיטפל בבכור.
בבהמה דקה, עד שלשים יום.
ובגסה, חמשים יום.
רבי יוסי אומר, בדקה שלשה חדשים.
אמר לו הכהן בתוך זמן זה תנהו לי, הרי זה לא יתנו לו.
אם היה בעל מום, אמר לו תן לי שאוכלנו, מותר.
ובשעת המקדש, אם היה תמים, אמר לו תן לי שאקריבנו, מותר.
הבכור נאכל שנה בשנה בין תמים בין בעל מום, שנאמר (דברים טו), "לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה".
משנה ב[עריכה]
נולד לו מום בתוך שנתו, מתר לקיימו כל שנים עשר חדש.
לאחר שנתו, אינו רשאי לקיימו אלא עד שלשים יום.
משנה ג[עריכה]
השוחט הבכור ומראה את מומו, רבי יהודה מתיר.
רבי מאיר אומר, הואיל והוא נשחט שלא על פי מומחה, אסור.
משנה ד[עריכה]
מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר, וישלם מביתו.
דן את הדין, זיכה את החייב וחייב את הזכאי, טמא את הטהור וטהר את הטמא, מה שעשה עשוי וישלם מביתו.
ואם היה מומחה לבית דין, פטור מלשלם.
מעשה בפרה שנטלה האם שלה, והאכילה רבי טרפון לכלבים, ובא מעשה לפני חכמים והתירוה.
אמר תודוס הרופא, אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה, בשביל שלא תלד.
אמר רבי טרפון, הלכה חמורך טרפון.
אמר לו רבי עקיבא, רבי טרפון, פטור אתה, שאתה מומחה לבית דין, וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם.
משנה ה[עריכה]
הנוטל שכרו להיות רואה בכורות, אין שוחטין על פיו, אלא אם כן היה מומחה כאילא ביבנה, שהתירו לו חכמים להיות נוטל ארבעה איסרות בבהמה דקה, וששה בגסה, בין תמים בין בעל מום.
משנה ו[עריכה]
הנוטל שכרו לדון, דיניו בטלים.
להעיד, עדותיו בטלין.
להזות ולקדש, מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה.
אם היה כהן וטמאהו מתרומתו, מאכילו ומשקו וסכו.
ואם היה זקן, מרכיבו על החמור.
ונותן לו שכרו כפועל.
משנה ז[עריכה]
החשוד על הבכורות, אין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודין.
רבי אליעזר אומר, לוקחים ממנו עורות של נקבה, ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי, אבל לוקחין ממנו טווי ובגדים.
משנה ח[עריכה]
החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן ואפילו סרק, אבל לוקחין ממנו טווי ואריג.
משנה ט[עריכה]
החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין, אין לוקחין ממנו אפילו מים או מלח, דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר, כל שיש בו זיקת תרומות ומעשרות, אין לוקחין ממנו.
משנה י[עריכה]
החשוד על השביעית, אינו חשוד על המעשרות.
החשוד על המעשרות, אינו חשוד על השביעית.
החשוד על זה ועל זה, חשוד על הטהרות.
ויש שהוא חשוד על הטהרות, ואינו חשוד לא על זה ולא על זה.
זה הכלל, כל החשוד על הדבר, לא דנו ולא מעידו.
משנה בכורות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב