משנה בבא מציעא ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ג · משנה יא | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

המפקיד מעות אצל שולחני - אם צרורין - לא ישתמש בהם, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. מותרין - ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן.

אצל בעל הבית, בין צרורין ובין מותרים - לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותןכז.

חנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, חנוני כשולחני.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שֻׁלְחָנִי,

אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם;
לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
מֻתָּרִין, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן;
לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מֻתָּרִים,
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן;
לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
חֶנְוָנִי כַּשֻּׁלְחָנִי:

נוסח הרמב"ם

המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשולחני.

פירוש הרמב"ם

המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש כו': צרורין הוא שיהיה קשר משונה או שישים עליהם חותם. ומה שזולת זה קרואין מותרין.

ומה שאמר חייב באחריותן ואפי' לא נשתמש בהן לפי שאם נתיר להם להיות משתמש בהם נעשה שומר שכר עליהם ועוד יתבאר לך דין שומר שכר. אבל כשיהנה מהם ונשתמש בהם אפילו נאנסו חייב באחריותן לפי שנעשה עליו כמו חוב. והלכה כר"י:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם צרורין - וחתומין, או קשורים קשר משונה:

לא ישתמש בהן - אבל אם אינם חתומים או קשורים קשר משונה אע"פ שצרורין כה, הרי הן כמותרין וכאילו אינם קשורים כלל, ומותר להשתמש בהן:

חייב באחריותן - ואפילו לא נשתמש בהן הוי עליהם שומר שכר, מפני שיכול להשתמש בהם, וחייב בגניבה ואבדה כו. ואט נשתמש, הוו מלוה גביה וחייב אף באונסין:

רבי יהודה אומר כשולחני - והלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אם צרורין. פירש הר"ב וחתומין וכו' אבל אינם חתומים וכו' אע"פ שצרורין. גמרא. ופירש רש"י דהמפקיד אצלו יודע שהוא צריך מיד למעות. ולפיכך כשהפקידן צרורין) נמי ישתמש בהן. דדרך כל אדם לצור מעותיו. אבל החתומים גלי דעתיה שאינו חפץ שישתמש בהם:

חייב באחריותם. פירש הר"ב בגניבה ואבידה. גמרא. ואע"ג דבפרק דלעיל משנה ז' פרשינן דבדמי אבדה הוי שואל עלייהו אפילו קודם שנשתמש. תירץ הרא"ש בשם הראב"ד דהנאת שמוש דהכא גריעא מהנאת שמוש של דמי אבדה. לפי שירא לשלוח בהן יד לקנות בהן סחורה שמא יבא המפקיד לתבוע פקדונו. אבל דמי אבדה יודע שישהה אצלו ימים רבים. ע"כ:

לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותם. והוא שיטמין בקרקע. רמב"ם פ"ז מהלכות פקדון. ועיין במשנה דלעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כה) (על הברטנורא) דהמפקיד אצלו יודע שהוא צריך מיד למעות. ולפיכך כשהפקידן צרורין נמי ישתמש בהן דדרך כל אדם לצור מעותיו. אבל חתומים גלי דעתיה שאינו חפץ שישתמש בהם. רש"י:

(כו) (על הברטנורא) ואע"ג דבפרק דלעיל מ"ז פרשינן דבדמי אבידה הוי שואל עליהו אפילו קודם שנשתמש, הנאת שמוש דהכא גריעא מדהתם. לפי שירא לשלוח בהן יד לקנות בהן סחורה שמא יבא המפקיד לתבוע פקדונו אבל דמי אבידה יודע שישהה אצלו ימים רבים. הר"א. הר"ש:

(כז) (על המשנה) לפיכך כו'. והוא שיטמין בקרקע. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המפקיד מעות אצל שלחני וכו':    ואיתה בתוס' פ' הכונס (בבא קמא דף נ"ו.) וביד פ"ז דהלכות שאלה ופקדון סימן ו' ז' ח'. וכתוב שם לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן והוא שיטמנם בקרקע ע"כ. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל בס"א גרסינן משנה זו קודם משנת המפקיד אצל חברו צררן וכו. וגם מחק מלות לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן ומלות לפיכך אם אבדו חייב באחריותן וכתב יש ספרים אחרים דגרסי' כמו בדפוס אלא דגרסי' להפך גבי לא ישתמש בהן חייב באחריותן ע"כ. ובטור ח"מ סימן רצ"ב:

חנוני כבעל הבית וכו':    פ' אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ט.) ועיין במה שכתבתי שם סימן ז':

תפארת ישראל

יכין

המפקיד מעות אצל שולחני:    [וועכסלער] שצריך תמיד למעות, וה"ה בהפקיד ספרים אצל ת"ח, מותר ללמוד בהן באין לו כמותן, דהו"ל כשולחני, אבל בחתומין או אצל ע"ה אסור אפילו רק להעתיק ממנו אות א' [רצ"ב כ']:

אם צרורין:    בקשר משונה:

לא ישתמש בהן:    נ"ל דר"ל אפילו אינו רוצה לפתוח הקשר ולהוציא המעות, רק להשתמש עם גוף הצרור:

לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן:    דרק שומר חנם הוה.

מותרין:    בלי קשר משונה:

ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן:    בהשתמש בהן כבר, אז אפילו אחר שהחזירן חייב באונסין כשואל, ובלא השתמש עדיין בהן, חייב כש"ש בגניבה ואבידה:

לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן:    ולמרדכי, אנן שאין פרנסתינו רק במו"מ, כ"ע דינן כשולחני [רצ"ב]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי מג א  שולחן ערוך חושן משפט רצב ז