משנה בבא מציעא ג רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) המפקיד אצל חברו בהמה, או כלים - ונגנבו, או שאבדו,
- שילם - ולא רצה להישבע,
- שהרי אמרו: שומר חינם - נשבע ויוצא,
- נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל,
- טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמישה,
- למי הוא משלם? - למי שהוא פיקדון אצלו.
- נשבע - ולא רצה לשלם,
- נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל,
- טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמישה,
- למי הוא משלם - לבעל הפיקדון.
- שילם - ולא רצה להישבע,
(ב) השוכר פרה מחברו,
- והשאילה לאחר - ומתה כדרכה,
- ישבע השוכר - שמתה כדרכה,
- והשואל - משלם לשוכר.
- אמר רבי יוסי:
- כיצד הלה עושה סחורה - בפרתו של זה?
- אלא תחזור פרה - לבעלים.
- והשאילה לאחר - ומתה כדרכה,
(ג) אמר לשנים:
- גזלתי את אחד מכם מנה - ואיני יודע איזה מכם,
- או אביו של אחד מכם, הפקיד אצלי מנה - ואיני יודע איזה הוא,
- נותן לזה מנה - ולזה מנה,
- שהודה מפי עצמו.
(ד) שנים - שהפקידו אצל אחד,
- זה מנה - וזה מאתים,
- זה אומר: מאתים שלי - וזה אומר: מאתים שלי,
- נותן לזה מנה - ולזה מנה,
- והשאר יהא מונח - עד שיבוא אליהו.
- אמר רבי יוסי:
- אם כן מה הפסיד הרמאי?
- אלא - הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו.
(ה) וכן שני כלים -
- אחד יפה מנה - ואחד יפה אלף זוז,
- זה אומר: יפה שלי - וזה אומר: יפה שלי,
- נותן את הקטן - לאחד מהם,
- ומתוך הגדול - נותן דמי הקטן לשני,
- והשאר יהא מונח - עד שיבוא אליהו,
- אמר רבי יוסי:
- אם כן מה הפסיד הרמאי?
- אלא - יהא הכל מונח עד שיבוא אליהו.
(ו) המפקיד פירות אצל חברו -
- אפילו הן אובדין - הרי זה לא יגע בהן.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- מוכרן בבית דין - מפני השב אבידה לבעלים.
(ז) המפקיד אצל חברו פירות -
- הרי זה יוציא לו חסרונות -
- לחיטים, ולאורז - תשעת חציי קבין לכור.
- לשעורים, ולדוחן - תשעת קבין לכור.
- לכוסמין, ולזרע פשתן - שלשת סאין לכור.
- הכל לפי המידה - והכל לפי הזמן.
- אמר רבי יוחנן בן נורי:
- וכי מה אכפת להם,
- והעכברים אוכלין - בין מהרבה, בין מקמעה,
- אינו מוציא לו חסרונות - אלא לכור אחד בלבד.
- רבי יהודה אומר:
- אם היתה מידה מרובה - אינו מוציא לו חסרונות,
- מפני שהן מותירות.
- הרי זה יוציא לו חסרונות -
(ח) יוציא לו שתות - ליין.
- רבי יהודה אומר: חומש.
- יוציא לו -
- שלשת לוגין שמן - למאה,
- לוג ומחצה שמרים - ולוג ומחצה בלע.
- אם היה שמן מזוקק - אינו מוציא לו שמרים,
- קנקנים ישנים - אינו מוציא לו בלע.
- רבי יהודה אומר:
- אף המוכר שמן מזוקק לחברו - כל ימות השנה,
- הרי זה מקבל עליו, לוג ומחצה שמרים - למאה.
(ט) המפקיד חבית אצל חברו -
- ולא יחדו לה הבעלים מקום - וטילטלה ונשברה,
- אם מתוך ידו נשברה -
- לצורכו - חייב,
- לצורכה - פטור.
- ואם משהניחה -
- בין לצורכו, בין לצורכה - פטור.
- אם מתוך ידו נשברה -
- יחדו לה הבעלים מקום - וטילטלה ונשברה,
- בין מתוך ידו, ובין משהניחה -
- לצורכו - חייב,
- לצורכה - פטור.
- בין מתוך ידו, ובין משהניחה -
(י) המפקיד מעות אצל חברו -
- צררן והפשילן לאחריו,
- מסרן לבנו ולבתו הקטנים,
- ונעל בפניהם שלא כראוי - חייב,
- שלא שמר כדרך השומרים.
- ואם שמר כדרך השומרים - פטור.
(יא) המפקיד מעות אצל השולחני -
- אם צרורין - לא ישתמש בהן,
- לפיכך אם אבדו - אינו חייב באחריותן.
- ואם מותרין - ישתמש בהן,
- לפיכך אם אבדו - חייב באחריותן.
- אם צרורין - לא ישתמש בהן,
- אצל בעל הבית -
- בין כך, ובין כך - לא ישתמש בהן,
- לפיכך אם אבדו - אינו חייב באחריותן.
- בין כך, ובין כך - לא ישתמש בהן,
- החנווני -
- כבעל הבית - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: כשולחני.
(יב) השולח יד בפיקדון -
- בית שמאי אומרין: ילקה בחסר, וביתר.
- בית הלל אומרין: כשעת הוצאה.
- רבי עקיבה אומר: כשעת התביעה.
- החושב לשלוח יד בפיקדון -
- בית שמאי - מחייבין.
- ובית הלל אומרין:
- אינו חייב - עד שעה שישלח יד.
- כיצד?
- הטה את החבית, ונטל ממנה רביעית, ונשברה - אינו משלם אלא רביעית,
- הגביהה, ונטל ממנה רביעית, ונשברה - משלם את הכל.
הדף הראשי של משנה בבא מציעא ג
משנה בבא מציעא, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב