מצודות על מלכים ב יט
<< · מצודות על מלכים ב · יט · >>
פסוק ג
מצודת דוד
"כי באו בנים" - דימה בני הדור לאשה הכורעת ללדת בנים ויושבת על המשבר ואין בה כח להוליד הבנים
"ונאצה" - מנאץ את ה' בדברי חרוף
"ותוכחה" - האויב התווכח להשתבח בהצלחתו ואומר ידי רמה
מצודת ציון
"ותוכחה" - מלשון ויכוח וברור דברים
"ונאצה" - ענין בזיון כמו (שמואל א ב יז)כי נאצו האנשים
"משבר" - הוא מקום מושב היולדות וכן (הושע יג יג)במשבר בניםפסוק ד
מצודת דוד
"השארית הנמצאה" - שארית ישראל הנמצאה בירושלים כי כבר כבש כל ערי הבצורות שביהודה
"ונשאת" - כאומר לזה שאלתי מעמך שתשא תפלה לה'
"והוכיח" - התווכח בדברים כאשר שמע ה'
"אולי ישמע ה'" - הלואי יתן לב לשמוע
מצודת ציון
"אולי" - הלואי כמו (שמואל ב טז יב)אולי יראה ה בעיני
"והוכיח" - נתווכחפסוק ו
מצודת ציון
"גדפו" - חרפופסוק ז
מצודת דוד
"ושב לארצו" - סוף הדבר יהיה שישוב לארצו בפחי נפש ובארצו אפיל אותו בחרב
"נותן בו רוח" - אעיר רצונו ללכת מפה כאשר ישמע שמועה היא שמועת תרהקה מלך כוש
מצודת ציון
"רוח" - רצון כמו (יחזקאל א יב)אל אשר יהיה שמה הרוח ללכתפסוק ט
מצודת דוד
"וישב" - שלח שוב מלאכים להודיע שאינו מסתלק לגמרי כי אם על מנת לשוב
"וישמע אל תרהקה" - רצה לומר קבל דבריו ויצא גם הוא לקראתו למלחמהפסוק י
מצודת ציון
"ישיאך" - יסית ויפתה אותךפסוק יא
מצודת דוד
"ואתה" - וכי אתה תנצל בתמיהפסוק יב
מצודת דוד
"ההצילו" - וכי אלהי העמים הצילו את העמיםפסוק יג
מצודת דוד
"לעיר ספרוים" - לפי שהיתה גדולה וחשובה אמר בה לעירפסוק יד
מצודת דוד
"הספרים" - כי במכתב שלח הדברים האלה
"ויפרשהו" - פרש כל אחת ואחתפסוק טו
מצודת דוד
"הכרובים" - שעל הכפורת אשר על הארון וכאומר ואיך אם כן תמסור בידו את ירושלים ויבאו הכרובים ביד צרפסוק טז
מצודת דוד
"אשר שלחו" - את המלאך המביא הספרים
מצודת ציון
"פקח" - פתח כמו (זכריה יב ד)אפקח את עיניפסוק יז
מצודת דוד
"אמנם ה'" - אתה ה' הנה אמת הוא שהחריבו את העמיםפסוק יח
מצודת דוד
"כי לא אלהים המה" - אבל כל זה היה בעבור שאין בהם אלהות ולזה האבידםפסוק כ
מצודת דוד
"אל סנחריב" - בעבור דברי סנחריבפסוק כא
מצודת דוד
"אחריך" - אחרי מפלתך תניע בראשה בדרך לעג
"בזה לך" - בת ציון תבזה אותך ותלעג עליך (וקראה בתולה על כי לא נכבשה עדיין מעולם למשול בה עם אחר כבתולה זו שלא באה ברשות הבעל וכן (ישעיהוו כג יב) בתולת בת צידון)
"עליו" - על סנחריבפסוק כב
מצודת דוד
"מרום" - לרום רקיע
"את מי" - למה לא שמת על לבך להבין את מי חרפתפסוק כג
מצודת דוד
"יער כרמלו" - רצה לומר מיטב שבחו וכובד חזקו
"מלון קצו" - הוא בית המקדש שהוא מלון ומשכן השכינה והוא הקץ מכל הדברים הנחמדים אשר בעולם
"קומת ארזיו" - רצה לומר השרים והגבורים
"מרום הרים" - זה הר הבית
"ירכתי לבנון" - בסוף יער הלבנון מקום הארזים הגבוהים
מצודת ציון
"כרמלו" - מקום שדות וכרמים משובחים קרוי כרמלפסוק כד
מצודת דוד
"ואחריב בכף פעמי" - כאשר באתי להלחם בעיר הבטוחה בחוזק נהרותיה אשר סביב לה אז הבאתי עליה חיילות רבות והחריבו הנהרות במדרך כף רגליהם
"אני קרתי ושתיתי מים" - רצה לומר מעולם הצלחתי במעשי כמו הכורה באר ומצליח למצוא המקור ושותה זרם מימיו
מצודת ציון
"קרתי" - חפרתי אחר מקור והוא מלשון (משלי ל יז)יקרוה עורבי נחל שהוא ענין נקב ובקוע
"זרים" - שוטפים כמו (חבקוק ג י)זרם מים עבר
"ואחריב" - מלשון חורב ויובש
"פעמי" - רגלי
"יאור" - ענין נהר ונחל
"מצור" - ענין חוזק והוא מלשון צורפסוק כה
מצודת דוד
"ותהי" - אתה תהיה למקל מרדות להחריב ערים בצורות לעשותם שממה וגלים מצמיחים נצים ופרחים
"עתה הביאתיה" - אני הבאתי עתה את הדבר על ידך
"ויצרתיה" - ואני יצרתי את הדבר הזה וכפל הדבר במלות שונות
"למרחוק" - מזמן רחוק
"אותה" - את הגזירה הזאת עשיתי מימים קדמונים
מצודת ציון
"להשות" - מלשון שאיה ושממון כמו (איוב ל ג)אמש שואה ומשואה
"גלים" - הוא כענין תל
"נצים" - פרחים כמו (שיר השירים ז יג)הנצו הרמוניםפסוק כו
מצודת דוד
"ושדפה" - כשבלים הנשדפים טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה כי אז המה חלושים עד למאד ורצה לומר הנה אני הוא המתיש ומחליש לפניך כח העובדי כוכבים ולא באה בעוצם ידך
"עשב שדה" - כעשב שדה
"חציר גגות" - כחציר הגדל על הגגות שהוא חלש למאד
"ויושביהן" - יושבי הערים ההם עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך
מצודת ציון
"חתו" - נשברו
"ושדפה" - מלשון (מלכים א ח ל)שדפון ירקון והוא לקות הזרעפסוק כז
מצודת דוד
"ואת התרגזך" - ואף את התרגזך ידעתי
"ושבתך" - תרגם יונתן ומיתבך בעצה
מצודת ציון
"התרגזך" - ענין תנועת חרדת המהירות וכן (ישעיהו כג יא)הרגיז ממלכותפסוק כח
מצודת דוד
"והשיבותיך" - בעל כרחך אשיב אותך
"אלי" - באה אלי
מצודת ציון
"ושאננך" - הוא מלשון שאון והמייה
"חחי" - הוא הטבעת המושם בפי הבהמה שעסקיה רעים למושכה על ידו וכן (יחזקאל כט ד)ונתתי חחים בלחייך
"ומתגי" - הוא כעין רסן כמו (משלי כו ג)מתג לחמורפסוק כט
מצודת דוד
"ובשנה השלישית זרעו" - ולא תפחדו עוד לצאת השדה מפחד האויב
"ובשנה השנית סחיש" - אולי היתה שנת השמיטה והיו אסורים בחרישה וזריעה ולזה נתברכו ספיחי הספיחים
"וזה לך האות" - אל מול חזקיה ידבר הנה התשועה הזאת תהיה לך לאות על הבטחה אחרת כי הנה הלגיונות החריבו וקלקלו הזרעים וגדעו האילנות והקדוש ברוך הוא מבטיחך לכלכל אתכם בשנה ההיא בספיחי הזרעים
מצודת ציון
"ספיח" - הוא הצומח מהגרעין הנופל מאליו כמו (ויקרא כה ה)ספיח קצירך
"סחיש" - ענינו ספיחי ספיחים או ספיחי האילנות ואין לו דומהפסוק ל
מצודת דוד
"שורש למטה" - רצה לומר יהיו ממולאים בכל טוב כהאילן הנטוע במקום רטוב שמוסיף שורש למטה ומרבה לעשות פרי למעלהפסוק לא
מצודת דוד
"קנאת ה'" - כי יקנא לשמו אשר חרף רבשקה וסנחריב
"כי מירושלים וגו'" - רצה לומר ירושלים תהיה השארית להנצל מיד סנחריב וכן ופליטה מהר ציון וכפל הדבר במלות שונותפסוק לב
מצודת ציון
"יורה" - ישליך
"ולא יקדמנה" - לא יערוך לפניה כי התרגום של לפני הוא קדם וכן (מיכה ו ו)במה אקדם ה'
"סללה" - הוא צבור העפר ששופכין מול העיר ועולים בה להלחם וכן (ירמיהו ו ו)ושפכו על ירושלים סוללהפסוק לד
מצודת דוד
"למעני" - למען כבוד שמי
מצודת ציון
"וגנותי" - מלשון הגנהפסוק לה
מצודת דוד
"וישכימו בבוקר" - סנחריב והמעט אשר נשארו חיים
"ויצא מלאך ה'" - לאחר שנלחם בכוש חזר ובא לירושלים ואז יצא מלאך ה' וגו'פסוק לו
מצודת דוד
"בנינוה" - היא ראש למלכות אשורפסוק לז
מצודת דוד
"והמה" - בני סנחריב אשר הכוהו
"בית נסרוך" - נסר מתיבתו של נח היה לו לאלוה ובעת אשר השתחוה לה הכוהו בניו
<< · מצודות על מלכים ב · יט · >>