מצודות על ירמיהו לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · לו · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מיום דברתי" - רצה לומר כל היעודים אשר דברתי אליך מיום שהתחלתי לדבר אליך והוא מימי יאשיהו ועד היום הזה את כולם תזכיר בה

"את כל הדברים" - ארז"ל שזאת היתה מגלת איכה ומה שאמר את כל הדברים וגו' ר"ל שיזכיר בה את כל המאורעות רעות אשר ייעד מאז על ישראל ועל יהודה אשר כן באו וגם היעודים העתידים לבוא על כל האומות בעת יקח מהם נקמת עמו וכמ"ש תבא כל רעתם וגו' (איכה א) וכן נאמר שישי ושמחי בת אדום וגו' (שם ד) והדומים

"אליה" - כמו עליה

"מגלת ספר" - הקלף קרוי מגלה וכשהיא כתובה קרויה מגלת ספר וקראה ע"ש סופה כי כשלקחה עדיין לא כתב בה וכן וטחני קמח (ישעיהו מז)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אולי ישמעו" - ר"ל כשתזכיר במגלה ההיא כאלו כבר נעשו היעודים ההם אולי יתבוננו את כל רעה וגו' ויהיה תועלת בדבר למען ישובו כל איש מדרכו הרעה ואז אסלח לעוונם ולא תבוא אם כן הרעה ההיא

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את כל דברי ה'" - ר"ל כפי כל הענין אשר צום לו ה'

"על מגלת ספר" - מוסב על ויכתוב לומר שברוך כתבם על מגלת ספר

"מפי ירמיהוו" - ר"ל ירמיהוו אמר הדברים מפיו וברוך היה כותב בספר

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני עצור" - אני כלוא במאסר ולא אוכל לבוא בעצמי בבית ה' (כי גם יהויקים כלאו במאסר עם כי לא נזכר)

מצודת ציון

"עצור" - כלוא כמו והוא עודנו עצור (לעיל לג)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את דברי ה'" - רצה לומר הענין אשר צוה לו ה' וגם לפי שירמיהו אמרם ברה"ק יקראו דברי ה' עם כי לא אמרם בנבואה ממש

"ביום צום" - כי אז יתקבצו שמה עם רב מירושלים ומערי יהודה

מצודת ציון

"צום" - תענית

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל העם" - על העם

"אולי" - כשישמעו הדברים האלה אולי יכנע לבם ותפול תחנתם וגו'

מצודת ציון

"תפול" - ענין נטיה וכן ותפול מעל הגמל (בראשית כד)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קראו צום" - גזרו תענית והכריזו ברבים

"כל העם בירושלים וגו'" - ר"ל אנשי ירושלים ואנשי ערי יהודה אשר באו אז והיו בירושלים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתח שער" - ר"ל הלשכה ההיא עמדה בחלל השער

"החדש" - יתכן שנפל וחדשו אותו בבנין

"את דברי ירמיהוו" - מה שדבר ברוה"ק

"בחצר העליון" - היא עזרת כהנים שעמדה במעלה ההר מול עזרת ישראל

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את כל דברי ה'" - האמורים ברה"ק

"מעל הספר" - הנקראים מעל הספר

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על לשכת" - אל לשכת

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולך" - ר"ל לך ממקומך ובוא אלינו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פחדו איש אל רעהו" - פחדו להעלים הדבר מלפני המלך כי כל אחד פחד מרעהו שלא יגלה הוא ויאשם המעלים על בלי הגיד לו

"הגיד נגיד" - דע לך שנגיד הדברים לפני המלך

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איך כתבת וגו' מפיו" - ר"ל איך היה הכתיבה מפיו וכאומר אם ירמיהו אמר מפיו גם פרטי הדברים כמו שהם ואם כן יש לחשוש הרבה גם על הפרטים או שאמר רק כללות הענין ואתה סדרת הפרטים ואין לחשוש עליהן כ"כ

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על הספר" - קראו ספר ע"ש סופו שאחר הכתיבה נעשה ספר

"מפיו וגו'" - ר"ל כל פרטי הדברים קרא אלי מפיו ובעת שקרא כתבתי על הספר בדיו וכאומר לא המתנתי עד שיגמר כל דבריו אלא מיד כשאמר דבר כתבתיו למען לא אשנה דבר ממה שסדר הוא ולא שמתי דבר במגילה ההיא אלא הדיו והכתיבה בלבד

מצודת ציון

"בדיו" - מי השחור העשוי לכתיבה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חצרה" - אל חצר המלך

מצודת ציון

"הפקידו" - מלשון פקדון וגניזה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעל המלך" - סמוכים אל המלך

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בית החורף" - בבית העשוי לשבת בו בחורף כי הדבר היה בחדש התשיעי והוא כסליו ואז הזמן קר

"ואת האח" - הכלי העשויה להדליק בה האש היתה לפניו מבוערת להתחמם נגדה

מצודת ציון

"האח" - כך שם הכלי שמבערין בו האש

"מבוערת" - דולקת

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד תום" - היה קורע ומשליך עד שהשליך את כל המגלה על האש וגו'

"יקרעה" - היה קורע וחותך אותם בתער הסופר והיה משליך על האש אשר על האח וארז"ל כשקרא לפניו איכה ישבה וגו' בכה תבכה וגו' גלתה יהודה וגו' דרכי ציון וגו' עדיין לא חש כי אמר אף על פי כן אני מלך על הנשארים וכשקרא לפניו פסוק היו צריה לראש אמר אם כן מעתה איני מלך מיד קרעה ושרפה

"שלש דלתות וארבעה" - ר"ל כשקרא שלשה פסוקים וגמר לקרות הרביעי

מצודת ציון

"דלתות" - הוא לשון שאלה על הפסוקים

"בתער" - סכין חריף ושנון

"תום" - ענין השלמה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המלך" - ר"ל לא המלך ולא כל עבדיו וגו'

"ולא פחדו" - מהדברים הנאמרים במגלה ולא קרעו בגדיהם דרך צער ואבל כאשר היה מהראוי

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם" - ר"ל ועם כי אלנתן וגו' התחננו לפניו לבל ישרוף עכ"ז לא שמע אליהם

מצודת ציון

"הפגיעו" - ענין תחנה ובקשה כמו ופגעו לי (שם כג)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקחת" - כי רצה להרגם על דבר המגלה

"ויסתרם ה'" - דרך נס היו נסתרים מעיניהם

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את המגלה" - ר"ל גליון הכתב והכתב עצמו

"לאמר" - מוסב על תחלת המקרא

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל יהויקים" - ואל יהויקים

"לאמר" - ר"ל כי אמרת מדוע כתבת על המגלה דברים המורים שמלך בבל ישחית את הארץ וגו'

מצודת ציון

"והשבית" - ענין ביטול ומניעה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחורב ביום" - יתבזה בשכבו ביום מול חום השמש ובלילה לקרח בעת יגלדו המים מתוקף הקור

"ונבלתו וגו'" - כי לא יקבר אחר מותו כי בדרך ימות כשיוליכוהו בגולה

"לא יהיה לו" - ר"ל לא יהיה לו בן אשר יתמיד לשבת על כסא המלוכה כי יכניה בנו לא מלך כי אם שלשה חדשים ועשרה ימים

מצודת ציון

"לחורב" - ענין חמימות כמו חורב בצל עב (ישעיהו כה)

"ולקרח" - ענין גליד הנקרח מן המים בימי הקור כמו משליך קרחו (תהלים קמז)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופקדתי" - אזכור עליו וגו' את עון שריפת המגלה

"את כל הרעה" - ר"ל הרעה האמורה בהמגלה ההיא

"אשר דברתי וגו'" - רצה לומר על אשר דברתי אליהם דברי והמה לא שמעו לי

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין זכרון

"איש יהודה" - אנשי יהודה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועוד נוסף עליהם" - מפי ירמיהו היה עוד נוסף עליהם מדעתו דברים רבים כשעור שהיה בראשונה כי מתחלה אמר שלשה אלפ"א בית"א איכה ישבה בדד איכה יעיב באפו איכה יועם זהב והוסיף עוד אני הגבר ראה עני שהוא מתלתא תלתא