מצודות על יחזקאל מ
<< · מצודות על יחזקאל · מ · >>
פסוק א
מצודת דוד
"שמה" - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה
"יד ה'" - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי
"בראש השנה בעשור לחודש" - איזו היא שנה שראש השנה שלה היא בעשור לחדש זו היא שנת היובל שהתחלתה ביום הכפורים בעשור לחודש השביעי כי המרכבה ראה בשנת שלשים ליובל כמ"ש שם ואז היה בשנת החמישית לגלות יהויכין והמראה הזאת היתה בשנת כ"ה לגלות יהויכין וא"כ היתה בשנת היובל וכבר עברו י"ד שנה מעת שהוכתה העיר בימי צדקיה כי הוא מלך י"א שנה אחר גלות יהויכין
"לגלותינו" - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאל
מצודת ציון
"בעצם" - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהלים קלט)פסוק ב
מצודת דוד
"ועליו" - וסמוך אל ההר ההוא היה כבנין עיר והיא ירושלים והיתה מנגב ההר
"במראות אלהים" - ר"ל לא הביאני באמת אלא נדמה לי במראה הנבואה כאילו הביאני אל ארץ ישראל ושם הניח אותי על הר גבוה מאד והוא הר הבית
מצודת ציון
"ויניחני" - מלשון הנחה
"כמבנה" - מלשון בניןפסוק ג
מצודת דוד
"והוא" - המלאך הזה היה עומד בשער של חומת הר הבית
"וקנה המדה" - גם היה בידו קנה המדה (והוצרך גם לפתיל למדוד על ידו מדה מרובה כי בקנה יש טורח רב למדוד מדה מרובה כי יצטרך בכל פעם לרשום המקום שכלה מדת הקנה למען למדוד משם ולהלן ועם כי היה במראה הנבואה מ"מ הראהו באופן הנאות אל המוחש ולכן היה בידו פתיל ארוך ובו מדד מדה מרובה בפעם אחת ולאח"ז מדד הפתיל בקנה המדה לדעת כמה בו וגם מדה פחותה ממלא הקנה יקשה לשער ולצמצם עם הקנה ולא כן בפתיל כי אפשר לכפלו כרצונו לשער ולצמצם לפי מדת הקנה)
"ופתיל פשתים בידו" - למדוד בו מדידת הבנין
"ויביא וגו'" - ר"ל וכאשר הביא אותי שמה ראיתי והנה איש הוא המלאך הדובר בי שהיה מראהו כמראה נחושת כדבר הזוהר ובהירות וכעין שנאמר בחיות ונוצצים כעין נחושת קלל (לעיל א)
מצודת ציון
"ופתיל" - חוט כפול ושזור כמו פתיל תכלת (שמות לט)והוא קו המדה
"וקנה" - מטה ומקלפסוק ד
מצודת דוד
"הגד וגו'" - כדי לנחמם ולחזק תקוותם
"למען הראותכה" - למען הראות לך בנין בית העתיד הובאתה מבבל אל המקום הזה
"ושים לבך" - להבין הדברים
"ראה בעיניך" - שעור המדה
"ובאזניך שמע" - מהו הדבר הנמדדפסוק ה
מצודת דוד
"וקומה קנה אחד" - למען יהיה נראה מבחוץ כל בנייני הבית ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה לכן היתה נמוכה כי זה נוייה ויפייה
"הבנין" - ר"ל בנין החומה ההיא
"שש אמות וגו'" - ר"ל שהיה הקנה מחזיק שש אמות גדולות שכל אמה מהם היה במדת אמה של חול שהיא אמה בת חמשה טפחים ועוד טפח יותר וא"כ היה מדת הקנה שלשים וששה טפחים
"מחוץ לבית" - בכל סביבו והוא חומת הר הבית
"והנה חומה" - והנה ראיתי חומה
מצודת ציון
"וטופח" - כן יקרא מדת ד' אצבעות אגוד יחדפסוק ו
מצודת דוד
"ואת סף אחד" - ר"ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב
"קנה אחד רוחב" - כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית
"ויעל במעלותיו" - עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות
"ויבוא" - המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל
מצודת ציון
"במעלותיו" - הם המדרגות שעולין דרך בם
"סף" - כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט)פסוק ז
מצודת דוד
"וסף השער מאצל אולם השער" - כי לפנים מהשער היה בנין אולם כמפורש בענין וכותליו היו נמשכין כלפי פנים מצדי השער מזה ומזה ולהן מזוזות בראשן הפנימי ולכן אמר כל אחת ממזוזות השער שאצל האולם לצד פנים היתה בת קנה אחד וכמדת כותלי האולם
"ובין התאים" - כותלים המפסיקים בין תא לתא היו בני חמשה אמות וכן הכתלים החיצונים מזה ומזה וכן הכתלים שלפניהם אבל מאחוריהם היה להם כותל העזרה לכותל
"והתא" - כל תא היה קנה אחד אורך וגו' ומספר התאים היו שלשה מימין השער ושלשה משמאלו כמפורש בענין והיו נשענים לכותל העזרה ופנו כלפי הר הבית
מצודת ציון
"והתא" - ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א' יד) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מלשון תתאו לכם (במדבר לד)שהוא ענין גבול
"אולם" - ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל
"מהבית" - מבפניםפסוק ח
מצודת דוד
"קנה אחד" - על עובי החומה יאמר
"מהבית" - ר"ל העומד בפנים בחלל העזרהפסוק ט
מצודת דוד
"ואולם השער מהבית" - לפי שאולם הוא בית שער ודרכו להיות מחוץ לשער וכמו שהיו אולמי חצר הפנימי לכן אמר הנה האולם הזה היה מבפנים לא כדרך האולמות ונעשה כן למען יהיה האולם הזה מול אולם חצר הפנימי וזהו דבר נוי ופאר (וכתלי האולם היו משוכין מחלל השער אמה וחצי מזה ומזה כמפורש בענין)
"ואיליו" - המזוזות שעמדו בראשי הכתלים נמשך בליטתן לפנים שתי אמות הרי בין הכל עשר אמות (אבל רוחב המזוזות היה קנה אחד לכסות עובי הכותל ועם כי היו עגולים כלפי שקראום איליו מ"מ לא היו במרחק שוה)
"וימד וגו'" - משך בליטתו לפנים
מצודת ציון
"ואילו" - כן יקראו המזוזות על כי היו עגולים כאילן אלהפסוק י
מצודת דוד
"לשלשתם" - לשלש התאים שמזה ומזה
"לאלים" - למזוזות התאים שעמדו בפתחיהם מזה ומזה
"ותאי השער" - מספר תאי השער העומדים בפאת המזרח היו שלשה מהשער מזה ושלשה מזה
מצודת ציון
"מפה" - מכאן וכן עד פה תבוא (איוב לח)פסוק יא
מצודת דוד
"שלש עשרה אמות" - עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן
"אורך השער" - הוא החלל שבין כותלי אולם השער (ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בלשון אורך ראוי א"כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י"ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בלשון אורך)
"את רוחב" - הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזהפסוק יב
מצודת דוד
"ושש וגו'" - ר"ל וכן היה מרוחק שש אמות בהעבר השני
"והתא" - ר"ל חלל התא היה מרוחק ששה אמות מהתחלת גבול האמה היתירה על הגבול הפנימי שממולו כי האמה של הגבול וחמש של עובי כותל התא הרי ששה (ויתכן שבא לומר בזה שגם כותלי חיצונים מזה ומזה מהתאים היו בני חמשה אמות כי למעלה לא פירש כי אם בין התאים)
"וגבול" - לפני התחלת התאים היה מקום פנוי אמה אחת יתירה ממה שהיה פנוי בצד פנים ממולו כי כתלי האולם היו נמשכות מחלל השער ולהלן אמה ומחצה והתאים נמשכו בצד חוץ ממולו ועוד אמה יתירה א"כ היה הגבול שתי אמות ומחצה
"ואמה וגו'" - ר"ל וכן אמה אחת גבול בעבר השני
מצודת ציון
"וגבול" - ר"ל מקום פנוי מבלי בניןפסוק יג
מצודת דוד
"פתח נגד פתח" - ר"ל פתח השער הזה היה מול פתח שער הפונה לפנים שהיה עשר בחללה
"מגג התא לגגו" - ר"ל מגג התא שבעבר הזה לגג התא שממולו בעבר השני
"רוחב עשרים וחמש אמות" - כי הגג הוא מה שעל החלל בין הכתלים וא"כ צא וחשוב הכותל חמשה וגבול אמה ועוד אמה ומחצה ממול גבול הפנימי וכן מעבר השני הרי ט"ו אמה ועשר מחלל פתח השער הרי כ"ה אמות והיה עשוי כעין תקרה מגג לגג והיה נראה כעין שער וכאשר הוא בהציורפסוק יד
מצודת דוד
"סביב סביב" - כי גם ברוח הצפוני והדרומי היו שערים כמפורש בענין
"ואל איל" - ר"ל וכמדה ההיא היה אל כל המזוזות החצר בעברי השער מזה ומזה
"את אילים" - הם מזוזות השערים והיה גבהן ס' אמהפסוק טו
מצודת דוד
"חמשים אמה" - ר"ל זה כזה היו בגובה חמשים אמה וא"כ בלטו המזוזות עשר אמות למעלה מחלל השער
"על לפני" - עם גובה אולם השער הנמשך לפנים
"ועל פני" - ר"ל גבהו של שער האיתון הוא השער המזרחי האמור בענין ויקרא כן לפי שהנכנסים להשתחוות באים דרך בו שהוא מכוון מול פתח ההיכל ובית קה"ק
מצודת ציון
"ועל פני" - הוא ענין גובה ע"ש שפני האדם הוא בגובה הגוף
"האיתון" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כ"א)
"על" - כמו עם
"לפני" - ענין גובהפסוק טז
מצודת דוד
"ואל איל" - בכל מזוזה היה כותרת ממעל בצורת אילני תמר
"וכן לאלמות" - גם לכל האולמות היו חלונות אטומות
"וחלונות" - עוד היו חלונות בכל התאים אשר מסביב והם יפנו לפנים לחלל עזרת נשים כי כותל עזרת נשים היה להם לכותל מאחוריהם ובכותל ההיא היו חלונות כי העזרות לא היו מקורות והיה האור רב בהן
"סביב סביב" - ר"ל כן היה לתאי הקצונים של כל שער ושער
"וחלונות אטומות" - בהתאים היו חלונות סתומות ר"ל לא היו פתוחות מבלי סתימה כלל אלא היו סתומות במחיצה בהירה וזכה לבוא האורה דרך בה
"ואל אליהמה" - החלונות ההם היו במזוזותיה הפונות לפנימה לשער כי תא החיצונה שאצל השער מזה ומזה היו פתחיהן זה מול זה ופנו אל חלל השער החיצון שהיה מכ"ה אמות כמפורש למעלה ובמזוזות הפתחים ההם היו החלונות אולם ביתר התאים יתכן שלא היו חלונות במזוזותיהן כי לא היה שם רב האורה
מצודת ציון
"אטומות" - ענין סתימה כמו אוטם אזנו (שם לג)
"אל התאים" - ר"ל בהתאים אל במקום בי"ת וכן ואל הארון (שמות כה)
"אליהמה" - הם המזוזות
"לאלמות" - מלשון אולם
"ואל איל" - והאיל הוא המזוזהפסוק יז
מצודת דוד
"ורצפה" - עליה מרוצפת באבנים עשויה בגובה על עמודים עומדת בחצר סביב בארבעת רוחותיה והיתה נשענת אל הכותל ועל הרצפה ההיא עמדו הלשכות והיו שלשים במספר
"והנה לשכות" - ר"ל ראיתי והנה שם לשכות
"אל החצר" - מתחילה עמדו בשער ועתה הביאו בחלל החצר
מצודת ציון
"לשכות" - חדרים כמו ויביאם לשכתה (שמואל א ט)
"ורצפה" - ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א)פסוק יח
מצודת דוד
"לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה" - ר"ל תחתיות הרצפה ההיא היתה מול כלות גובה השערים ובלטה למעלה ממול גובה השערים והלשכות עליה (ועם כי מלת אורך יונח על דבר שטחיי ולא על דבר העומד ברום עכ"ז אמר לשון אורך לפי שכשמדד גבהו ע"י הפתיל ובקנה המדה וכמפורש למעלה היה אז הפתיל מושכב בשטחית הארץ ונופל בו לשון אורך)
"והרצפה אל כתף השערים" - הרצפה עמדה בכתף השערים כי ממעל להשערים לא היתה הרצפה וא"כ עמדה בכתף השערים מזה ומזה
מצודת ציון
"כתף" - צד ועבר
"לעומת" - נגדפסוק יט
מצודת דוד
"מאה אמה" - ר"ל מדד אותה מאה אמה והוא חלל עזרת נשים
"הקדים והצפון" - ר"ל כן היה מדת חלל עזרת נשים בפאת המזרח וכן היה מדתו בפאת הצפון וכן בפאת הדרום כמפורש בענין ולקצר לא זכרו (כי עזרת נשים תהיה אז מסבבת את כל בנייני המקדש ועזרת אנשים והלשכות מכל ארבעת הרוחות)
"לפני חצר הפנימי" - ר"ל והוא החלל שלפני החצר הפנימי מחוצה לה
"וימד רוחב" - מדד רוחב החלל אשר מלפנים להשער התחתונה היא שער עזרת נשים שהיא בהר מתחת מול שער עזרת אנשים היא החצר הפנימיפסוק כ
מצודת דוד
"דרך הצפון" - בפאת צפון של חצר החיצונה
"מדד ארכו ורחבו" - ר"ל מדדו במדת שער המזרחיפסוק כא
מצודת דוד
"חמש ועשרים" - כן היה מדת רוחב שער החיצון כמ"ש למעלה
"ארכו" - ר"ל גובה השער
"ותאיו" - תאי השער הזה שהיו שלשה מהעבר מזה ושלשה מזה ומזוזות השער והאולם הנמשך לפנים כותל מהעבר מזה וכותל מהעבר מזה הכל היה כמדת השער המזרחי הנמדד ראשוןפסוק כב
מצודת דוד
"ובמעלות וגו'" - כי ההר היה הולך ועולה ועלו בו במעלות ועד השער הזה היה שבע מעלות
"ואילמיו לפניהם" - כותלי האולם היו לפנים מהמעלות ועולין במעלות עד לא יבואו אל האולם
"וחלוניו וגו'" - חלוני תאי השער וכותלי האולם והכותרות אשר בהמזוזות ממעל שהיו בצורת אילני תמר הכל היו כמדת של השער המזרחיפסוק כג
מצודת דוד
"משער אל שער" - משער עזרת נשים לשער עזרת אנשים מדד מאה אמה
"לצפון ולקדים" - כן היה בפאת צפון וכן של מזרח (והנה שער המזרחי מעזרת אנשים עמד באמצע כותל המזרחי וכן שער עזרת נשים והיו זה מול זה אבל שער הצפוני של עזרת נשים ע"כ לא עמד באמצעית כתלו כמות שער הצפוני של עזרת אנשים שאם גם הוא עמד באמצע לא היו א"כ זה מול זה וכן שער הדרומי מעזרת נשים האמור בענין לא עמד גם הוא באמצעית כתלו וכמ"ש בקונטרס בנין הבית)
"ושער לחצר הפנימי" - השער של חצר הפנימי היה מול השער מחצר החיצונהפסוק כד
מצודת דוד
"כמדות האלה" - של שער המזרחי והצפוני
"דרך הדרום" - ברוח הדרומי בהעזרה ההיאפסוק כה
מצודת דוד
"ורוחב" - של השער החיצון
"אורך" - ר"ל גובה השער
"וחלונים לו" - ר"ל החלונות שהיו לכל תא מתאי השער ההוא ולכותלי האולם מסביב היו כמו החלונות של שער המזרחי והצפוניפסוק כו
מצודת דוד
"ותמורים לו" - לכ"א היה כותרת בצורת אילן תמר אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה וחזר ומפרש הכותרות היו בהמזוזות ממעל
"ואילמיו" - כתלי האולם היו לפנים מהמעלות
"ומעלות" - מספר המעלות שעלו בהם אל השער הזה היו שבעה
מצודת ציון
"עולותיו" - מעלותיופסוק כז
מצודת דוד
"דרך הדרום" - ברוח הדרום
"משער אל השער" - ר"ל משער חצר הפנימי אל שער חצר החיצונה ברוח דרוםפסוק כח
מצודת דוד
"כמדות האלה" - כמדות השערים הנזכריםפסוק כט
מצודת דוד
"ורוחב" - של השער החיצון
"אורך" - ר"ל גובה השער
"לו" - לכ"א מתאי השער
"ולאלמיו" - לכותלי האולם מסביב
"ותאיו וגו'" - גם לשער חצר הפנימי היו תאים ואלים ואולם והיו כמדות של השערים מעזרת נשיםפסוק ל
מצודת דוד
"ורוחב" - הוא הנמשך כלפי אויר החצר
"אורך" - הוא הנמשך עם הקיר
"ואלמות סביב סביב" - בחלל עזרת אנשים בכל שלשת הרוחות במזרח בצפון ובדרום היו אולמות נשענות אל הקיר ופתוחות לפניםפסוק לא
מצודת דוד
"ומעלות שמונה מעליו" - בשמונה מעלות עלו מעזרת נשים אל השער ההוא
"אל אליו" - בהמזוזות ממעל היו כותרות בצורות אילן תמר
"ואילמיו" - כותלי אולם השער ההוא היו נמשכין כלפי החוץ וכדרך אולם והיה א"כ בולט מול אולם שער עזרת נשים והוא דבר נוי (ואולמי שערי עזרת אנשים היו בנויות להלן מתאי השער וכמ"ש בקונ' בנין הבית)פסוק לב
מצודת דוד
"דרך הקדים" - ברוח מזרחי
"כמדות האלה" - כמדות השערים הנזכריםפסוק לג
מצודת דוד
"לו" - לכ"א מתאי השער
"ולאלמיו" - לכותלי האולם מסביבפסוק לד
מצודת דוד
"מפו ומפו" - בהעבר מזה ובהעבר מזהפסוק לה
מצודת דוד
"אל שער הצפון" - של החצר הפנימיפסוק לו
מצודת דוד
"תאיו וגו'" - מוסב אל המקרא שלפניו לומר כמדות האלה הנזכרים מדד את תאיו וגו' של השער ההואפסוק לז
מצודת דוד
"ואיליו" - מזוזות האולם יפנו לאויר חצר החיצונה ואל המקום שיפנו המזוזות יפנו כתלי האולם וזכר המזוזות ולא האולם והיא היאפסוק לח
מצודת דוד
"שם" - בהלשכה ההיא היו מדיחים קרבי העולה הנשחטות בצפון והיא היתה בית המטבחיים
"ולשכה" - ר"ל בחלל עזרת אנשים מול שער הצפוני עמדה לשכה אחת ופתחה היה מול מזוזות השערים ולפי שהיו שני שערים אחד פנימי ואחד חיצוני וכמ"ש למעלה בעזרת נשים לכן אמר השערים
מצודת ציון
"ידיחו" - ענין רחיצה ושטיפה במיםפסוק לט
מצודת דוד
"לשחוט אליהם" - לשחוט אצלם בסמוך להם העולה וגו' שהם ק"ק הטעונין שחיטה בצפון (ועם כי היה משוך לחלל עזרת נשים מ"מ קדושתו כלפנים כי יהיה מקודש בקדושת העזרה)
"ובאולם השער" - בחלל האולם הנמשך מהשער ההוא עמדו שנים שולחנות בהעבר מזה ושנים מהעבר מזה ר"ל שנים במזרחו ושנים במערבו
מצודת ציון
"אליהם" - אצלם בסמוך להםפסוק מ
מצודת דוד
"ואל הכתף וגו'" - וכן בהעבר האחרת של אולם השער עמדו שנים שולחנות
"ואל הכתף" - בהעבר האחת מהאולם חוצה לו כשעולין במעלות לפתח שער הצפוני ר"ל שער הפנימי שהיה רוחב עשר אמות והמעלות ההם היו בין התאים ושם עמדו שנים שולחנותפסוק מא
מצודת דוד
"לכתף השער" - לכל כתף מכתפי השער
"שמונה" - ר"ל בין כולם היו שמונה ואצלם בסמוך להם ישחטו הקרבנות ששחיטתן בצפון
"מפה" - מהעבר הזה ב' בחלל האולם וב' בחלל שבין התאיםפסוק מב
מצודת דוד
"אשר וגו' והזבח" - הוא הפוך אשר ישחטו שם את העולה והזבח רצה לומר שאר מיני זבחים ומוסב הוא על הכלים לומר עליהם יניחו הסכינים המיוחדים גם לשחיטת שאר מיני זבח אבל לא בא לומר שישחטו שם שאר מיני זבח
"אבני גזית" - השולחנות היו מאבני גזית וזהו על כי האבן מקרר ושומר הבשר מן הסרחון
"אליהם ויניחו" - גם עליהם יניחו את הכלים אשר ישחטו עמהם הם הסכינים
"לעולה" - להניח עליהם בשר העולה וה"ה בשר שאר הקרבנות וזכר עולה לפי שהיא ראשונה ותמידית והיתה כליל להקרבה
מצודת ציון
"גזית" - מלשון גזיזה ור"ל מסותתות ביושר
"ויניחו" - הוי"ו יתירהפסוק מג
מצודת דוד
"ואל השלחנות" - הם ארבעת השלחנות מאבני הגזית שעמדו בהלשכה ההיא עליהם יהיו מניחים בשר הקרבן
"מוכנים בבית" - העמודים עם רביעיות היו קבועים בהלשכה ההיא בפנים בכל ארבעת הרוחות
"והשפתים טופח אחד" - כעין ווין מברזל היו קבועים ברביעיות של ארז הקבועין בעמודים נמוכין ובלטו טפח אחד מן הרביעיות שעל העמודים ובהן יהיו תולין הקרבנות להפשיט עורן והם עמדו בבית המטבחים היא הלשכה שפתחה באילים השערים הנזכרת למעלה
מצודת ציון
"והשפתים" - תרגם יונתן ענקלין והם ווין על רביעית הארז שעל העמודים כפופים ראשיהם למעלה שתולין בהם הקרבנות ומפשיטין אותן
"מוכנים" - מלשון הכנה וקביעות
"בבית" - מבפניםפסוק מד
מצודת דוד
"אחד" - לשכה אחת עמדה בכתף שער הקדים ופתחה פנה כלפי הצפון
"ופניהם" - פתחיהם פנו כלפי הדרום
"אשר אל כתף" - ר"ל אשר עמדו בכתף שער הצפון מזה ומזה
"ומחוצה לשער הפנימי" - מחוץ לחלל השער של חצר הפנימי (או על השער הפנימי יאמר שהיא בת עשר אמות) שם היו לשכות המשוררים וחוזר ומפרש שעמדו בחלל חצר הפנימי לא מחוץ חלל השער כלפי החוץ בעזרת נשים
מצודת ציון
"שרים" - מלשון שיר ור"ל משוררים
"ופניהם" - ר"ל פתחיהם שהוא פני הביתפסוק מה
מצודת דוד
"זה הלשכה" - ר"ל קבוצת הלשכות אשר פתח כ"א כלפי הדרום היא לצורך משרתי המקום ב"ה השומרים משמרת הבית בדבר המוטל עליהם והוא עבודת השיר שהוא מוטל על הלוים
"וידבר אלי" - המלאך הדובר בי
מצודת ציון
"לכהנים" - משרתי ה' יקראו כהנים ועם אינם מבני אהרןפסוק מו
מצודת דוד
"הקרבים" - אשר יקרבו אל ה' מתוך בני לוי לשרתו ר"ל הנבחרים לה' משאר הכהנים בני לוי וכמ"ש שם
"המה בני צדוק" - כי הם יכהנו לעתיד כמ"ש והכהנים הלוים בני צדוק וגו' המה יקרבו אלי וגו' (לקמן מד)
"שומרי משמרת המזבח" - להקריב עליו קרבנותפסוק מז
מצודת דוד
"והמזבח לפני הבית" - המזבח עמד בחלל החצר ההיא לפני הבית מכוון מול ההיכל וכתליו וכמ"ש בקונ' בנין הבית
"את החצר" - את חלל חצר הפנימי
מצודת ציון
"מרובעת" - מלשון רבוע
"הבית" - כן יקרא ההיכל כי היה מקורה כעין בית ולא כן החצירותפסוק מח
מצודת דוד
"מפה" - מהעבר מזה
"ורחב השער" - ר"ל רחב השער היה באופן שנשאר כותל שלש אמות מהעבר מזה ושלש אמות מהעבר מזה וא"כ היה רחבו י"ד אמות
"וימד אל אולם" - מדד מזוזות האולם ה' אמות וזה היה בעובי ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ"א ג' אמות כמ"ש בענין ועם כי היו עגולות לא היו במרחק שוה וכמו מזוזות אולמי השערים (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזה וכמו כתלי החצירות)
"אל אולם הבית" - הוא האולם שלפני ההיכלפסוק מט
מצודת דוד
"ועמודים אל האילים" - בחלל האולם סמוך אל המזוזות עמדו שני עמודים אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה והם היו במקום עמודי יכין ובועז שהיו במקדש ראשון
"אורך האולם" - מצפון לדרום
"עשרים אמה" - כמדת רוחב ההיכל
"ורחב" - ממערב למזרח
"ובמעלות אשר יעלו אליו" - ר"ל ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו מן החצר הפנימי
<< · מצודות על יחזקאל · מ · >>