המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"והנה חומה מחוץ לבית" - בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון
"שש אמות באמה וטופח" - שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת"י זו היא אמה בינונית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה
"רוחב הבנין" - עובי החומה
"וקומה קנה אחד" - וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו'
"וקומה קנה אחד" - למען יהיה נראה מבחוץ כל בנייני הבית ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה לכן היתה נמוכה כי זה נוייה ויפייה
"הבנין" - ר"ל בנין החומה ההיא
"שש אמות וגו'" - ר"ל שהיה הקנה מחזיק שש אמות גדולות שכל אמה מהם היה במדת אמה של חול שהיא אמה בת חמשה טפחים ועוד טפח יותר וא"כ היה מדת הקנה שלשים וששה טפחים
"והנה חומה", היא חומת הר הבית שהיה חמש מאות קנים בכל צד כמ"ש לקמן (ס"ס מ"ב) והחומה היא "מחוץ לבית" כי בתוך חומת הר הבית נמצא הבהמ"ק, "וביד האיש קנה המדה" ר"ל וקנה המדה שהיה ביד האיש (כנ"ל ג') היה מחזיק "שש אמות" שכל אמה מחזקת "אמה" של חמשה טפחים "ועוד טפח", דהיינו שש אמות של ששה טפחים, "וימד את רחב הבנין" דהיינו עובי החומה היה שש אמות, וכן קומת החומה, וממ"ש "סביב סביב" משמע שהיה נמוך מכל הצדדים. [הערה: שהגם שבבית שני רק הכותל המזרחי היה נמוך כדי שיוכל הכהן השורף את הפרה לראות משם את פתח ההיכל כמ"ש בפ"ב דמדות. כאן לא שייך האי טעמא ששם היה בעזרת נשים י"ב מעלות ובעזרת ישראל ט"ו מעלות, ובכאן לא היה בעזרת נשים רק שבע מעלות כמ"ש בצד צפון ודרום (פסוק כ"ב ופסוק כ"ו) ובעזרת ישראל היו שמונה מעלות (כמ"ש בפסוק ל"א ופסוק ל"ד ופסוק ל"ו) וחסר י"ב מעלות שהם שש אמות, וא"כ היה יכול לראות פתח ההיכל דרך השער, רק שהיה נמוך לנוי כדי שיראה את כל המקדש מבחוץ ולא תעלימהו החומה: ע"כ]:
