מצודות על דברי הימים א כט
פסוק א
מצודת דוד
"אחד" - כאומר ואיך יוכל אחד לאסוף הון רב כל כך לבנות בית לה'
"בחר בו אלהים" - ואף בו בחר למלוך על ישראל ויטרד מאד בדבר המלוכה
"נער ורך" - והוא נער בשנים ומעונג ביותר ולא נסה לטרוח הרבה
"כי לא לאדם" - לא בעבור צורך אדם נעשה הבית כי אם לה' וא"כ מהצורך לפארו מאד
מצודת ציון
"הבירה" - הארמון ועל המקדש יאמרפסוק ב
מצודת דוד
"ובכל כחי" - כאומר והנה אני עשיתי מה שעלי ובכל כחי הכינותי וגו'
"הזהב לזהב" - הזהב הכינותי על כלי הזהב וכן כולם
"ומלואים" - כן יקראו אבני יקר ע"ש שממלאים את הגומא העשוי במשבצות להושיב בו האבן
מצודת ציון
"אבני פוך" - אבני יקר ומראיהם כעין הפוך והוא הכחול
"ורקמה" - יריעות מרוקמות במיני צבעונין
"יקרה" - חשובה
"שיש" - שם מין אבן חשוב לבניןפסוק ג
מצודת דוד
"ברצותי" - בעבור שאני מרוצה וחפץ בבית ה' הנה יש לי עוד סגולה מיוחדת מזהב וכסף נתתי גם אותה לבית ה'
"למעלה מכל וגו'" - ר"ל נוסף על כל אשר הכינותי מאז לבהמ"ק
מצודת ציון
"סגולה" - ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב)פסוק ד
מצודת דוד
"שלשת אלפים" - ר"ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וגו'
"לטוח וגו'" - חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף ורז"ל אמרו שהכסף האמור כאן ר"ל זהב טוב המכסיף כל הזהבים
מצודת ציון
"לטוח" - מלשון טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא יד)ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע"י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח
"קירות" - כותליפסוק ה
מצודת דוד
"לזהב לזהב" - את הזהב לכלי הזהב וגו'
"ולכל מלאכה כו'" - ואת כל דבר הנצרך למלאכה הלא המה מסורים ביד החרשים
"ומי מתנדב" - אמר אל העומדים לפניו מי בכם מתנדב מה לחנך את ידו היום בתת נדבה לה' וכאומר מעתה התחילו להתנדב על בנין הבית
מצודת ציון
"חרשים" - אומנים
"למלאות" - ענין חנוך כמו ומלאת יד אהרן (שמות כט)פסוק ז
מצודת דוד
"ואדרכונים" - שם מטבע ידוע אצלם
"רבו" - הוא עשרת אלפים ולא באו עדיין למשקל ככר
מצודת ציון
"ואדרכונים" - שם מטבע ידוע אצלם וכן לאדרכונים אלף (עזרא ח)פסוק ח
מצודת דוד
"והנמצא" - ואשר נמצא אתו אבנים נתנו אותם לאוצר הבנין
"על יד יחיאל" - על ידו מסרו האבנים והוא הביאם אל האוצרפסוק ט
מצודת דוד
"על התנדבם" - שמחו על הנדבה כי היתה בלב שלם כי המתנדב ולבו בל עמו הוא נעצב על חסרון הממוןפסוק י
מצודת דוד
"אלהי ישראל אבינו" - מלת אבינו חוזר על ישראל ולפי שיעקב היה תחלה לנודרים ובא לדבר דבריו בעבור הנדבה לזה הזכיר שם ה' על ישראל
"מעולם וגו'" - מהעה"ז עד העוה"בפסוק יא
מצודת דוד
"לך וגו'" - ר"ל הגדולה שאני בה והגבורה והתפארת אשר בי והנצחון שעשיתי וההוד שבי הכל המה מידך
"כי כל וגו'" - מוסב על לך לומר כי לך כל אשר בשמים ובארץ
"לך וגו'" - אתה הוא הממליך מלכים ואתה הוא המתנשא את כל אשר הועמד להיות לראש
מצודת ציון
"והתפארת" - מלשון פאר
"והנצח" - מלשון נצחון
"וההוד" - ענין הדר ויופיפסוק יב
מצודת דוד
"מלפניך" - ממך הם נתונים
"לכל" - את כל אשר תחפוץפסוק יג
מצודת דוד
"מודים וגו'" - על כל העושר הרב אשר נתת לנו
מצודת ציון
"מודים" - מלשון הודאהפסוק יד
מצודת דוד
"מי אני וגו'" - ר"ל וכי עוצם ידינו גדול כ"כ לעצור כח להתחזק לאסוף הון להתנדב נדבה גדולה כזאת
"כי ממך" - כל העושר הזה בא ממך והבא מידך חזרנו ונתננו לך
מצודת ציון
"נעצור כח" - נעכב אצלנו הכח כמו נעצרה נא אותך (שופטים יג)פסוק טו
מצודת דוד
"כי גרים" - למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא"כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו
"ותושבים" - ר"ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא"כ לגרים נחשב
"כצל" - הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים
"ואין מקוה" - ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצוב
מצודת ציון
"ותושבים" - היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישבפסוק טז
מצודת דוד
"כל ההמון" - מרבית העושר הזה
"מידך הוא" - מידך באה לנו והכל שלך
מצודת ציון
"ההמון" - ענין מרבית ההון כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה)פסוק יז
מצודת דוד
"וידעתי" - אתה אלהי הן ידעתי שאתה בוחן לבב האדם לדעת מחשבתו ורוצה אתה ביושר לבב לכן התנדבתי הנדבה ההיא ביושר לבב
"ראיתי בשמחה" - ראיתי אני אשר בשמחה נדרו להתנדב לך א"כ גם המה התנדבו ביושר לבב כמוני
מצודת ציון
"בוחן" - מלשון בחינה ונסיון
"הנמצאו" - אשר נמצאו הה"א היא במקום אשר וכן ההקדיש שמואל (לעיל כו)פסוק יח
מצודת דוד
"שמרה זאת" - זכות הנדבה ההיא שמור לעולם
"ליצר מחשבות" - את פעולת מחשבות לבב עמך שהיתה במחשבה טובה ורצויה
"והכן" - אמץ לבבם להפנות אליך
מצודת ציון
"ליצר" - הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (ישעיהו מד)וכן וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ז)
"והכן" - מלשון הכנהפסוק יט
מצודת דוד
"ולעשות הכל" - את כל דברי התורה וכפל דברו לחזוק
"אשר הכינותי" - את כל דבר הצריך על הבניןפסוק כ
מצודת ציון
"ברכו" - שבחו והללו
"ויקדו" - כפפו הקדקודפסוק כא
מצודת דוד
"זבחים" - זבחי שלמים זבחו לרוב
"לכל ישראל" - ר"ל כולם הביאו שלמיםפסוק כב
מצודת דוד
"לפני ה'" - כדין בשר זבחי שלמים
"וימליכו שנית" - כי בפעם הראשון כשנמלך מפני מחלוקת אדוניה כמ"ש במלכים א' לא היו אז כי אם אנשי ירושלים לכן שבו להמליכו בהקהל כל שרי ישראל
"וימשחו לה'" - ע"פ מצות ה' משחוהו למלך
"ולצדוק" - ואת צדוק מנו לכ"גפסוק כג
מצודת דוד
"על כסא ה'" - ר"ל לעשות משפט ה'
"כל ישראל" - ולא היה מי מערער עליופסוק כד
מצודת דוד
"נתנו יד" - תקעו כפם להיות תחת ממשלתופסוק כה
מצודת דוד
"לעיני כל ישראל" - כולם ראו גדולתו
"הוד מלכות" - ר"ל שהיה נראה בעיני כל אשר הוא הגון וראוי למלוכה מפאת עצמו
"על כל מלך" - על שום מלך שהיה לפניו על ישראל
מצודת ציון
"למעלה" - מלשון עליה והרמהפסוק כז
מצודת דוד
"שבע שנים" - ולא חש לחשוב עוד ששת החדשים שמלך בחברון או לפי שהיה נרדף ששה החדשים לפני אבשלום בנו ולא היה נחשב למלוכה לכן לא חשב למולם אלה ששת החדשיםפסוק כח
מצודת דוד
"עושר וכבוד" - מוסב על מלת שבע לומר שהיה שבע עושר וכבודפסוק כט
מצודת דוד
"הראשונים" - כשהיה עוד נרדף מפני שאול
"על דברי שמואל" - ר"ל בספר שמואל
"ועל דברי נתן וגו'" - גם הם כתבו ספרים ואינם אתנופסוק ל
מצודת דוד
"עם כל מלכותו" - ר"ל שמה יסופר דברי דוד עם כל הארצות שמלך עליהם
"והעתים וגו'" - עתים לטובה עתים לרעה
"ועל ישראל" - העתים אשר עברו בימיו על ישראל
"ועל כל ממלכות הארצות" - העתים אשר עברו עליהם בהלחמם עם דוד
מצודת ציון
"והעתים" - מלשון עת וזמן