מצודות על דברי הימים א כט
פסוק א
מצודת ציון
"הבירה" - הארמון ועל המקדש יאמר
מצודת דוד
"אחד" - כאומר ואיך יוכל אחד לאסוף הון רב כל כך לבנות בית לה'
"בחר בו אלהים" - ואף בו בחר למלוך על ישראל ויטרד מאד בדבר המלוכה
"נער ורך" - והוא נער בשנים ומעונג ביותר ולא נסה לטרוח הרבה
"כי לא לאדם" - לא בעבור צורך אדם נעשה הבית כי אם לה' וא"כ מהצורך לפארו מאדפסוק ב
מצודת ציון
"אבני פוך" - אבני יקר ומראיהם כעין הפוך והוא הכחול
"ורקמה" - יריעות מרוקמות במיני צבעונין
"יקרה" - חשובה
"שיש" - שם מין אבן חשוב לבנין
מצודת דוד
"ובכל כחי" - כאומר והנה אני עשיתי מה שעלי ובכל כחי הכינותי וגו'
"הזהב לזהב" - הזהב הכינותי על כלי הזהב וכן כולם
"ומלואים" - כן יקראו אבני יקר ע"ש שממלאים את הגומא העשוי במשבצות להושיב בו האבןפסוק ג
מצודת ציון
"סגולה" - ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב)
מצודת דוד
"ברצותי" - בעבור שאני מרוצה וחפץ בבית ה' הנה יש לי עוד סגולה מיוחדת מזהב וכסף נתתי גם אותה לבית ה'
"למעלה מכל וגו'" - ר"ל נוסף על כל אשר הכינותי מאז לבהמ"קפסוק ד
מצודת ציון
"לטוח" - מלשון טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא יד)ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע"י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח
"קירות" - כותלי
מצודת דוד
"שלשת אלפים" - ר"ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וגו'
"לטוח וגו'" - חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף ורז"ל אמרו שהכסף האמור כאן ר"ל זהב טוב המכסיף כל הזהביםפסוק ה
מצודת ציון
"חרשים" - אומנים
"למלאות" - ענין חנוך כמו ומלאת יד אהרן (שמות כט)
מצודת דוד
"לזהב לזהב" - את הזהב לכלי הזהב וגו'
"ולכל מלאכה כו'" - ואת כל דבר הנצרך למלאכה הלא המה מסורים ביד החרשים
"ומי מתנדב" - אמר אל העומדים לפניו מי בכם מתנדב מה לחנך את ידו היום בתת נדבה לה' וכאומר מעתה התחילו להתנדב על בנין הביתפסוק ז
מצודת ציון
"ואדרכונים" - שם מטבע ידוע אצלם וכן לאדרכונים אלף (עזרא ח)
מצודת דוד
"ואדרכונים" - שם מטבע ידוע אצלם
"רבו" - הוא עשרת אלפים ולא באו עדיין למשקל ככרפסוק ח
מצודת דוד
"והנמצא" - ואשר נמצא אתו אבנים נתנו אותם לאוצר הבנין
"על יד יחיאל" - על ידו מסרו האבנים והוא הביאם אל האוצרפסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
"אלהי ישראל אבינו" - מלת אבינו חוזר על ישראל ולפי שיעקב היה תחלה לנודרים ובא לדבר דבריו בעבור הנדבה לזה הזכיר שם ה' על ישראל
"מעולם וגו'" - מהעה"ז עד העוה"בפסוק יא
מצודת ציון
"והתפארת" - מלשון פאר
"והנצח" - מלשון נצחון
"וההוד" - ענין הדר ויופי
מצודת דוד
"לך וגו'" - ר"ל הגדולה שאני בה והגבורה והתפארת אשר בי והנצחון שעשיתי וההוד שבי הכל המה מידך
"כי כל וגו'" - מוסב על לך לומר כי לך כל אשר בשמים ובארץ
"לך וגו'" - אתה הוא הממליך מלכים ואתה הוא המתנשא את כל אשר הועמד להיות לראשפסוק יב
מצודת דוד
"מלפניך" - ממך הם נתונים
"לכל" - את כל אשר תחפוץפסוק יג
מצודת ציון
"מודים" - מלשון הודאה
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"נעצור כח" - נעכב אצלנו הכח כמו נעצרה נא אותך (שופטים יג)
מצודת דוד
"מי אני וגו'" - ר"ל וכי עוצם ידינו גדול כ"כ לעצור כח להתחזק לאסוף הון להתנדב נדבה גדולה כזאת
"כי ממך" - כל העושר הזה בא ממך והבא מידך חזרנו ונתננו לךפסוק טו
מצודת ציון
"ותושבים" - היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישב
מצודת דוד
"כי גרים" - למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא"כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו
"ותושבים" - ר"ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא"כ לגרים נחשב
"כצל" - הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים
"ואין מקוה" - ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצובפסוק טז
מצודת ציון
"ההמון" - ענין מרבית ההון כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה)
מצודת דוד
"כל ההמון" - מרבית העושר הזה
"מידך הוא" - מידך באה לנו והכל שלךפסוק יז
מצודת ציון
"בוחן" - מלשון בחינה ונסיון
"הנמצאו" - אשר נמצאו הה"א היא במקום אשר וכן ההקדיש שמואל (לעיל כו)
מצודת דוד
"וידעתי" - אתה אלהי הן ידעתי שאתה בוחן לבב האדם לדעת מחשבתו ורוצה אתה ביושר לבב לכן התנדבתי הנדבה ההיא ביושר לבב
"ראיתי בשמחה" - ראיתי אני אשר בשמחה נדרו להתנדב לך א"כ גם המה התנדבו ביושר לבב כמוניפסוק יח
מצודת ציון
"ליצר" - הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (ישעיהו מד) וכן וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ו)
"והכן" - מלשון הכנה
מצודת דוד
"שמרה זאת" - זכות הנדבה ההיא שמור לעולם
"ליצר מחשבות" - את פעולת מחשבות לבב עמך שהיתה במחשבה טובה ורצויה
"והכן" - אמץ לבבם להפנות אליךפסוק יט
מצודת דוד
"ולעשות הכל" - את כל דברי התורה וכפל דברו לחזוק
"אשר הכינותי" - את כל דבר הצריך על הבניןפסוק כ
מצודת ציון
"ברכו" - שבחו והללו
"ויקדו" - כפפו הקדקודפסוק כא
מצודת דוד
"זבחים" - זבחי שלמים זבחו לרוב
"לכל ישראל" - ר"ל כולם הביאו שלמיםפסוק כב
מצודת דוד
"לפני ה'" - כדין בשר זבחי שלמים
"וימליכו שנית" - כי בפעם הראשון כשנמלך מפני מחלוקת אדוניה כמ"ש במלכים א' לא היו אז כי אם אנשי ירושלים לכן שבו להמליכו בהקהל כל שרי ישראל
"וימשחו לה'" - ע"פ מצות ה' משחוהו למלך
"ולצדוק" - ואת צדוק מנו לכ"גפסוק כג
מצודת דוד
"על כסא ה'" - ר"ל לעשות משפט ה'
"כל ישראל" - ולא היה מי מערער עליופסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"למעלה" - מלשון עליה והרמה
מצודת דוד
"לעיני כל ישראל" - כולם ראו גדולתו
"הוד מלכות" - ר"ל שהיה נראה בעיני כל אשר הוא הגון וראוי למלוכה מפאת עצמו
"על כל מלך" - על שום מלך שהיה לפניו על ישראלפסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"הראשונים" - כשהיה עוד נרדף מפני שאול
"על דברי שמואל" - ר"ל בספר שמואל
"ועל דברי נתן וגו'" - גם הם כתבו ספרים ואינם אתנופסוק ל
מצודת ציון
"והעתים" - מלשון עת וזמן
מצודת דוד
"עם כל מלכותו" - ר"ל שמה יסופר דברי דוד עם כל הארצות שמלך עליהם
"והעתים וגו'" - עתים לטובה עתים לרעה
"ועל ישראל" - העתים אשר עברו בימיו על ישראל
"ועל כל ממלכות הארצות" - העתים אשר עברו עליהם בהלחמם עם דוד