מהרש"ל על הש"ס/מכות/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | מאירי | ריטב"א | רמב"ן
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ז עמוד ב[עריכה]

גמ' אלא אמר רבא אימא פרט כו' א"ל אביי אי אומר מותר כו' כצ"ל ונ"ב כן מוכח מתוס' בפרק ד' מיתות דף ס"א:

תוס' בד"ה ואב"א כו' הויא ומיירי במיהדק או כו' מיירי בירידה שיהא צריך לעלייה כצ"ל ונ"ב פירוש ובלא מיהדק ודו"ק:


דף ח עמוד א[עריכה]

גמ' התם מעניינא דקרא ומצא הכא מעניינא דקרא ומצא כו' כצ"ל:

שם יסר בנך ויניחך כו' נ"ב פירוש יתן לך מנוחה:

רש"י בד"ה הא דר' יצחק בר יוסף כו' נ"ב פי' ומש"ה נקטינן רבי ברישא אף שהוא המאוחר כי לפי הסדר דסנהדרין הוא נאמר מקודם וק"ל:

תוס' בד"ה היינו דקאמר כו' ונ"ב פי' אותם דאמרי יש אם למקרא אזלינן בתר מקרא לעולם אפי' אינו מיושב שפיר אבל אותם דאזלי בתר מסורת היינו היכי דמיושב שפיר הקרא אליבא מסורת דאל"כ לא שבקי מקרא בכדי ודו"ק:


דף ח עמוד ב[עריכה]

גמ' עבד שהעיד בו כו' נ"ב פי' שהעבד לוקה וגולה ע"י ישראל וק"ל:

רש"י בד"ה פרט למכה כו' ורציחה ולר"ש כו' הד"א:

תוס' בד"ה אינו צריך כו' חריש נמי אתא לתוספת נ"ב פי שיהיה קודש ואסור בהנאה כמו שביעית אף שאינו מוזהר על החרישה ודו"ק:


דף ט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הגוי גם צדיק תהרוג קא ס"ד שהודה לו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אלמא גר תושב נכרי הוא וכו' קאי אכל מה דלעיל מיניה ואף את"ל דהאי חוץ אתי למעוטי כו' כצ"ל:

בא"ד דהא לא קתני כללא כו' נ"ב ביש ספרים מחקו לה. כי לא הבינו ודדק:


דף ט עמוד ב[עריכה]

גמ' אלא כדאמר שמואל דאמר שמואל בר נחמני כו':

שם ושלשת שיהו משולשין כו' מצוייר שם ציור זה:

רש"י בד"ה נפסק כו' דרבנן דר"ש היא דאמר נשמט כו' ונפסק החבל כו' כצ"ל:


דף י עמוד א[עריכה]

גמ' אמר אביי הללו קולטת כו' נ"ב פירוש הני שש ערי מקלט:

שם שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נואלו שרי צוען ונ"ב  :


דף יא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה בלשון עזה כו' ודיבור לשון עז הוא נ"ב פירוש התורה נקראת עז דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:


דף יא עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה על איבריה כו' ששפו משם כו' כצ"ל:

בד"ה להדר בהנך במיתות מרובה בגדים כו' נ"ב יש לתמוה הא סתם כהן גדול הוא מרובה בגדים ומיאשיה ואילך וקודם יאשיה אין שייך לומר מרובה בגדים אלא כולם משוחים בשמן המשחה ואין לי ליישבו אלא בדוחק שהכי קאמר שהרי הוא חוזר בהנך תרי במרובה בגדים או בשעבר ממשיחתו וא"כ אפילו חד ליתא ליהדר באינך ודו"ק [עיין במהרש"א]:


דף יב עמוד ב[עריכה]

גמ' מתני' כיוצא בו נמחק מתני' קודם כיוצא בו ונרשם אחר כיוצא בו:

רש"י בד"ה הרג באותה כו' בשוגג הס"ד:

בד"ה פלך מדינה נ"ב פי' עיר: