מהר"ם על הש"ס/כתובות/פרק ז
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
מאירי |
הרשב"א |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע
עא.[עריכה]
ד"ה בהא קאמר שמואל וכו'. נראה מפי' התוס' דגרסי עוד צריכותא אחרת אליבא דשמואל:
ד"ה שנדרה היא וקיים לה הוא וכו' עד אלא שנדרה הנאה מכל הפירות וכו'. נראה דט"ס הוא דהא כתבו התוס' לעיל בד"ה שלא תטעום וכו' דלפי המסקנא א"א לפרש שנדרה מכל הפירות אלא שלא תטעום במין אחר שבפירות ולפי מה דסלקא דעתין דאדרה אותו ותלינהו בתשמיש המטה חל אפילו הדירה מכל הפירות ובדיבור זה בצירוף הדבור שלפני זה כתבו התוס' בהיפוך:
בד"ה בעניות וכו' עד וע"כ מתניתין לשמואל בנדרה היא כו'. ר"ל מתניתין דקתני המדיר שלא תתקשט וכו' ייציא ויתן כתובה דהאי איירי בנדר הוא ע"כ צ"ל דתלה בתשמיש המטה דאל"כ היכי מצי מדירה שלא תתקשט וא"כ תקשה לשמואל למה יוציא ויתן כתובה מיד תתקשט ותאסר לבית חלל שבת אחת ולב"ש שתי שבתות ותמתין שמא ימצא פתח לנדרו אלא ע"כ צ"ל דבנדרה היא איירי ועלה קאי רבי יוסי ואמר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות ל' יום ואח"כ יוציא ויתן כתובה וא"כ ש"מ דסבר הוא נותן אצבע בין שיניה:
ד"ה ה"ג רי"א אין אלו נדרי עינוי נפש וכו' עד הא דקאמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש לא שלא יוכל הבעל להפר וכו' כצ"ל:
בא"ד בין לאחרים. פירוש אם נתגרשה ונשאת לאיש אחר: