מדרש רבה על האזינו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · מדרש רבה על · האזינו · >>


סדר האזינו

פרשיות: י


<< · דברים רבה · י · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה י

דברים רבה פרשה י פיסקא: א ב ג ד

דברים רבה · י · א · >>


א.

הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת.
רבנן אמרי מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים מנין שנאמר (ישעיה נה, ג): "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם". א"ר חנינא בר פפא כל מי שמסיר אזנו משמוע תורה תפלתו נמאסת שנאמר (משלי כח, ט): "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה".
רבי לוי אמר האוזן לגוף כקינקל לכלים שכן הקינקל כמה כלים ניתנין עליו ואת נותן מוגמר תחתיו וכולם מתעשנים כך מאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם הזה על ידי האוזן כולן חיין מניין שנאמר "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" אמר הקב"ה אם הטית אזנך לתורה כשתבא לפתוח בד"ת הכל משתתקים לפניך ושומעים דבריך כשם שהטית אזנך לשמוע ד"ת ומהיכן את למד ממשה רבינו שע"י שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו העליונים ותחתונים והאזינו דבריו מנין ממה שקרינו בענין "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְגוֹ'":

<< · דברים רבה · י · ב · >>




ב.

זש"ה זה שאמר הכתוב (קהלת ג, יד): "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וגו'" א"ר יוסי בן זמרא מהו "עליו אין להוסיף וגו'" כך אמר הקב"ה מתחלת ברייתו של עולם (בראשית א, ט): "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וגו'" ומפני מה כתיב (עמוס ה, ח): "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" שייראו מלפניו שיהיו הבריות יראים מלפניו למה"ד למה הדבר דומה למדינה שמרדה במלך מה עשה המלך הביא לגיון אחד קשה והקיפה כדי שיהיו בני המדינה רואין אותו ומתיראין מלפניו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כך ברא הקב"ה את עולמו יום שיהא יום ולילה שיהא לילה. בא יעקב ועשה את היום לילה ששקע לו הקב"ה את השמש שלא בעונתה שנאמר (בראשית כח, יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" בא יהושע ועשה הלילה יום שנאמר (יהושע י, יב): "שמש בגבעון דום" הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כך ברא הקדוש ב"ה שיהא הים ים. ושתהא היבשה יבשה. בא משה ועשה את הים יבשה שנאמר (שמות יד, כט): "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" בא אלישע ועשה את היבשה ים שנאמר (מלכים ב ג , טז-יז): "כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים וגו' והנחל ההוא ימלא מים".
כך ברא הקב"ה את החורף שיהא חורף ואת הקיץ שיהא קיץ בא אליהו ועשה את החורף קיץ שכן כתיב (שם א יז, א) "חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (ש"א יב, יז): "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כך ברא הקב"ה את העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים שכך כתיב (תהלים קטו, טז): "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" בא משה ועשה את התחתונים לעליונים ואת העליונים לתחתונים שכך כתיב (שמות יט, ג): "ומשה עלה אל האלהים וגו' וירד ה' על הר סיני".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כך ברא הקב"ה שמים וארץ שיהיו מקלסים אותו מנין שנאמר (תהלים יט, ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" כיון שבא משה שיתק אותן מנין שנאמר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם":

<< · דברים רבה · י · ג · >>


ג.

זש"ה זה שאמר הכתוב (ש"ב כג, ג): "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם". ומהו "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" הצדיקים מושלים כביכול שהקדוש ב"ה מושל כיצד כל מה שהקב"ה עושה הצדיקים עושין כיצד?

  • הקב"ה פוקד עקרות ואלישע פקד את השונמית מנין שנאמר (מ"ב ד, טז): "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן".
  • הקב"ה מחיה מתים ואלישע החיה את בנה של שונמית.
  • הקב"ה קורע ימים ואליהו ואלישע קרעו ימים מנין שנאמר (שם ב, יד) "ואף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה".
  • הקב"ה מרפא בלא רטיה ואלישע ריפא את נעמן שלא ברטיה.
  • הקב"ה ממתיק את המרים ואלישע המתיק את המרים שכך כתיב (שם, כ) "ויאמר קחו לי צלוחית חדשה וגו'" וכתיב (שם, כב) "(וירפאו) [וַיֵּרָפוּ] הַמַּיִם".
  • הקב"ה עוצר גשמים ואליהו עצר את הגשמים שנאמר (שם א יז, א) "חי ה' (צבאות) אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו'".
  • הקב"ה מוריד את הגשמים ושמואל הוריד את הגשמים שנאמר (ש"א יב, יז): "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' וגו'".
  • הקב"ה מוריד האש ואליהו הוריד את האש שנאמר (מ"א יח, לח): "ותפל אש ה' ותאכל את העולה":

.

<< · דברים רבה · י · ד


ד.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" א"ר יהושע דסיכנין מכאן אתה למד שיש לשמים פה. ולב. ואוזן.

  • פה מנין דכתיב (תהלים יט, ב): "השמים מספרים כבוד אל".
  • ולב מנין דכתיב (דברים ד, יא): "וההר בוער באש עד לב השמים".
  • ואוזן מנלן דכתיב "הַאֲזִינוּ".

דבר אחר למה לשמים וארץ א"ר שמואל בר נחמן לה"ד לאיסטרטיגין ששימש בב' מדינות פרס וקלאונה עשה יו"ט אמר אם קורא אני לאלו אלו כועסים ואם קורא אני לאלו אלו כועסין מה עשה קרא לאלו ולאלו כך משה היה מן הארץ וגדל בשמים מנין שנאמר (שמות לד, כח): "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וגו'" אמר אם קורא אני לשמים הארץ רוגזת ואם אני קורא לארץ השמים רוגזין אמר הריני קורא לשניהם לשמים ולארץ שנאמר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לשמים ולארץ א"ר תנחומא שאין הקב"ה גואל את ישראל אלא על ידיהן שכך כתיב (ישעיה מד, כג): "רנו שמים כי עשה ה' וגו'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לשמים ולארץ שלא נתנה תורה אלא על ידיהן שנאמר (דברים ד, לו): "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף שלא ניתנו מן ושליו אלא על ידיהן מנין שנאמר (שמות טז, ד): "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" ושליו מן הארץ דכתיב (שם, יג) "ותעל השליו וגו'".
דבר אחר שמשל הקב"ה את ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ. ככוכבי השמים מנין דכתיב (בראשית טו, ה): "הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' [ויאמר לו כה יהיה זרעך]". וכעפר הארץ מנין דכתיב (שם כח, יד) "והיה זרעך כעפר הארץ".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לשמים ולארץ שהן עדותיהן של ישראל דכתיב (דברים ד, כו): "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ" למה"ד למה הדבר דומה לבן מלכים שמסר לו אביו ב' אפטרופון וכל עטרה שהיה אביו מעטרו לא היה מעטרו אלא על ידיהן וכשנכנס לחופתו נטלן לעדים שיהיו בינו לבין אביו כך כל נסים שעשה הקדוש ב"ה לישראל ע"י שמים וארץ עשה להן וכיון שבאו ליכנס לא"י אמרו שירה על ידיהן שהן מעידין בינו ובינן מנין שנאמר (ישעיה א, ב): "שמעו שמים והאזינו ארץ כי ה' דבר" מה כתיב אחריו "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי" הוי "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לשמים ולארץ א"ר חנינא למה"ד למה הדבר דומה לאחד שהפקיד פקדון אצל אוהבו מת אוהבו שהפקיד את הפקדון אצלו עמד בנו של אותו שהפקיד הפקדון והיה מכבד לאותו שהפקיד הפקדון אצלו ומכבד לאשתו אמרו לו למה אתה מכבד את שניהם אמר להן פקדון יש לי אצלם ואינה ברורה לי אצל מי הוא הפקדון אם אצלו אם אצל אשתו כל היכן שפקדוני מונח שיהא שמור יפה. כך אמרו לו למשה למה אתה מצוה לשמים ולארץ אמר להן אני עתיד למות ואיני יודע להיכן נפשי הולכת אם לשמים אם לארץ מנין שנאמר (קהלת ג, כא): "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה וגו'" לפיכך אני מצוה את שניהם כל מקום שתהא נפשי מונחת שתהא יפה.
א"ל הקב"ה חייך אין בריה שליט על נפשך והיכן היא מונחת תחת כסא הכבוד בשמים שכן אביגיל אומרת (ש"א כה, כט): "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לשמים ולארץ שבהן העיד הקב"ה על ישראל ובהן חטאו ובהן לקו ובהן הן מתנחמין בהן העיד מנין דכתיב "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ" ובהן חטאו דכתיב (ירמיה ז, יח): "לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם" ובהן לקו מניין דכתיב (שם ד, כג) "ואל השמים ואין אורם" בארץ מנין דכתיב (שם, כו) "ואת הארץ" וחטאו בארץ דכתיב (הושע יב, יב): "וגם מזבחותם כגלים על תלמי שדי" ולקו בארץ דכתיב (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו". ובשמים ובארץ הן מתנחמים דכתיב (ישעיה סו, כב): "כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ'":

<< · דברים רבה · י · >>