מדריך רחובות תל אביב יפו/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
Creative Commons License
Creative Commons Attribution icon
טקסט זה מוגש בכפוף לרשיון CC by,
המתיר שימוש כללי בכפוף לאזכור שם המחבר.

מחבר: מדריך הרחובות של תל־אביב-יפו, מוגש באדיבות עיריית תל־אביב-יפו.


כ"א[עריכה]

בשיטת הספירה לפי האלף־בית העברי – 21.

כביר[עריכה]

אזכור לכפר הערבי אבו כביר שהיה מדרום לרחוב זה ושבו קברו יהודי יפו את מתיהם במאות ה־1 עד ה־3 לספירה. המלה נזכרת בתנ"ך, למשל: "אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי" (איוב, לא). עוד ב־1933 הוקם מכון ביולוגי שהיה הגרעין שממנו התפתחה אוניברסיטת תל־אביב. היום שכונת תל כביר.

כביר [סמטה26][עריכה]

ראו לעיל.

כ"ג (כפר שלם)[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כ"ג (כפר שלם) בשיטת הספירה לפי האלף־בית העברי 23 –.

כ"ג יורדי הסירה[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כ"ג יורדי הסירה לזכר 23 צעירים חברי ההגנה שנעלמו לבלי שוב, שבעה מהם בני תל־אביב, בימי מלחמת העולם השנייה. הם התנדבו למשימה שעליה החליט הצבא הבריטי, ונשלחו בראשות קצין בריטי, אנתוני פאלמר, כדי לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבצפון לבנון, ולשלול בכך דלק חיוני מממשלת וישי הצרפתית ששלטה בלבנון ושיתפה פעולה עם הנאצים. הסירה, "ארי הים", הפליגה תחת מעטה כבד של סודיות ב־18 במאי 1941, ועקבותיה לא נודעו. בציבור נותר זכרם כ־כג (23½), כי איש לא ידע דבר על שליחותם, בוודאי לא על הקצין הבריטי שהיה עמם.

כהן, אלי 1965-1924[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כהן, אלי איש מודיעין ישראלי שפעל בסוריה, נתפס, עונה והוצא להורג. נולד במצרים, סייע לשמואל עזר (ראו מרזוק ועזר) בשכירת דירה, אך נחלץ מגורלם של משתתפי "העסק הביש" במצרים. עלה לישראל ב־1957 ועבד כמתרגם בחיל המודיעין בצה"ל וכן במחלקת החשבונות במשביר המרכזי. ב־1960 התגייס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונשלח מטעמו כ"א לסוריה. הצליח לקשור קשרים הדוקים עם אישים בדרגים בכירים בדמשק, והעביר ארצה ידיעות חיוניות. נתפס בשעה ששידר לישראל. משפטו שודר ברדיו ובטלוויזיה של דמשק ובסיומו הוצא להורג בתלייה. ישראל עשתה ניסיונות לשחררו, או לקבל את גופתו לאחר מותו, אך לשווא.

כהן, הרמן 1918-1842[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כהן, הרמן פילוסוף יהודי־גרמני. נולד בגרמניה. כתב על "יהדות וגרמניות" בניסיון למצוא קרבה בין שני העמים, וצפה להם שיתוף פעולה פורה – שנים ספורות לפני שנוסדה התנועה הנאצית ופחות מדור לפני השואה. ספרו הגדול, דת התבונה מתוך מקורות היהדות, תורגם לעברית.

כַּהן, יעקב, ד"ר 1960-1881[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כַּהן, יעקב, ד"ר משורר, מחזאי, סופר ומתרגם. נולד ברוסיה, למד בשווייץ וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה ולאחר מכן היה מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בפולין. עלה לארץ־ישראל ב־1934. השיר הראשון שכתב נדפס ב־1900, וקובץ שיריו הראשון ראה אור ב־1903. בעקבות הפרעות בקישינוב כתב שירה לאומית, ובאחד משיריו נאמר "בדם ואש יהודה נפלה, בדם השומר כסיסמא.ואש יהודה תקום" – שאימצו בר גיורא והשומר כסיסמא. בארץ כתב כשלושים מחזות היסטוריים, סיפורים ושירי ילדים. תירגם מכתבי היינה וגתה. כהן, ניסן – ראו ניסן (כהן)

כהן, עופר, פקד 1989-1959[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כהן, עופר, פקד קצין בילוש ומודיעין במשטרת יפו, שנפל במילוי תפקידו בפשיטה על פרדס שניר ביפו. במרחב אילון הקים, בין היתר, את יחידת הבילוש המרחבית. עבודתו במשטרת יפו היתה מגוונת. נחשב לדמות ייחודית ולמפקד בעל רוח מנהיגות שצעד בראש אנשיו.

כֹּ הֵנְ הָשׁ טַם, אהרן 1920-1860[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כֹּ הֵנְ הָשׁ טַם, אהרן מחנך עברי וממחדשי בית־הספר העברי בגולה. נולד בפולין, למד משפטים אך פעל כעורך־דין רק זמן קצר. ניהל תלמוד־ תורה בלודז', ומ־1907 קורסים למורים בגרודנה, עם ידידו ש"י טשרנא ועם אחרים – רובם עלו לארץ־ישראל והיו ממחדשי החינוך העברי בארץ – ובמקומות אחרים ברוסיה. כתב מאמרים ברוסית בענייני חינוך.

כּוֹכְ בֵי יְִצֶחק[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כּוֹכְ בֵי יְִצֶחק שמו של מאסף עברי. ראה אור החל ב־1845 בוינה, אוסטריה (במקביל להופעתו של המאסף כרם חמד). בין היתר נדפסו בו תרגומי יצירות של היינה, הרדר וכן כּוֹכבְיֵ יִצְחָק מיצירות אלעזר בן יהודה מוורמס. בסמוך רחובות נוספים בשמות כתבי עת ומאספים.

כורזים[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כורזים שרידי עיירה יהודית בגליל, צפונית לכנרת, מימי בית שני וגם אחרי החורבן, בימי המשנה והתלמוד. בחפירות שנערכו במקום התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה־2 לספירה ושרידים מיישוב מאוחר יותר. מושב בשם זה הוקם ב־1982 בסמוך.

כורש, המלך (המאה ה־6 לפנה"ס[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כורש, המלך (המאה ה־6 לפנה"ס) מלך פרס שברשותו וביזמתו החלה שיבת ציון של בית שני. הביס את האימפריה הבבלית, הפך את פרס לאימפריה אדירה וייתכן שהוא עצמו, ובוודאי יורשיו, הגיעו בכיבושיהם עד יוון. ידוע מן התנ"ך כמלך שהפך על פיה את המדיניות האשורית והבבלית, להגלות את העמים המשועבדים – במחשבה כי עַם שנטו עמו חסד ישתף פעולה עם השליט ביתר נכונות. ספר עזרא נפתח בצו שפירסם המלך, ולפיו: "כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכָם מכּלָ עמו, יהְי אלוהיו עמווְיַעַל לירושלים אשר ביהודהוְיבִןֶ את בית ה' אלוהי ישראל" (עזרא, א). כורש החזיר לגולים השבים לירושלים את כלי המקדש שגזלו הבבלים. כיכר – ראו לפי שמה

כיסופים[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כיסופים קיבוץ בנגב המערבי, צפונית לנירים, לא הרחק מרצועת עזה. הוקם ב־1951 בידי גרעיני תנועות נוער באמריקה בגזרה שסבלה מהתנכלויות קשות של ירי ומחבלים מהרצועה. השם סמלי, ונועד לתאר את רגש הגעגועים לציון בתפוצות. בסמוך רחובות רבדים, משמר הירדן ועטרות.

כל ישראל חברים[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כל ישראל חברים שמה העברי של אגודת "אליאנס איזראליט אוניברסל" שנוסדה בצרפת ב־1860 במטרה להילחם על זכויות יהודים במזרח התיכון, במזרח אירופה ובצפון אפריקה ולדאוג להשכלתם. השם נגזר מהתלמוד הירושלמי ומשולב בסוף תפילת שחרית לשבת בסידור התפילה, אחרי הקריאה בתורה: "מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות, הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נידחינו מארבע כנפות הארץ, חברים כל ישראל ונאמר אמן". הרעיון להקמת האגודה נזרע עוד בימי עלילת דמשק ב־1840, כשמונטיפיורי וכרמיה פעלו לסיכולה ולהצלת הנאשמים.

הרוח החיה בכי"ח היה אדולף כרמיה, והיא זכורה בעיקר בזכות בתי־הספר שהקימה, בין היתר ביפו וברמת אביב; לשון הלימוד ברובם היתה צרפתית. ב־1870 הקים בא כוח האגודה, קרל נטר, את בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

כנפי נשרים[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כנפי נשרים נגזר משמו של המבצע המוטס שבמסגרתו הובאו יהודי תימן לארץ בימיה הראשונים של המדינה, 1950-1949, "על כנפי נשרים"; נקרא גם "מרבד הקסמים". המקור בתנ"ך: ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות יט ד) – כלומר, בֶעצמה, בביטחון ובמהירות.

כנרת[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כנרת ימת המים המתוקים היחידה בארץ־ישראל. פניה יותר מ־ 200 מטר מתחת לפני הים. מקור השם בתנ"ך: "עד קצה ים כנרת" (יהושע, יג), והיא נקראת גם ים טבריה וים גינוסר – שהוא גם שמו של קיבוץ בצפון־מערב הימה (1937) ושם יישוב יהודי קדום. לחופה המערבי הוקמו המושבה כנרת (1909), קבוצת כנרת (1913), דגניה ועוד; ולחופה המזרחי – הקיבוצים עין גב, האון ועוד. הירדן נשפך אליה מצפון וחוזר ויוצא ממנה בדרכו דרומה (עד ים המלח), והיא משמשת מאגר עיקרי שממנו שואב המוביל הארצי את מימיו.

כסלו[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כסלו החודש השלישי בלוח השנה העברי, והעשירי בלוח הקדום. אורכו משתנה, לעתים יש בו 29 יום (חסר) ולעתים 30 – (מלא). מזלו – קַ שָּת. מיום כה בו חל חג החנוכה, הנמשך 8 ימים, לזכר ניצחון שומרי הדת על המתייוונים ועל הסורים־ סלווקים המשעבדים. מדליקים נר אחד כשיורד הלילה על כ"ד בו, ומוסיפים נר בכל יום נוסף. זהו חג מימי בית שני, ואולי משום כך אין שובתים בו מעבודה.

כפר גלעדי[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כפר גלעדי קיבוץ בגליל העליון מדרום למטולה ומצפון לתל חי. נקרא תחילה כפר ב"ג (בר גיורא, כשם הארגון שקדם להשומר), ואחרי מותו (משפעת) של ישראל גלעדי (1918-1886), מראשוני ארגון השומר שהיה ממייסדי הכפר ב־1916 - הוסב על שמו. אנשי הקיבוץ נטשו את המקום אחרי הקרב על תל חי בי"א באדר תר"פ (1920) שבו נהרגו טרומפלדור וחבריו. הקיבוץ הוקם מחדש לאחר כחצי שנה. במוזיאון במקום – סיפור ההתיישבות באצבע הגליל וההגנה עליה.

כפר יונה[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כפר יונה מושבה בשרון, מזרחית מנתניה. הוקם ב־1932 ונקרא על שם יונה (האן) פישר (1929-1871), ממנהיגי הציונות בבלגיה כפר יונה ומראשי התנועה הציונית אחרי מותו של הרצל; בנו, מוריס (1965-1903), היה שגריר ישראל לצרפת ולאיטליה. היישוב עמד במלחמת העצמאות מול פלישת גדודי צבא עיראקיים.

כפר סבא[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כפר סבא עיר בדרום השרון, בסביבת המקום שבו שכן כפר יהודי קדום באותו שם (שהשתמר גם בכפר הערבי שעל מקומו נבנו שכונות קפלן, יוספטל ועוד). את האדמות רכש רוטשילד עוד ב־1892, ורכשו אותן ממנו איכרים מפתח תקוה. אכלוס המושבה החל ב־1905, ובתי הקבע הראשונים נבנו ב־1912. כשהתורכים פינו את תושבי יפו מבתיהם במלחמת העולם הראשונה, מצאו חלק מהם מקלט כאן; ובקרבות בין התורכים לאנגלים – נהרס רוב המושבה. גם ב־1921 נהרסה, שוקמה והיתה לאחת המושבות הגדולות. קיבלה מעמד של עיר ב־1962. לראשונה חדלה להיות עיר ספר ב־1967, אחרי מלחמת ששת הימים.

כ"ץ, יעקב יוסף המאה ה־26)[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כ"ץ, יעקב יוסף (המאה ה־26) רב ומהראשונים שלימדו את תורת החסידות. שמו המלא רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ מפולנאה. לא ידוע היכן נולד, וגם שנות חייו (1782-1710) הן בגדר השערה. בהיותו אב בית דין בעיר שרגורוד בפודוליה התקרב לבעש"ט והפך לתלמידו; בספרו תולדות יעקב יוסף מתוארת דמותו הרוחנית של הבעש"ט. לאחר מכן היה אב בית דין ברשקוב, בנמירוב ולבסוף בפולנאה. תלמיד אחר, דב בר ממזריץ', היה ליורשו של מייסד החסידות; ואילו יעקב יוסף נטל על עצמו להפיץ את תורתו. לספרים שכתב מקום מרכזי בספרות החסידית.

כצנלסון, בת שבע 1988-1897[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כצנלסון, בת שבע חברת כנסת. נולדה באוקראינה, עלתה לארץ־ישראל ב־1911 ועסקה שנים רבות בהוראה. החלה בפעילות ציבורית הנרייטה סולד, מילאהבארגון עליית הנוער שהנהיגה הנרייטה סולד, מילאה תפקידים שונים בויצ"ו והיתה חברת כנסת במחצית הראשונה של שנות ה־50. בנה הוא שמואל תמיר.

כרם התימנים[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כרם התימנים על שם שכונה שקדמה לתל־אביב. הוקמה הרחק מפאתי יפו, אחוה, נוה שלום,צפונית לשכונות היהודיות נוה צדק, אחוה, נוה שלום, יפה נוף ועוד. בתיה הראשונים נבנו ב־1904 על חלק מאדמות מנשיה, שאותן רכשו משפחות שלוש ומויאל, ומויאל, צפונית למקום שעליו נבנתה אחוזת בית, ונקראה תחילה מחנה ישראל. את השכונה הקימו יוצאי תימן, על כרם שהיה במקום, ומכאן השינוי בשם. אחרי מלחמת העולם הראשונה הסתפחה לתל־אביב. כפר סבא

כרם חמד[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כרם חמד מאסף עברי לחכמת ישראל, שראה אור בוינה מאז שנת 1832 – במקום הירחון בכורי העתים שחדל להופיע אחרי שתים־עשרה שנים. מ־1845 ראה אור בוינה גם כתב העת כוכבי יצחק. בסמוך גם רחוב זה ורחובות נוספים בשמות כתבי עת.

כרמי (בן ראובן)[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כרמי (בן ראובן) נכדו של יעקב אבינו שהיה בשבעים הנפש שירדו מצרימה. (וכן היה זה שם בנו של זבדי בן זרח בן יהודה בן יעקב, אביו של עכן).

כרמי, דב 1962-1905[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כרמי, דב אדריכל. נולד באודסה, רוסיה, עלה לארץ־ישראל ב־1921 ולמד אמנות בבצלאל בירושלים ואדריכלות באוניברסיטת גנט בבלגיה. מחלוצי הסגנון הבין־לאומי בארץ. תיכנן יותר מ־200 בניינים, ובהם: היכל התרבות בתל־אביב (בשיתוף עם כטר), התיאטרון הקאמרי בפסג' הוד, בית "אל־על", בית הדר דפנה, בית ספר ארמן ביפו, הבנק לסחר חוץ, בית ספר אורט, בניין איגוד המסחר, אודיטוריום וייז ובניין המנהלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון התקנים, מכון לחקר הבנייה בחיפה, בית הועד הפועל בתל־אביב ועוד. ראשון חתני פרס ישראל לאדריכלות תשי"ז-1957. בנו, רם, הצטרף אליו ב־1956.

כְּרֶמְיֶה, יצחק אדולף 1880-1796[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כְּרֶמְיֶה, יצחק אדולף שר וחבר פרלמנט בצרפת, שפעל רבות למען יהודים במדינות שונות. נולד למשפחה מאנוסי פורטוגל. למד משפטים והיה עורך דין. פעל לצד מונטיפיורי נגד עלילת הדם של דמשק, והיה ממייסדי האגודה כל ישראל חברים. כחבר הפרלמנט הצרפתי עשה למתן אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה, ובכך הגן עליהם מהתנכלויות הערבים המוסלמים בארץ זו. על שמו קיבוץ כַּרְמִיּהָ שהוקם ב־1950 סמוך לחבל עזה, ליד מרדכי ולזיקים, דרומית לאשקלון.

כרמלית[עריכה]

בויקיפדיה עברי :כרמלית השם שניתן לקצהו הדרומי של שוק הכרמל. מלה זו מופיעה בתלמוד, ופירושה מקום שאינו רשות היחיד, אך משום שיש בו מכשול (טבעי או מלאכותי) אינו יכול להיחשב לרשות הרבים ובשבת יש לו מעמד מיוחד. כרמלית