מדריך רחובות תל אביב יפו/ס
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה: הדף שימושי, ומתאים למקור. אך דרושה עריכה רבה נוספת. נא ראו בשיחה:מדריך רחובות תל אביב יפו.
 
|
טקסט זה מוגש בכפוף לרשיון CC by, המתיר שימוש כללי בכפוף לאזכור שם המחבר. מחבר: מדריך הרחובות של תל־אביב-יפו, מוגש באדיבות עיריית תל־אביב-יפו. |
סאלד ,הנרייטה – ראו סולד, הנרייטה[עריכה]
סאמט ,שמעון ( (1998–1904[עריכה]
עיתונאי וסופר. נולד בפולין, עלה לארץ־ישראל ב־1923 ושנים רבות היה חבר מערכת עיתון הארץ ויו"ר ועד חברי המערכת. ממייסדי אגודת העיתונאים בתל־אביב. כן היה חבר באיגוד הבין לאומי של העיתונאים. סייר בשליחות עיתונאית ביותר מ־20 מדינות במערב ובמזרח ופירסם סדרות מאמרים ורשמים מסיוריו אלה. ספרו בבואי למחרת מביא מרשמיו של עיתונאי מארץ־ישראל שביקר במזרח אירופה מיד לאחר השואה. היה יקיר העיר תל־אביב–יפו. בנו גדעון סאמט אף הוא חבר מערכת בעיתון הארץ ואף שימש כעורך משנה של העיתון.
ס"ב[עריכה]
בשיטת הספירה המבוססת על הא"ב העברי .62 –
סביון[עריכה]
פרח בר נפוץ, הנראה בשדות ובצדי הדרכים מתחילת החורף ועד הקיץ, לא פעם במשטחי פריחה צהובים ענקיים. בקיץ הופך הפרח לכדורון זרעים לבן, "ראש סבא", שהרוח מפיצה למרחקים. ברוב הארץ פורח מין הנקרא סביון אביבי; בנגב ובערבה – המין סביון ערבות, הפורח באביב; ובחולות ליד הים גדל המין סביון יפו. בסמוך רחובות פרחים נוספים. (זהו גם שמו של יישוב ליד יהוד.)
סגולה[עריכה]
מושב בחבל לכיש, צפונית לקרית גת. הוקם ב־1953 במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר". מקור השם בביטוי התנ"כי: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות, יט).
סגל, שמוליק ( (1997–1924[עריכה]
שחקן. נולד בפולין, עלה בנעוריו לארץ־ישראל, למד משחק והצטרף לתיאטרון הבימה*. גילם תפקידים רבים במחזות ישראליים, יהודיים, קלאסיים ומודרניים, וכן תפקידים רבים ברדיו ובסרטי קולנוע וטלוויזיה. הופיע עם שמואל רודנסקי* בקטעי הומור במסגרת הצמד "שני השמוליקים". הופיע ברחבי הארץ והעולם בתכניות ביידיש מיצירת שלום עליכם עם אליהו גולדנברג, וכן עם שמואל רודנסקי ועם שמואל עצמון.
סג'רה [עריכה]
השם הקודם של חוה ומושבה בגליל התחתון שהפכה ב־1957 למושב אילניה, דרומית לצומת גולני. את אדמות החווה רכשה חברת יק"א של הברון הירש* ב־1899, ובימי העלייה השנייה שימשה כמרכז הכשרה לפועלי הגליל. בה התארגן השומר*, ובין היתר עבד בה דוד בן גוריון*; לדבריו, "היום הכי מאושר שלי בארץ הוא היום בו חרשתי וזרעתי בסג'רה".
ס"ה[עריכה]
בשיטת הספירה המבוססת על הא"ב העברי .65 –
סהרון[עריכה]
צמח בר ,שאחד ממיניו שכיח למדי בנגב ובמקומות נוספים בארץ־ישראל. זהו שיח שענפיו מעובים והוא שוכן בדרך כלל בסדקי צוקים או משתלשל מהם. פורח בחורף וכן באביב. מקורו בסודן, כמטפס הגדל על עצים.
סוטין, חיים ( (1943–1894[עריכה]
צייר אקספרסיוניסטי יהודי. נולד ברוסיה, למד בצרפת מ־1913 והיה מראשי "אסכולת פאריס". היה בן דורם של שגאל, מודיליאני* וליפשיץ. ציוריו רבי העָצמה מבטאים בין היתר את זיכרונות ילדותו הקשה, אך יש בהם גם ציורי נוף ובייחוד מרשימים דיוקניו.
סולד (סֹאלד), הנרייטה ((1945–1860[עריכה]
ממייסדות ארגון הדסה* והאחראית על עליית הנוער* מטעם ההנהלה הציונית. נולדה בארצות־הברית והיתה מורה ועיתונאית. למדה מדעי היהדות, והיתה מזכירת הפדרציה הציונית בארצות־הברית מ־1910. שנתיים לאחר מכן הקימה את ארגון הנשים הדסה, שסייע רבות ליישוב היהודי בארץ־ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. עלתה לארץ ב־1920, ופעלה – במסגרת הדסה – בתחומי הבריאות והרווחה. נבחרה להנהלת התנועה הציונית העולמית ב־1927, והיתה חברה בוועד הלאומי מ־1931. מ־1933 עמדה בראש עליית הנוער, המפעל שחילץ מציפורני הנאצים אלפי ילדים ובני נוער והביאם ארצה. אזרחות כבוד של תל־אביב הוענקה לה ב־1935. על שמה כפר סֹאלד, קיבוץ בעמק החולה שהוקם ב־ 1942בידי עולים מגרמניה, מהונגריה ומרומניה ושעל הקמתו הוחלט עוד בקונגרס הציוני ב־,1935 מתוך הערכה לפעולתה.
סומו, יהודה ((1592–1527[עריכה]
משורר הנחשב לראשון המחזאים העבריים. נולד ופעל במנטובה, איטליה. שירו "מגן נשים" מ־1557 עשוי לשמש גם היום בויכוח על הפמיניזם. הורשה להימנע מענידת אות הקלון שבו חויבו יהודי איטליה בזמנו, אך לא הצליח לקבל היתר להקים תיאטרון יהודי. רוב יצירותיו אבדו בשריפה, ואת אלה שנותרו כינס חיים שירמן בספר צחות בדיחותא דקידושין שבו גם מחזה בשם זה, הדרמה העברית הראשונה. המחזה נשען על מדרש תנחומא* מבחינת התוכן ועל הקומדיה דל ארטה מבחינת הצורה, והוצג בארץ.
סּומקן[עריכה]
צמח בר בעל כותרת צינורית שצבעה לבן או צהוב – לעתים הופך לארגמן, ומכאן שמו של הצמח. לאבקנים צורת חץ. מינים שונים מופיעים בדרום ארץ־ישראל ובצפונה.
סוסליק, אריה ( (1957–1875[עריכה]
פעיל ציבור בנמל יפו ומבוני תל־אביב. נולד באוקראינה, עלה לארץ־ישראל וב־1923 הקים את אגודת יושבי האוהלים והצריפים בתל־אביב שמקומם היה ברחובות מזא"ה, בלפור, שלוש, ברנר ומכבי. האגודה רכשה קרקעות במקומות שונים בעיר, בעיקר בצפון, והקימה צריפים, מבנים ובית־כנסת (צפון) ברחוב דיזנגוף.
סוסקין, אברהם ( (1963–1884[עריכה]
מראשוני תל־אביב ומחלוצי הצילום בארץ־ישראל. נולד ברוסיה, עלה לארץ־ישראל ב־1905 והתיישב ביפו. הנציח במצלמתו ארועים רבים בחיי היישוב, ובהם גם מפגש בעלי המגרשים של אחוזת בית* – "אסיפה המייסדת", בפי הצלם. היה גם מראשוני התיאטרון בארץ ושיחק עם "חובבי הבמה העברית". פתח את הסטודיו הראשון לצילום בתל־אביב, ואת הצינקוגרפיה הראשונה בארץ – הטכנולוגיה שבאמצעותה הדפיסו תצלומים ואיורים בעיתונים ובספרים ברוב המאה ה־20. ספרו, אלבום מראות תל־אביב, וארכיון התצלומים שלו הם מקור חשוב על ראשית ימיה של ההתיישבות בארץ ובייחוד בתל־אביב. תרם את אוסף תצלומיו על העיר למוזיאון ההיסטורי של תל־אביב, ואוסף נוסף לארכיון העבודה.
סוקולוב, נחום ( (1936–1859[עריכה]
האיש שבזכותו ניתן לתל־אביב שמה, מנשיאי ההסתדרות הציונית, סופר, עיתונאי ומתרגם. נולד בפולין, היה בעל השכלה יהודית וכללית רחבה. עיבד ספר על ארץ־ישראל בשם ארץ חמדה ( (1885וכלל בו מתוך ספריהם של אוליפנט*, לונץ* ואחרים, וערך את כתבי העת הצפירה*, העולם (השבועון הרשמי של התנועה הציונית) והאסיף*. הושפע מהרצל*, תירגם את ספרו אלטנוילנד בשם תל־אביב ((1903 ומכאן הצעת השם לעיר החדשה. סייע לוייצמן* במאבק המדיני על הצהרת בלפור*. ב־1919 כתב ספר בשם תולדות הציונות, 1600–1918, שבו תיאר את הכמיהה לארץ־ישראל בשנים אלה. היה יו"ר כל הקונגרסים (מ־1921 ועד מותו), נשיא ההסתדרות הציונית ב־1931–1935 ומעין שר חוץ של התנועה. אזרחות כבוד של תל־אביב הוענקה לו ב־1934, במלאת לו 75. ארונו הובא לקבורה בהר הרצל בירושלים.
סוקרטס ( 399–469לפנה"ס)[עריכה]
מגדולי הפילוסופים. נולד ופעל באתונה, יוון, וכל פעולתו כפילוסוף וכמורה לפילוסופיה נעשתה בדיבור ולא בכתב: כדי לברר שאלות פילוסופיות ומדעיות היה מנהל דיאלוג, מציג שאלות ומביא את הדובר עמו להסכמה. הגותו השתמרה בדיאלוגים שרשם תלמידו, אפלטון. באחרית ימיו הכעיס כמה מחשובי העיר, והועמד לדין על השחתת הנוער מפני שלימד – לטענת התביעה – שאין לאלים קיום ממשי. הורשע בבית דין של 500 שופטים, והומת בשתיית רעל אחרי שסירב להציל את חייו בבריחה מהעיר.
סטארה, אלברט ((1980–1903[עריכה]
עיתונאי מאסירי ציון (אסיר ציון בויקיפדיה) הראשונים ומראשי התנועה הרוויזיוניסטית. היה מיודד עם ז'בוטינסקי*, ופירסם רבים ממאמריו בכתבי העת היהודיים שערך במצרים ((1933–1931 ובפריס, צרפת (מ־1934). היה נציב בית"ר במצרים.
סטימצקי, אביגדור ( (1989–1908[עריכה]
צייר יהודי. נולד ברוסיה, עלה לארץ־ישראל ב־1921 ולמד בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים. צייר תחילה נוף ודיוקנאות, ובשנות ה־40 פנה לציור המופשט; בשנות ה־50 נחשב לאחד המובילים בזרם שכונה "המופשט הלירי". ליצירותיו בצבעי מים איכות של שקיפות אוורירית. היה ממייסדי קבוצת האמנים "אופקים חדשים", פעל כמורה ומחנך.
סטרומה[עריכה]
אניית מעפילים שהוטבעה בים השחור על נוסעיה. הפליגה מרומניה בדצמבר 1941 כשעל סיפונה 769 יהודים. בהגיעה לאיסטנבול התנו שלטונות תורכיה את הסכמתם לעגינתה בכך שמדינה כלשהי תודיע כי היא מסכימה לקלוט את נוסעיה. בריטניה ששלטה אז בארץ־ישראל סירבה בעקשנות לאפשר לפליטים להיקלט בארץ. כחודשיים לאחר מכן גררו שלטונות הנמל את הספינה לים השחור, שם היא נפגעה על ידי צוללת סובייטית, טבעה וכל נוסעיה נספו – למעט ניצול אחד. הטרגדיה תרמה לגיבוש ההכרה שחייבת לקום מדינה יהודית.
סיוון[עריכה]
החודש השלישי בלוח העברי העתיק, והתשיעי בלוח הנוכחי. מוצא השם אשורי, כנראה, והחודש נזכר בתנ"ך במגילת אסתר. יש בו 30 יום. מזלו תאומים. ב־ו בו חל חג השבועות, הנקרא כך מפני שזמנו שבעה שבועות אחרי פסח; זהו חג מתן תורה, הנקרא גם חג הביכורים: מתאפיין בלימוד תורה, ובימי היישוב ובראשית ימי המדינה גם בטקס הבאת ביכורים.
סייפן[עריכה]
צמח נוי אדום, צהוב או לבן ממשפחת האירוסיים, הנקרא בלועזית גלדיולה. שני השמות מרמזים לסיף או חרב בשל צורת הפרח. למעשה סוג הסייפן כולל 160 מינים, פחות או יותר, רובם מחלקה הדרומי של אפריקה ורק כשליש מחלקים אחרים באפריקה, וכן מאסיה. שני מיני בר בישראל, והנפוץ שבהם הוא סייפן התבואה הפורח באביב בוורוד.
סימן טוב[עריכה]
שם הרחוב נועד להחליף ציון סתמי שקדם לו. חברי ועדת השמות קיבלו החלטה ב־1954 שלפיה "בשכונות הרחובות צרים ולא סלולים והם עומדים להריסה לפי [[… תכנית בנין־ערים. אין לקבוע שם שמות־זכרון קבועים מפני הכבוד [[… הוחלט לקרוא לרחובות אלה שמות עבריים סתמיים, רובם תנ"כיים…"
סירקין, נחמן ( (1924–1868[עריכה]
מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית. נולד ברוסיה, למד במינסק בגימנסיה רוסית, היה מחובבי ציון* ונאסר בשל קשריו עם חוגים מהפכניים. היגר ללונדון ועבר לברלין ב־1888 שבה למד פילוסופיה ופסיכולוגיה. פירסם מאמרים, ערך כתבי עת, והיה ציר לקונגרס הציוני הראשון ב־1897. שנה לאחר מכן פירסם מאמר שעניינו מימוש הציונות בהקמת התיישבות שיתופית. היגר לארצות־הברית ב־1907 והיה מראשי הקונגרס היהודי האמריקאי. קבור בבית העלמין לחוף הכנרת*. על שמו המושב כפר סירקין ממזרח לפתח תקוה, שהוקם ב־1936.
סלואדור, יוסף, ד"ר (1796–1873)[עריכה]
הוגה דעות והיסטוריון. נולד ופעל בצרפת לאב צאצא ממגורשי ספרד ולאם קתולית. למד רפואה, ועסק בשאלת עתידו של עם ישראל. הוא הציע לרכז את העם היהודי בארץ־ישראל, ובכך היה לאחד ממבשרי הרעיון הציוני, אבל מכך שהיהדות היא מקור הדתות הסיק מאוחר יותר שגם תביא לאיחודן מחדש בסדר עולמי אוטופיסטי. בספרו האחרון, פאריס, רומא וירושלים, ראה בעצם החזרה לדת הבטחה לתיקון העולם ולא חזר לרעיון הקמתה של מדינה יהודית; מ' הס*, שהתווכח איתו, קרא לספרו רומא וירושלים.
סלומון, יואל משה ((1912–1838[עריכה]
מייסדי פתח תקוה. נולד בירושלים, ולמד בישיבותיה. למד בקניגסברג דפוס, ופתח עם שותפים בית דפוס בירושלים. הוציא לאור את כתב העת העברי הראשון בארץ־ישראל, הלבנון*, ב־1863. מהראשונים שפעלו "לצאת מהחומות" ולהקים שכונות עבריות בירושלים: ב־1869 היה ממייסדי שכונת נחלת שבעה, השתתף גם בהקמת מאה שערים ועוד. היה ממייסדי פתח תקוה*, ועל חלקו בהקמתה מספר יורם טהרלב בשירו "בלדה ליואל משה סלומון":
| בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים
|
||
סלונימסקי ,חיים זליג (] (1904-1810שביל][עריכה]
אסטרונום ,מתימטיקאי ,סופר ועיתונאי .נולד ופעל בפולין, קיבל חינוך דתי אך נמשך למדעים .ב– 1834חיבר ספר לימוד במתמטיקה ,חכמת השיעור ,ושנה לאחר מכן נדפס ספר באסטרונומיה שכתב לרגל הופעתו של כוכב השביט הלי החוזר לקרבת כדור הארץ אחת ל– 76שנים .ייסד את העיתון הצפירה* ,שהפיץ בין היתר ידע במדעי הטבע ,והיה עורכו הראשון.
סלסילה[עריכה]
פרח בר (ונוי) היוצר מרבדי פריחה לבנים בסוף החורף ובאביב .המין הנפוץ ביותר נקרא סלסילה מצויה ,ומין קרוב הגדל בחורשות הוא סלסילת הכרמל .בתנ"ך מדובר בענף רך של גפן ,זלזל; ולפי פירוש אחר -ענף גבוה של הגפן: "השב ידך כבוצר על סלסִלות" (ירמיהו ,ו). בסמוך רחובות על שמות צמחים; רחוב הגפן נמצא במקום אחר ,עם שבעת המינים.
סלע [בלובשטיין], יעקב ,ד"ר ((1935-1880[עריכה]
מייסד בית העם בתל–אביב ,שהיה מרכז לתיאטרון ופעולות תרבות ,והרוח החיה בו .נולד ברוסיה ,והיה אחיה הבכור של המשוררת רחל* .למד באוניברסיטאות גרמניה ואיטליה, עלה לארץ–ישראל ב– 1920והרצה ברחבי הארץ מטעם ההסתדרות הכללית .ב– 1925ייסד את בית העם ברחוב בן יהודה ,והקדיש את רוב זמנו לארגון הרצאות ושיעורים שניתנו בו .תירגם לאיטלקית ,לגרמנית ולעברית.
סלע ,לאה ואפרים -ראו משעול סלע[עריכה]
סמאטס ,יאן (] (1950-1870שדרות][עריכה]
ראש ממשלת דרום אפריקה .למד בקיימברידג' ,שירת בצבא ארצו והצטיין במלחמת הבורים נגד בריטניה (.(1902-1899 היה שר בממשלת ארצו מ– ,1907ובמלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא ,הגיע לדרגת גנרל ולחם נגד הגרמנים באפריקה .לאחר המלחמה היה ממייסדי חבר הלאומים .היה ראש הממשלה ב– ,1925-1919ושוב ב– ;1948-1939בהוראתו הצביע נציג ארצו באו"ם בעד הקמתה של ישראל ( 30שנה ויותר לפני כן היה מתומכי הציונות ,וצידד במתן הצהרת בלפור*; ב– 1928הוצע לו להיות הנציב העליון בארץ–ישראל) .על שמו הקיבוץ רמת יוחנן (הצורה העברית של שמו הפרטי) בעמק זבולון, שהוקם ב–1931.
סמבורסקי ,דניאל ((1977-1909[עריכה]
מלחין מחלוצי הזמר העברי ומורה למוסיקה .נולד בגרמניה, למד רפואה וכן מוסיקה בקונסרבטוריון בדנציג ואחר כך בברלין .עלה לארץ–ישראל ב– 1933ולימד מוסיקה בסמינר על שם שיין ובסמינר לוינסקי .כתב נעימות לשירי זמר — המפורסמת בהן היא לשירו של נתן אלתרמן, "באה מנוחה ליגע /ומרגוע לעמל /לילה חיוור משתרע /על שדות עמק יזרעאל" ("שיר העמק") ,וידועות גם נעימותיו ל"זמר הפלוגות" ולשיר שכולו אהבת המולדת הפותח במילים "בהרים כבר השמש מלהטת /ובעמק עוד נוצץ הטל" — ומוסיקה לתאטרון "המטאטא" .היה מראשוני המדריכים לשירה בציבור.
סמדר[עריכה]
פרי בתחילת התפתחותו .בתנ"ך נאמר: "נראה אם פרחה הגפןּ ,פ ִּתַח הסמדר" (שיר השירים ,ז): בכרם מתחיל אשכול הענבים ,פרי הגפן ,להתפתח עם תום הפריחה.
סמואל ,הרברט לואיס ,לורד (] (1963-1870רציף][עריכה]
הנציב העליון הראשון בשלטון המנדט הבריטי .יהודי שנולד ופעל בבריטניה ,למד באוקספורד ונבחר לפרלמנט ב–.1902 היה חבר ממשלה ב– 1909ושר הפנים ב– 1916ושוב ב– .1932-1930תמך בציונות וסייע בהשגת הצהרת בלפור*. משזכתה בריטניה במנדט על ארץ–ישראל מונה לנציב העליון ,וכיהן בתפקידו עד .1925כונה "הנציב הראשון ליהודה" .תל–אביב זכתה למעמד של מועצה עירונית בתחילת כהונתו ,והוא נעשה אזרח כבוד של העיר (.(1925 לאחר עליית הנאציזם לשלטון ב– 1933עשה רבות לקליטת הפליטים היהודים המעטים שהורשו להיכנס לבריטניה .היה יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל לארץ–ישראל ב–-1936 .1954ב– 1937הוענק לו תואר וייקונט ,ומאז כיהן בבית הלורדים .כתב ספרים בפילוסופיה ובמדינאות .המושבה מנחמיה נקראה על שם אביו.
סמולנסקין ,פרץ ((1885-1840[עריכה]
סופר ועורך השחר ,ממבשרי הציונות .נולד בּב ֶל ָרּוס ,למד בישיבה ונדד כדרשן בערי רוסיה .היגר לוינה ,ייסד את הירחון הספרותי השחר ,היה עורכו ופירסם בו את יצירותיו. היה מראשי תנועת ההשכלה* וממבשרי הציונות כתנועה לאומית יהודית .מספריו :התועה בדרכי החיים המספר על בני דורו וגורלם; קבורת חמור ,המספר על רדיפת אחד ה"משכילים" בידי קנאים עד שהוא הופך ל"מלשין" ורוצח שכיר שם קץ לחייו .עצמותיו הובאו לקבורה בארץ–ישראל.
סמילנסקי ,דוד ((1875-1953[עריכה]
ממייסדי אחוזת בית* ,ועם שרה בלומה אשתו מראשוני תל– אביב .נולד באוקראינה ,עלה לארץ–ישראל ב– 1891וביקש ללמוד במקווה ישראל*; מאחר שלא ידע צרפתית -לא התקבל ללימודים ונעשה פועל בראשון לציון ובגדרה ,היה מראשוני חדרה ,חלה וחזר לבית סבו .עלה שוב ב–,1906 רכש פרדס והיה פעיל במועדון ישורון* ביפו .נבחר כחבר הוועד של אחוזת בית ,היה מזכיר וגזבר הגימנסיה* הרצליה. ב– 1927-1921שימש מנהל מחלקת המים והמאור בעיריית תל–אביב .ספרו עם בני ארצי ועירי מספר גם על ראשוני תל–אביב.
סנה ,משה ,ד"ר ((1972-1909[עריכה]
מראשי הסוכנות* וההגנה* ,וחבר כנסת בימי המדינה .נולד בפולין ,למד רפואה ושירת בצבא פולין כרופא צבאי בפרוץ מלחמת העולם השנייה .כן ערך עיתון יומי בפולנית והיה מראשי היהדות בארץ זו .עלה לארץ–ישראל ב– ,1940צורף למפקדת ההגנה ושימש כראש המטה הארצי (רמ"א) ב– .1946-1941כן היה חבר הוועד הלאומי מ–,1945-1944 וראש המחלקה המדינית לאירופה בסוכנות ב–1947-1946 הממונה על עלייה ב .מ– 1948החל לטפח נטייה פרו– סובייטית והשקפת עולם אנטי ציונית :בעבר היה איש מרכז בורגני וחבר מפלגת שמאל מתונה; ועתה פנה למפ"ם ,נטש אותה לטובת מפלגה סוציאליסטית ולבסוף הצטרף למפלגה הקומוניסטית ,מק"י -שאותה ייצג עד מותו; אך בעקבות מלחמת ששת הימים* חזר להשקפה כמעט ציונית .בנו אפרים סנה (נולד ב– (1944הוא ד"ר לרפואה ,חבר כנסת מאז 1992ושר בממשלה.
סנהדראי-גולדרייך ,טובה ((1993-1906[עריכה]
נולדה בפולין ,היתה ממייסדות ארגון הפועלות "בנות ה מ ז ר ח י " ,ה ג י ע ה ל ת פ ק י ד י הנ ה ג ה ו נ ב ח ר ה ל ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל ה מ ז ר חי .ע ל ת ה ל א ר ץ – י ש ר א ל ב – , 1 9 3 4הי ת ה מ מ י י ס דו ת א רג ו ן ה פ וע ל ו ת ש ל הפ ו ע ל ה מ ז ר ח י ו נ ב ח ר ה ל מ ז כ י ר ה ה כ ל ל י ת ש ל ה תנ ו ע ה .ב ז כ ו ת פ ע י ל ו ת ה ה נ מ ר צ ת ו כ ש ר ו נ ה ה וק מ ו מ ו ס ד ות כ כ פ ר ה י ל ד י ם ב פ ר ד ס ח נ ה ,ב ת י ה ח לו צו ת ו ע ו ד .ב – 1 9 4 8פ ע ל ה ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ו ב ק נ ד ה ב ש ל י חו ת ה ה גנ ה .ע ם א י ח ו ד ה מ ז ר ח י ו ה פ ו ע ל ה מ ז ר ח י ע מ ד ה ב ר א ש ת נ ו ע ת ה א י ש ה ה ד ת ית – ל א ו מ י ת ,נ ב ח רה ל כ נ ס ת ב – 1 9 5 9 ו כ י ה נ ה ב ה ע ד ; 1 9 7 3ב שנ ים 1 97 3 - 1 96 3כ י ה נ ה כ סג נ י ת ל י ו " ר ה כנ ס ת וכ ן כ ס ג נ י ת ה נ ש י א ה הע ו ל מ ית ש ל ת נ וע ת " א מ ו נ ה" .מ – 1 9 3 6ה י ת ה נ שו א ה ל ר ב י ש ר א ל ס נ ה ד ר א י ; לאח ר פטי רת ו ניש אה לק ל מ ן גו לד ריי ך .יק ירת העיר תל–אביב-יפו ,שבה עברו עליה רוב שנותיה מאז עלותה ארצה.
סנהדרין[עריכה]
ה מוסד השיפוטי היהודי שפעל בא ר ץ– ישר אל ב ימ י בי ת שני וש לט ון רומ י ו ע ד המ א ה ה– 5ל ס פ יר ה .פ י רו ש ה מל ה ב י ווני ת הוא מוע צת זקנים .אח רי חו רב ן ה בית נ דד ה ליבנה* ,משם לאו שה* ,ש פ רעם ,ב ית ש ערי ם ,צי פו רי וטבריה*; ראשיה בשנים אלה היו מנהיגי הקהילה היהודית בארץ .בראש הסנהדרין עמד נשיא ,ושני לו אב בית דין. בסנהדרין גדולה היו 71חכמים; בסנהדרין קטנה ;23 -היה מקובל לשמוע תחילה את דעתו של ה"קטן" (הצעיר), תלמידם של הגדולים) כדי שלא יושפע מרבותיו .ע ד לחורבן ( 7 0לספירה) הכריעה הסנהדרין בשאלות הלכתיות ובנושאים ציבוריים ,וה יתה לה ס מכות ל דו ן ב די נ י נ פש ו ת ,א ב ל הש ימ ו ש ש נע ש ה ב סמ כ ו ת ז ו -ש פק ע ה בשנ ת 30לספ ירה -היה נד יר; א מרו כי סנהד רין ש גזר ה מו ות א פיל ו פעם ב– 70שנ ה היתה "רש עה " .נש יא ה ס נ הד ר י ן י יצ ג א ת ה ע ם כלפ י ש לט ו ן רו מי .אח רי הח ו ר ב ן צ ו מצ מ ו ס מ כ וי ו ת ה ס נ ה ד ר י ן ל ס מי כ ת ח כמ י ם ,ע י בו ר הש נ ה , קנסות וממונות.
סנפיר[עריכה]
אי בפתח מפרץ אילת ,מול שארם א–שיח' בקצה חצי האי סיני ,שסייע לחסום את מעבר המים לספינות ישראליות. נכבש בידי צה"ל עם כל חצי האי סיני ועם האי טירן במבצע קדש* ושוב במלחמת ששת הימים* .בסמוך שדרות ששת הימים.
סנש ,חנה ((1944-1921[עריכה]
מהצנחנים שליחי היישוב ,שהתנדבו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה .נולדה בהונגריה ,ואביה הסופר בלה סנש (צ'יבי) מת בהיותה ילדה .עלתה לארץ –ישראל ב– ,193 9ל מדה בנה לל ,ו ה צטר פה לקיבו ץ שדות ים. ה ת ג יי ס ה ל צ בא ה ב ר י טי כ א נ צ ו ס ר נ י * ,ח ב י ב ה רי יק * ,רפ א ל ר ייס* וא חר ים ,ו הו צנחה ב י וגוס לבי ה ב– 19 44כד י ל חבור לקבוצות פרטיזנ ים ש לח מו בנא צים ,ו כדי לנ סות לא רגן פע ולות הצ לה מ הונגרי ה .נפלה בי די ה נאצים ,עונתה ונו רתה ל מוות .שיר ים שכתב ה נדפ סו וה ול חנו לאחר מות ה .הידו ע שב הם ה וא "הל יכה לקיס רי ה " .על ש מה הקיב וץ יד חנ ה ש הוקם בש רון ב – ,1 950השנ ה שב ה הועלו עצמותיה לקבורה בארץ.
סעדיה גאון ,רבי ((942–882[עריכה]
גדול חכמי התורה בתקופת הגאונים ,חוקר הלשון העברית, פילוסוף ופייטן .נולד במצרים ,גורש ממנה ועלה לארץ– ישראל וממנה לבבל .לחם בקראים ,ניהל ויכוח על הלוח העברי ,לימד תורה בפומבדיתא* והיה לגאון ישיבת סורא, שהפכה בימיו למרכז לימוד התורה החשוב בבבל .תירגם את התנ"ך לערבית .חיבר מילון עברי ,קבע את סדר התפילות (הסידור) והוסיף לו פיוטים מפרי עטו .ספר ההגות הגדול שכתב היה אמונות ודעות ועניינו העקרונות העיוניים שבבסיס היהדות.
ספיר ,אליהו ((1911-1869[עריכה]
מורה ,סופר וחוקר ארץ – י ש רא ל .נ ו ל ד ב י ר ו ש ל ים ,נ כ ד ל נ ו ס ע י ע ק ב ס פ י ר ,מ ח ב ר א ב ן ס פ י ר * .ה י ה מ ו ר ה ב פ תח ת ק ו ה , ואחר כך מזכיר ראשי של יק"א ביפו; בזכות מומחיותו נ ג א ל ו ר ב ב ו ת ד ו נ מ י ם .הי ה ס ג ן מ נ ה ל ב נ ק א פ " ק ב י פ ו מ – 1 90 5ו ס י י ע ל ה ל ו ו א ה ש ה י ת ה נ ח ו צ ה ל מ ש ת כ נ י א ח ו ז ת ב י ת * ,ר א ש י ת ה ש ל ת ל – א ב י ב .כ ת ב מ א מ רי ם ר ב י ם ב ע נ י י נ י ט ב ע ו א רץ ו ה ו צ י א ל א ו ר ל ק ס י ק ו ן י י ש ו ב י ם ב ש ם ה אר ץ ) . ( 1 9 1 1ה י ה ח ב ר ו ע ד ה ל ש ו ן ו ב ע ל ח י ד ו ש י ל ש ון .ב נ ו ,י ו ס ף ס פ י ר ) , ( 1 97 2 - 1 9 0 2ה י ה ר א ש ע י ר י י ת פ ת ח ת ק ו ה ושר בממשלת ישראל.
ספיר ,פנחס — ראו פנחס ספיר[עריכה]
סרלין ,יוסף ((1974-1906[עריכה]
שר בממשלת ישראל וחבר כנסת .נולד בפולין ,למד משפטים והוסמך כעורך דין ב– .1929עלה לארץ–ישראל ב– .1933היה פעיל במפלגת הציונים הכלליים ונבחר לכנסת מטעמה .שימש כח"כ בשנים .1974-1949היה שר הבריאות ב–.1955-1952
סרני ,אנצו חיים ((1944-1905[עריכה]
מהצנחנים שליחי היישוב שהתנדבו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה .נולד באיטליה ,היה חבר בארגונים ציוניים– סוציאליסטיים ועלה לארץ–ישראל ב– .1926היה ממייסדי קיבוץ גבעת ברנר .נשלח לגרמניה להכשרת נוער לעלייה ב– .1934-1931במלחמת העולם השנייה נשלח לעיראק ואירגן מחתרת ציונית לעלייה; אחר כך יצא בשליחות בריטית יהודית ,וצנח מעבר לקווי האויב כדי לעזור ליהודים ,כחנה סנש* וחביבה רייק* .צנח באיטליה ,נתפס בידי הגרמנים ונרצח בדכאו ב– .1944על שמו קיבוץ נצר סרני סמוך לנס ציונה שהוקם ב– 1948בידי ניצולי מחנות ריכוז נאציים ונקרא תחילה בוכנוואלד.