מדריך רחובות תל אביב יפו/ת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה: הדף שימושי, ומתאים למקור. אך דרושה עריכה רבה נוספת. נא ראו בשיחה:מדריך רחובות תל אביב יפו.

טקסט זה מוגש בכפוף לרשיון CC by, המתיר שימוש כללי בכפוף לאזכור שם המחבר. מחבר: מדריך הרחובות של תל־אביב-יפו, מוגש באדיבות עיריית תל־אביב-יפו.

תבואות הארץ‬

‫‫שם ספרו של יהוסף שוארץ (‪ ,(1865–1804‬חלוץ היהודים ‫חוקרי ארץ־ישראל בזמן החדש. נולד בגרמניה, למד בישיבה‬ ‫וקנה גם השכלה כללית רחבה, ‬בכלל זה באוניברסיטת ‫וירצבורג. ב־‪1829‬ פירסם מפה של ארץ־ישראל בעברית‬ ‫ובלועזית. עלה לארץ ב־1833‬ והתגורר בירושלים. ייסד‬ ‫ישיבה, עדות ביהוסף, ועמד בראשה. התפרסם בסגנון לבושו‬ ‫כיהודי המזרח, ועסק במחקר גיאוגרפי וגיאולוגי של הארץ‬ ‫שהתבסס על תצפיות וסיורים. ספרו מ־1845‬ דן בגבולות‬ ‫הארץ ובזיהוי אתרים הנזכרים בתנ"ך ועוד. לפני כן כתב‬ ‫ספר בשם תבואות שמש, שבו דן בשאלות כמו זמני עלות‬ ‫השחר והנץ החמה לתועלתם של המתפללים. כתב ספרים ‫נוספים.

תבין, אלי [עזר יעקב] (‪(1994–1919‬‬

מפקד האצ"ל* באירופה. נולד בפולין, עלה לארץ־ישראל ב־‫‪1938‬ והצטרף לאצ"ל. נעצר בידי הבריטים, ומששוחרר – ‫נחטף בידי ההגנה*. ב־‪1946‬ נשלח לארגן את סניפי האצ"ל‬ ‫באירופה ופעל גם בתחומי החינוך וההסברה. צייד את‬ ‫האנייה "אלטלנה" טרם הפלגתה ארצה. יקיר תל־אביב לשנת‬ ‫תשנ"ב־‪.1992‬‬

תג'ר, ציונה (‪(1988–1900‬‬

מהציירות הבולטות בארץ־ישראל. נולדה ביפו למשפחה‬ ‫מיוצאי בולגריה. אמה ואביה, סולטנה ושמואל חזקיה‬ ‫טאג'יר, היו ממייסדי אחוזת בית*. ‬למדה בתל־אביב‬ ‫ובירושלים, וכן בפריס. הציגה בתערוכות. ציירה את הנופים‬ ‫והאנשים בארץ ובתל־אביב בפרט. דיוקנאות ידועים משלה: שלונסקי*, רובינא* ואורי צבי גרינברג*. בשנים ‪1942–1940‬‬ ‫שירתה בחיל הנשים בצבא הבריטי. ב־1958 עברה לצפת‬ ‫ויצרה שם. יקירת תל־אביב לשנת תשל"ז־‪.1977‬‬

תדהר, דוד (‪(1970–1897‬‬

מחבר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו ב־‪19‬ כרכים. נולד‬ ‫בשכונת נוה שלום, התנדב לגדוד העברי* והיה מראשוני‬ ‫ההגנה* (ומכבי*) בתל־אביב. התגייס למשטרה הבריטית‬ ‫ושירת כמפקח משטרה בעיר החדשה בירושלים ב־1921–1926, ‬התקופה שבה נרצח ישראל דה האן (ישראל דה האן בויקיפדיה) בידי אנשי ההגנה. עם פרישתו היה לחוקר פרטי, ותקף במאמרים בעיתונות‬ ‫את השלטון הבריטי. הפך את חוויותיו כחוקר לסדרת‬ ‫סיפורים בלשיים שראו אור בחוברות מ־‪1932‬ ונועדו לחנך‬ ‫את הנוער ולקרבו להגנת היישוב. פעילותו הציבורית היתה ‫מגוונת, ובין היתר סייע לדיזנגוף במאמץ להקמת מוזיאון‬ ‫תל־אביב. במלחמת העולם השנייה התנדב לסייע לבריטים‬ ובזכות קשריו עם השלטונות סייע למחתרות ההגנה, האצ"ל* והלח"י*. את האנציקלופדיה פרי עטו, מכלי העזר‬ ‫החשובים גם לכתיבת מדריך זה, הוציא לאור מ־‪ 1946‬עד‬ ‫מותו‪.‬‬

תובל

מבני יפת*. "בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" (בראשית, י); צאצאי תובל ישבו באסיה הקטנה, ‬תורכיה של‬ ‫היום. בנם של למך וצלה היה ּתּוּבַל קין‪,‬‬ "‫ׁלֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בראשית, ד). משמות הרחובות בשכונות‬ ‫שבהן היו צפויים שינויים ניכרים בעקבות תכנית בניין‬ ‫ערים. בסמוך נמצא רחוב האּומנים*, והרי כל בעל מלאכה‬ ‫משקיע מידה של יצירתיות בעבודתו.

תוספתא‬

קובץ של משניות שלא מצאו את מקומן אף באחד מששת‬ ‫סדרי המשנה*, ונודעו בשם ברייתות – כלומר, "‬משניות‬ ‫חיצוניות". משניות אלה מסודרות במתכונת של חלוקת‬ ‫הסדרים במשנה, אם גם סדרם של הפרקים שונה. כמעט‬ ‫לכל מסכת במשנה יש תוספתא, ובאלה מהן הנדונות‬ ‫בתלמוד מובאת התוספתא לעתים קרובות בסוף המסכת.

תוצרת הארץ

מטבע לשון (מטבע לשון בויקיפדיה) שנוצקה בתקופות שבהן נדרשו הקונים להעדיף‬ ‫את התמיכה בתוצר המקומי, ובייחוד זה הנעשה בידי‬ ‫יהודים. הרחוב הנקרא בשם זה היה למשכנן של חברות‬ ‫סחר, שהיו אמורות לספק לשוק מוצרים שמקורם בארץ־ישראל, אבל רובן עוסקות דווקא ביבוא.

תושיה

מהוצאות הספרים העבריות הראשונות; הוקמה בווארשה‬ ‫בסוף המאה ה־‪) .19‬זהו גם שמו של מבצע שנערך בימי ‫המלחמה הקרויה מבצע קדש*. במהלך מבצע תושייה חילצו ‫חיילי צה"ל את יהודי פורט סעיד ב־‪ 4‬בנובמבר ‪1956‬ והעלו‬ ‫אותם ארצה.)

תות

‫עץ גדול, נשיר, שפריו חמצמץ ומעליו אוכלים זחלים של‬ ‫טוואי המשי – החרק שמפקעותיו הפיקו בסין את המשי‬ ‫עוד בימי קדם. השם תות שדה ניתן לצמח קטן בשל הדמיון‬ ‫החיצוני לפרי העץ.

תחכמוני

‫ספר מסעות בצורת המקאמה (מקאמה בויקיפדיה) שכתב רבי יהודה אלחריזי*, ‫מגדולי הרוח ביהדות ספרד. הספר נכתב בעקבות מסעות‬ ‫במצרים, בארץ־ישראל ובפרס (אירן). הדמות הראשית‬ ‫ביצירה הוא הימן האזרחי*, ממשוררי תהילים. בשם יצירתו‬ ‫נקראה רשת בתי ספר יהודיים.

תחכמוני [סמטה]

‫ראו לעיל.

תירוש

‫מושב בחבל לכיש שהוקם ב־‪ .1955‬שמו הוא אחת המלים ‫המשמשות לתיאור יין בתנ"ך" "וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב" (הושע‪ ,‬ד).

תל ברוך

משכונותיה הצפוניות של תל־אביב. השכונה והרחוב, ‬שרבים‬ ‫מתושביהם הראשונים היו עולים מבולגריה, ‬נקראו על שמו‬ ‫של מרדכי (מרקו) יוסף ברוך (1872–1899), משורר, מורה‬ ‫ועיתונאי. נולד בתורכיה, ערך עיתונים בבולגריה ובמדינות‬ ‫אחרות. היה מחובבי ציון* והציע להקים צבא יהודי שיכבוש‬ ‫את הארץ. ממייסדי מכבי*. דעותיו השפיעו על הרצל*. בשכונה רחובות על שם יהודי בולגריה שנטלו חלק בתנועת‬ ‫התחייה של עם ישראל, הציונות, ‬ובהם מרדכי (מרקו) ‫רומנו, קרל הרבסט, שאול מיזאן ושלמה רוזנס.

תל גיבורים

מהרחובות ששמם קשור בתקומת ישראל ובמלחמת‬ ‫העצמאות. מנציח את גיבורי המלחמה שמצאו בה את מותם. בשם זה נקראת שכונה בחולון הסמוכה לתל־אביב, המנציחה‬ ‫את הנופלים בקרב על תל א־ריש, היום בתחום עיר זו.

תל חי

‫יישוב בצפון הארץ שבו נהרגו טרומפלדור* וחבריו. שמו‬ ‫הפך סמל לעמידת גבורה. הברון רוטשילד* רכש את אדמות‬ ‫המקום, בצפון "אצבע" הגליל, ב־‪ ;1893‬ניסיונות להתיישב‬ ‫בו נעשו ב־‪ 1905‬וב־‪ .1918‬ ערבים תקפו אותו בתחילת‬ ‫‪1920‬, והרגו שניים ממגִניו; ב־יא באדר תר"פ הופיעו בשער‬ ‫היישוב, התפתח קרב ונהרגו שישה – ‬בהם שתי נשים. המפורסם בנופלים באותו יום היה טרומפלדור. לזכרו ולזכר‬ הנופלים האחרים הקים הפסל אברהם מלניקוב את אנדרטת‬ "האריה השואג" בבית העלמין הסמוך שבו נקברו. החווה‬ ‫משמשת היום מוזיאון, ‬ובסמוך הוקמה מכללה אקדמית‬ ‫המשרתת את הגליל העליון.

‫תלמוד בבלי — ראו בבלי‬

‬‬

תמוז

‫החודש הרביעי בלוח השנה העברי העתיק והעשירי בלוח בן‬ ‫ימינו. אורכו ‪29‬ יום ובו מתחיל הקיץ. ‬שמו קשור לפולחן‬ ‫קדום של אל פריון שומרי־אכדי; בני זמנו האמינו כי היה‬ ‫רועה קדום שהתקוטט עם אֶנכִּימדוּ מעבד הקרקע, ואחר כך‬ ‫ירד לשאול – ‬אך הוא קם לתחייה בכל שנה מחדש (באביב). בתנ"ך מסופר שהנשים היו "מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (יחזקאל, ח;‬ ‫בחודש שלאחריו, אב). ‬מזלו סרטן. ב־יז בתמוז חל יום צום‬ ‫כי בו הובקעה חומת ירושלים – בית המקדש חרב שלושה‬ ‫שבועות לאחר מכן, ב־ט באב, והתקופה הזאת בשנה נקראת‬ ‫"בין המצרים" ומקובל שלא לקיים בה שמחות כחתונות;‬ ‫בנוסף, ב־י"ז בתמוז שבר משה רבנו את הלוחות הראשונים, בוטל קורבן התמיד בימי בית שני ועוד.

תמיר, שמואל (‪(1987–1923‬‬

חבר כנסת ושר בממשלת ישראל‪ .‬נולד בירושלים, ‬הצטרף‬ ‫בנעוריו לאצ"ל‪ ,‬היה סגן מפקד הארגון בירושלים ב־1946 ‫ומגולי קניה* ב־1947. הוסמך כעורך דין והתפרסם ‫כסניגורו הנחרץ של מלכיאל גרינוולד – ‬שנתבע על הוצאת‬ ‫דיבה ב"משפט קסטנר"; וכסניגורם של אנשי "שורת ‫המתנדבים" – שתקפו שחיתויות בממסד והועמדו לדין. ‫בשני המשפטים וגם בהמשך דרכו קרא תיגר על מפלגת‬ ‫השלטון ועל נורמות פסולות בהתנהלות הציבורית‪ .‬היה‬ ‫ח"כ ב־1965–1981‬ ושר המשפטים ב־1977–1980. ‬עמד‬ ‫בראש המאמץ לשחרור שבויי צה"ל במלחמת של"ג בשנות‬ ה־80.

תמנע

‫אתר מכרות קדום בדרום ארץ־ישראל ששמו כשם פילגשו‬ ‫של אליפז בכור בניו של עשָׂו ואמו של עמלק, ‬וגם שמו של‬ ‫אחד מאלופי אדום (בראשית, לו). מדינת ישראל חידשה את‬ ‫כריית הנחושת באתר, המצוי צפונית לאילת, בחצי היובל‬ ‫הראשון לקיומה. חוקרים סבורים שהמכרות פעלו בימי קדם‬ ‫בשלטון מצרי, כנעני וישראלי, ואין להוציא מכלל חשבון כי‬ ‫כרו נחושת גם בימי שלמה* המלך, שבמפעליו מוזכרת הרבה‬ ‫הנחושת*, אך אין לכך ראיות.

תמריר

צמח המצוי בשדות ובערבות, בעל ציצית שעירה וחפי‬ ‫מעטפת ששוליהם לבנים. נמנה עם תת משפחת הלשוניים, ‫שבה גם מרור ומררית, חסה, עולש, חוח, ‬כתמה, אוזן הגדי, זקן הסב וזקן התיש ושן הארי.

תעוז [סמטה]

‫מושב הסמוך לכביש הגבורה, מערבית לשער הגיא. הוקם ב־‫‪1950‬ ושמו נגזר מן התנ"ך: "תָּעֹז יָדְךָ …" (תהלים, פט).

תפוח

‫פרי עסיס, מתוק חמצמץ הגדל על עץ נשיר באזורים‬ ‫ממוזגים קרים ‪–‬ ועם זאת הסתגל גם לישראל והוא מוזכר ‫בתנ"ך. ערים בארץ־ישראל נקראו עין תפוח ובית תפוח (יהושע, טו ויז). (‬היום נקרא בשם זה יישוב דרומית לשכם‬ ‫שהוקם ב־‪1978‬.) בסמוך רחובות נוספים בשמות עצים‬ ‫וצמחים ובהם החרוב.

תקוע

‫‫‫עיר בנחלת שבט יהודה, דרומית לבית לחם, הנזכרת בתנ"ך‬ ‫בעיקר כמקום מגוריהם או הולדתם של הנביא עמוס*, אחד‬ ‫מגיבורי דוד וכן אשה חכמה שבזכות דבריה סלח דוד‬ ‫לאבשלום על רצח אמנון (שמואל ב, יד). העיר הוקמה‬ ‫מחדש בימי בית שני, ותושביה נזכרים מימי נחמיה* ‫ומלחמות החשמונאים* ועד מרד בר כוכבא* – וכן במקורות‬ ‫צלבניים, אלף שנים אחר כך. (היום נקרא בשם זה יישוב‬ ‫יהודי שהוקם ב־‪ 1978‬לא הרחק משרידי העיר הקדומה.)

תרדיון‬

‫מרחובות שכונת התקווה שבהם החליטו חברי ועדת השמות‬ ‫לתת שמות כמו־תנ"כיים במקום הציון הסתמי באותיות.

תרמ"ב

‫‫מהרחובות ששמם קשור בארועים שהוליכו להקמת‬ ‫המדינה‪ :‬בשנה זו לפי המניין היהודי (1882) ‪‬הוקמו מחדש‬ ‫פתח תקווה וראש פינה*, הוקמו זכרון יעקב* וראשון ‫לציון*, באו לארץ־ישראל קבוצה מעולי תימן ‪–‬ העלייה‬ ‫נקראה "אעלה בתמר", בתמר הוא ׂשיכול אותיות של תרמ"ב – וכן קבוצה מאנשי ביל"ו*. בכך החלה אפוא העלייה‬ ‫הראשונה, והחל היישוב מחדש של ארץ־ישראל.

תרס"ט [שדרות]

‫השנה שבה החל בניינה של תל־אביב לפי המניין היהודי, ‫הלוא היא שנת ‪1909‬. ב־כ בניסן נערכה הגרלת המגרשים, ‫ובסיוון הונחה אבן הפינה לבניין הראשון באחוזת בית*, ‫ברחוב הרצל.

תרפ"א

מהרחובות ששמם קשור בארועים שהוליכו להקמת המדינה: בשנה שקדמה לה היו מאורעות הדמים בירושלים, שבה היתה‬ "טבילת האש" הראשונה של ההגנה*; ואילו בשנה זו, לראשונה‬ ‫לפי המניין היהודי (‪ ,(1921‬פגעו הערבים ביהודי יפו. זכור‬ ‫בעיקר הטבח ב"בית העולים" ביפו ורצח הסופרים בבית יצקר*‬ ‫באבו כביר‪) .‬עוד באותו עשור פרצו מאורעות תרפ"ט־‪1929‬‬ ‫שבמהלכם התחולל טבח מחריד בחברון* ובמוצא*; בעבר היה‬ ‫רחוב שנשא את שמה של שנה זו, תרפ"ט.)

תרצה

‫מן המפורסמות בערים העתיקות בארץ־ישראל. העיר‬ ‫בנחלת שבט מנשה במזרח השומרון, כנראה סמוך לתל‬ ‫פרעה צפונית לשכם, נכבשה בימי יהושע ונחרבה. ‬מאוחר‬ ‫יותר קבע בה ירבעם בן נבט את בירת ממלכת ישראל‬ (מלכים א, יד), וכזו היתה גם בימי שושלת בעשא ובימי‬ ‫עמרי; ושוב זכתה למעמד של גדולה בימי ירבעם השני. נחרבה, כנראה, ‬עם הכיבוש האשורי. שרידי בניינים‬ ‫מפוארים מהמאה ה־‪ 9‬לפנה"ס שבנייתם לא נשלמה – שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות – מלמדים, אולי, על‬ ‫מימוש החלטתו של עמרי להעביר את הבירה לשומרון.

תרצ"ו

‫מהרחובות ששמם קשור בארועים שהוליכו להקמת‬ ‫המדינה‪ :‬בשנה עברית זו (‪ (1936‬חודשו ה"מאורעות", ובתקריות הרבות בתל־אביב היו נפגעים רבים. ה"מאורעות" ‫התפתחו לכלל "המרד הערבי", שכוון להביא להפסקת‬ ‫העלייה וההתיישבות היהודית בארץ־ישראל – ובכך אכן‬ ‫הצליח: מעשי הטרור נפסקו רק משפירסמו הבריטים את "הספר הלבן" של ‪1940‬, הקשה מכולם, שמנע עלייה דווקא‬ ‫כשליהודי אירופה לא היה לאן לפנות.

תש"ח

‫מהרחובות ששמם קשור בתקומת ישראל ובמלחמת‬ ‫העצמאות. בחורף שנה זו פרצה המלחמה עם ערביי הארץ‬ (למחרת החלטת האו"ם על החלוקה, ב־כט בנובמבר 1947), ‫ובאביב – עם הצבאות של מדינות ערב שפלשו אליה יום ‫לאחר שהבריטים יצאו מארץ־ישראל ומדינת ישראל החלה‬ ‫בחייה הריבוניים ב־הא באייר* (14 במאי 1948). המלחמה‬ ‫נמשכה עד אמצע תש"ט (מרס 1949). ‫

תשבי

מכינוייו של אליהו הנביא, העתיד לבשר את בוא הגאולה. בסמוך, ממערב, רחוב מבשר; ומצפון – ‬רחוב מושיע.‫

תשרי

החודש הראשון בלוח השנה העברי בימינו, ‬והשביעי – בלוח‬ ‫הקדום המתחיל בניסן. אורכו תמיד 30 ‬יום, ‬ובין היתר‬ ‫מחשבים את שאר החודשים כך שלא יתחיל בימים ראשון, ‫רביעי או שישי. שמו נגזר מהמלה הארמית שרא שפירושה‬ ‫להתחיל, ובתנ"ך – כשהיה השביעי בחודשים – ‬נקרא ירח‬ ‫איתנים. מזלו מאזניים. הוא מתחיל בשני ימי ראש השנה – ‫החג היחיד שאורכו יומיים גם בארץ־ישראל – וביומו‬ ‫העשירי חל יום הכיפורים, הקדוש בימי השנה העברית. הימים מראש השנה (א תשרי) עד יום הכיפורים (י תשרי)‬ ‫נקראים עשרת ימי תשובה. חג הסוכות חל בימים טו־כא בו, ‫כא נקרא הושענא רבה, וכב – ‫שמיני עצרת וגם (בארץ־‬‫ישראל) שמחת תורה (החל בגלויות למחרת‪ ,‬ב־כג). ובנוסף, מיד לאחר ראש השנה חל יום זיכרון וצום על גדליהו בן‬ ‫אחיקם*.^[1][2]

הערות שוליים

1. במקור מובאת כאן תמונה של
   מלון "פלטין", בשנות העשרים – נחלת בנימין פינת אחד העם
2. במקור רשום כאן:
   כנסיית סנט פיטר ביפו
   הכנסייה על שם פטרוס הקדוש ביפו בולטת בצריחיה ובצבעיה למרחוק. לפי המסורת הוקמה הכנסייה לזכר שהותו של פטרוס הקדוש ביפו, והמופת שעשה בביתו של שמעון הבורסקי המוזכר ב"ברית החדשה": נס החייאתה של טביתא. באותו בית התגלה לפניו מלאך והגיש לו מזון שאינו כשר; בכך החלה פרידת הנצרות מהיהדות. פטרוס היה אחד משנים־עשר השליחים של ישו, ולאחר מות רבו עמד בראש הקהילה הנוצרית בירושלים ואחר כך ברומא.
   הכנסייה על שם פטרוס הקדוש (ובה גם המנזר הפרנציסקני) הוקמה על שרידי מצודה צלבנית עתיקה, שהיתה חלק מביצורי העיר. המסדר הפרנציסקני נקרא על שם מייסדו, פרנציסקוס הקדוש. הנזירים הפרנציסקנים הראשונים הגיעו לארץ־ישראל בשנים 1181–1226 והתישבו ליד המקומות הקדושים לנצרות בארץ־ישראל, על מנת להבטיח לצליינים נוצרים גישה בטוחה. במאה ה־14 מינה אותם האפיפיור קלמנס השישי לטפל בענייני הקתולים בארץ. הפרנציסקנים המתינו אפוא לצליינים בחוף יפו, ומאוחר יותר התקינו חדרים כדי לאפשר לבאים מנוחה ומחסה לפני צאתם לדרך הארוכה לירושלים. יורשיהם התיישבו ביפו, והקימו כאן אכסנייה במאה ה־17. ישיבת הקבע של נזירים אלה ביפו מסמלת צעד חשוב בשיקומה של העיר. בעקבות הנזירים הפרנציסקנים הוקמו עוד אכסניות, והוקמו המנזר היווני אורתודוקסי והמנזר הארמני.
   בחצר הכנסייה ניצב פסלו של לואי התשיעי מלך צרפת, שהתקדש במסורת הנוצרית בשל חלקו במסעי הצלב. על פי מסורת המנזר התאכסן במבנה המצביא הצרפתי נפוליאון בעת מסע הכיבוש שלו בארץ ישראל בשנת 1799.
   הכנסייה המפוארת והגדולה הוקמה בשנת 1888 בסגנון הבארוק על ידי האח סראפין מפלרמו והאח ברנדין מרומא. היא נחנכה בשנת 1891. היא בנויה כאולם מאורך, והתקרה המעוגלת נישאת על עמודים מסיביים. דוכן הדרשות מעוטר בגילופי עץ נאים. היתה זו הכנסייה המרכזית של העדה הקתולית ביפו עד הקמתה של כנסיית סנט אנטוני בשנת 1932. היום היא משמשת גם את העובדים הזרים החיים בישראל.
   עם תמונה