מ"ג תהלים סו ב
לא בדוק
כתיב:
זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו.
מנוקד:
זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ.
עם טעמים:
זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד־שְׁמ֑וֹ
שִׂ֥ימוּ כָ֝ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שימו" - הללוהו בכבוד הראוי לו וכפל הדבר במ"ש
"כבוד שמו" - כפי הכבוד הראוי לשמומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) ע"י הבריאה הכללית שהנברא מעיד שי"ל בורא וזה יודע גם עפ"י מחקר השכל שיש עלת העלות וסבת הסבות לכל הנמצאים, אולם מן החקירה לא יוכל לברר שהוא מנהיג את העולם ברצון, כי חכמי יון התפלספו שהעולם עמד ממנו בהכרח כצל מהשמש, וחייבו זה מעוצם גדולת הסבה הראשונה, שזה מחייב לפי דעתם שלא יתייחס לו רצון או אהבה ושנאה וכונה, ושלא ידע דבר מזה העולם השפל, וע"כ יאמרו שראוי אליו הרוממות והכבוד מצד שהוא הסבה הראשונה אבל לא היראה אחר שאינו משגיח ומנהיג, על זה אמר תחלה "זמרו כבוד שמו ושימו כבוד תהלתו", שתהלתו יהיה הכבוד המחוייב לו מצד שהוא סבת הדברים כולם, אבל שב לאמר.