אבן עזרא על תהלים סו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


למנצח, הריעו לאלהים - לא הזכיר שם המחבר ובעבור היותו לשון רבים ולא ימצא ככה ברוב המזמורים שהם לדוד, על כן יתכן שגם זה המזמור לאחד המשוררים.


פסוק ב[עריכה]


זמרו - טעם שימו - כי תהלתו כבוד הוא לכם. והטעם: בתהלתו תכובדו.


פסוק ג[עריכה]


אמרו, מה נורא - כל אחד ממעשיך, כמו: בנות צעדה עלי שור.

וטעם יכחשו – שיעידו כי שקר וכחש הוא בידם.


פסוק ד[עריכה]


כל - הזכיר אויביך הקרובים ואמר: כל הארץ ואין הפרש בין יזמרו לך או ויזמרו לך והטעם כפול.


פסוק ה[עריכה]


לכו - יאמר זה לזה: לכו בואו, כמו לכו נא ונוכחה. והטעם: לכו אלינו.

נורא - דבק עם עלילה - נורא המעשה. והאומר כי הה"א נוסף והוא כמו עליון, תועה הוא כי הה"א סימן לשון נקבה, כי לא ימצא בשמות הה"א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל ושורק ושורקה כמו: צדק וצדקה.


פסוק ו[עריכה]


הפך - יספר מעשה השם הקדמונים.

וטעם בנהר – הוא הירדן שעברו ישראל בשמחה והארון עומד.


פסוק ז[עריכה]


מושל - אין עולם בכל זמן בכל המקרא רק זמן ונצח. והטעם: שהשם מושל לעולם כמו מושל נצח ברוב גבורתו וממשלתו בגוים שהוא רואם, כי אין נכון להיות בי"ת בגבורתו כמו: משל בנו, כי אין לו טעם, הנה הזכיר כי ממשלתו בים וביבשה על כן לא ירומו הסוררים המורדים בו.


פסוק ח[עריכה]


ברכו - העם העמים כמו היבוסים שהיו תחת יד ישראל, או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.

ויש אומרים: כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך והוא הנכון.


פסוק י[עריכה]


כי - דרך משל בעבור צרה שבאה אליהם והשם נסה לדעת אשר בלבבם, גם זה דרך משל, כי הכל לפניו גלוי טרם בראותו לב המחשב.


פסוק יא[עריכה]


הבאתנו - כמו במצודה ורעה.

מועקה - כמו: עקת רשע צרה וככה תרגום ומועקה שם, או הוא פעול ותחסר מלת התואר. והטעם: שהוא דבר מציר מתניהם.


פסוק יב[עריכה]


הרכבת - הטעם שהוא רוכב על במותימו היה כמו הבאים באש או במים, כמו מכה אביו ואמו וטעם לרויה לאויר, כי באש יבש ובמים ישטף.


פסוק יג[עריכה]


אבוא - דברי המשורר, או ידבר על לשון הפקיד על המלחמה.


פסוק יד[עריכה]


אשר פצו - הוא הנדר, כמו: ואנכי פציתי פי.


פסוק טו[עריכה]


עולות מחים - על משקל מתים והשם חסר, וככה עולות כבשים שמנים בעלי מוח.

אילים - הם הגדולים.

וסלה - באמת.


פסוק טז[עריכה]


לכו - אשר עשה אלהים לנפשי.


פסוק יז[עריכה]


אליו פי - יחסר בי"ת כמו: כי ששת ימים בפי קראתי.

ורומם - ויותר מרומם היה תחת לשוני רמז ללב. ויש אומרים: כי הטעם כפול ורומם כמו ומורק ושוטף.


פסוק יח[עריכה]


און - כאשר הייתי קורא בפי, אילו היה און בלבי לא היה השם שומע מה שאני קורא, והאומר שלא היה און בלבי.


פסוק יט[עריכה]


אכן - כמו: אכן נודע הדבר.


פסוק כ[עריכה]


ברוך - שעזרני להתפלל ולא הסיר וחסדו היה שאתפלל אליו.