עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃
"קומה" — דע כי שם הפועל הוא בכל פעל עבר או עתיד ואע"פ שאיננו פעמים כתוב כמו (במדבר כג כ): "וברך ולא אשיבנה" והטעם וברך ברכה וככה (משלי טו כב): "וברוב יועצים עצה תקום" וככה כי הכית את כל אויבי מכת לחי או תחסר אות בי"ת כמו (מלכים ב יב יא): "הנמצא בית ה'" (שמות כ י): "כי ששת ימים עשה" והנה הוא בלחי וטעם (ו)שיני רשעים כנגד רבים אומרים לנפשי. אז יתברר לכל כי —
"קומה ה'", עתה מציין המלחמה בין עבדי דוד ובין חיל אבשלום מבקש "ה' קומה", ומצד שאתה "אלהי" בהשגחתך המיוחדת עלי "הושיעני, כי" כבר "הכית את כל אויבי לחי" במה "ששברת שני רשעים", רצה לומר במה שבטלת עצת אחיתופל והוא נחנק, בזה נתת להם מכת לחי מכה של בזיון:
ביאור המילות
"לחי". מכת בזיון, והמכה הגדולה על הלחי שובר השנים, ותפס מליצה זאת על ביטול עצת אחיתופל, כמ"ש בפרק הרואה ראיתי שני לחיי שנשרו, שני שרי רומי יעצו עליך רעה, מכנה העצה בשם הלחי, ושבירת השנים מרמז על חניקת אחיתופל, ושני כפירים נתעו:
הנה אמרו לנפשי: כי "אין ישועתה לי באלהים", רק במדת רחמים. על כן אני אומר: "קומה ה'" - מדת רחמים, והסתלק מישועתי עתה. ו"הושיעני אלהי" - מדת הדין, למען הכזיבם באמרם ש"אין ישועתה" לי באלהים. אך מה אעשה שאם ע"י מדתך תעשה תכה את שכנגדי כמנהגך, אך אינו דומה, "כי" מה שעד כה "הכית את כל אויבי לחי" ולא הייתי חושש באבודם, הוא כי עד כה "שני רשעים שברת" כי היו גוים:
