מ"ג תהלים ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ג · ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה
  עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לה' הישועה וגו'" - עליו להושיע את עבדיו ואת עמו ועל עמו מוטל לברך ולהודות לו סלה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשם הישועה" — כי הוא יושיע מי שיחפוץ בו וטעם על עמך הם הנלחמים בעבור דוד כי הם עם ה' באמת ולא ככה העוזרים לבן לקשור על אביו והנה התפלל שיברכם השם ולא יפקד מהם במלחמה איש או התנבא.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לה' הישועה", אמנם יען שהיה המלחמה נגד עם ישראל ותהי מגפה גדולה בעם. בקש שלא יאבדו עם רב מישראל במלחמה, וכן היה שעל ידי שנהרג אבשלום פסקה המלחמה, וזה שאמר על ידי שהישועה הזאת לה' הוא, אבקש "שעל עמך" תשאר "ברכתך" בל יאבדו במלחמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לה' הישועה" - הלא התשועה היא ביד ה' וכל יוכל להושיעני מידם ואף על עמך תהיה ברכתך לעולם ר"ל תושיע לי לבל יוכלו להרע לי ואף עליהם תהיה ברכתך שלא יהיו נגפים גם המה וכאומר לא אתפלל על מפלתם כ"א על תשועתי

<< · מ"ג תהלים · ג · ט