אמר להם דוד למלכים אשר באו להלחם עמו: מלכים!
השכילו ודעו כי אין בכם יכלת לבטל מעשה האל, והוא צוה עלי להיות מלך; ואיך נועדתם על יי'? השכילו ותנו לב כי לא תוכלו לבטל מעשה יי'.
הוסרו שופטי ארץ: ואם הייתם עד עתה סכלים ובמחשבה רעה השכילו וקחו מוסר ואל תגבהו.
ועתה, הנה ארז"ל על פסוק (שיר השירים ב ז): "אם תעירו ואם תעוררו וכו'": שהשביע הוא ית' את המלכיות שלא יכבידו עול על ישראל בגלות. ובזה יאמר פה כמדבר אליהם. "ועתה" - שלא הנחתי את דוד שיכלה את האומות למען תשעבדו את ישראל, "מלכים השכילו" - בל תצאו מהשורה, "הִוָסְרוּ שופטי ארץ" - מלגזור עליהם גזירות רעות, הוסרו בצרת ישראל פן תלקו כהם כמותם: