מ"ג שמות כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד־אַהֲרֹ֖ן וְיַד־בָּנָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְזָרֵיז יָתְהוֹן הִמְיָנִין אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי וְתַתְקֵין לְהוֹן קוֹבְעִין וּתְהֵי לְהוֹן כְּהוּנְּתָא לִקְיָם עָלַם וּתְקָרֵיב קוּרְבָּנָא דְּאַהֲרֹן וְקוּרְבָּנָא דִּבְנוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִּטְכַס יַתְהוֹן בְּקַמּוּרִין לְאַהֲרן וּבְנוֹי וְתִכְבּוֹשׁ לְהוֹן כּוּבְעִין וּתְהֵי לְהוֹן כְּהוּנָתָא לִקְיַים עֲלָם וּתְקָרֵיב קוּרְבָּנָא דְאַהֲרן וְקוּרְבָּנָא דִבְנוֹי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה להם" - מלוי ידים זה לכהונת עולם

"ומלאת" - ע"י הדברים האלה

"יד אהרן ויד בניו" - במילוי ופקודת הכהונה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחגרת אותם אבנט" - ירמוז לאהרן ובניו ושב לפרש אהרן ובניו כמו יביאה את תרומת ה' (להלן לה כד) אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר (ירמיהו כז ח) כדברי רבי אברהם ואם כן יחזור וחבשת להם מגבעות למקצתם כי אהרן אין לו מגבעת והמצנפת כבר היא על ראשו ויתכן שיהיה שיעור הכתוב וחגרת אותם אבנט ואהרן ובניו יאמר תחגור בניו הנזכרים אבנט ואהרן עצמו עם בניו ובעבור שהאבנט שוה בכולם (יומא יב) לא הוזכר עם בגדי אהרן למעלה (בפסוקים ה ו) והוצרך עתה לומר שיחגרנו אבנט כבניו ולא הזכיר המכנסים כי לא הוצרך כאשר פירשתי (לעיל כח לה) והטעם שהפריש המכנסים משאר הבגדים כי כל הבגדים היה משה מלביש אותם כמו שצוה (בפסוק הקודם) והלבשתם אבל המכנסים שהם לכסות בשר הערוה (שם שם מב) היו הם לובשים אותם בהצנע ולכן לא הזכיר עתה בכלל ולקחת את הבגדים והלבשת ולפיכך הפרישם במצוה ובענש כמו שהזכרתי למעלה (שם לה)

<< · מ"ג שמות · כט · ט · >>