מ"ג שמות כט י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְקָרֵיב יָת תּוֹרָא לִקְדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִסְמוֹךְ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ תּוֹרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַקְרֵיב יַת תּוֹרָא קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִסְמוֹךְ אַהֲרן וּבְנוֹי יַת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ תּוֹרָא: |
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אלא שצריך לדעת למה אמר ב' פעמים, ולא הספיק בא', כמו שכתוב במעשה בפרשת צו (ויקרא ח', י"ח). ואולי כי מאחד הייתי אומר כי לצד שבו תלוי החטא שעליו בא הקרבן, כי הוא עשה העגל, ולא בניו, לזה פרטו להקדימו לרמוז על הדבר ואין למדין ממנו לכל זבח, לזה כפל ואמר ב' פעמים וסמך לשון יחיד, ומעתה יש טעם נכון למה בפרשת צו בהודעת המעשה לא אמר לשון יחיד אלא בא', כי יספיק ללימוד שאנו צריכין לו, כי לא הוכפל במצוה אלא להסיר הטעות והבן: