מ"ג שמות כח כח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירכסו את החשן מטבעתו [מטבעתיו] אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹ֠שֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפוֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיַחֲדוּן יָת חוּשְׁנָא מֵעִזְקָתֵיהּ לְעִזְקָת אֵיפוֹדָא בְּחוּטָא דִּתְכִילְתָא לְמִהְוֵי עַל הִמְיַן אֵיפוֹדָא וְלָא יִתְפָּרַק חוּשְׁנָא מֵעִלָּוֵי אֵיפוֹדָא׃
ירושלמי (יונתן):	וִיטַכְּסוּן יַת חוּשְׁנָא מֵעִזְקָתֵיהּ לְעִזְקַת אֵיפוֹדָא בִּשְׁזִיר חוּטָא דְתִיכְלָא לְמֶהֱוֵי אֲדִיק עַל הֶמְיַין אֵפוֹדָא וְלָא יִתְפְּרֵק חוּשְׁנָא מֵעִילַוֵי אֵפוֹדָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וירכסו" - לשון חבור וכן (תהלים לא) מרוכסי איש חבורי חבלי רשעים וכן (ישעיהו מד) והרכסים לבקעה הרים הסמוכים זה לזה שא"א לירד לגיא שביניהם אלא בקושי גדול שמתוך סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה יהיו לבקעת מישור ונוחה לילך

"להיות על חשב האפוד" - להיות החשן דבוק אל חשב האפוד

"ולא יזח" - ל' ניתוק ול' ערבי הוא כדברי דונש בן לברט

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְיִרְכְּסוּ – לְשׁוֹן חִבּוּר; וְכֵן "מֵרֻכְסֵי אִישׁ" (תהלים לא,כא), חִבּוּרֵי חֶבְלֵי רְשָׁעִים. וְכֵן "וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ ד): הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵירֵד לַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְּקֹשִׁי גָּדוֹל, שֶׁמִּתּוֹךְ סְמִיכָתָן, הַגַּיְא זְקוּפָה וַעֲמֻקָּה – יִהְיוּ לְבִקְעַת מִישׁוֹר וְנוֹחָה לֵילֵךְ.
לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד – לִהְיוֹת הַחֹשֶׁן דָּבוּק אֶל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד.
וְלֹא יִזַּח – לְשׁוֹן נִתּוּק. וְלָשׁוֹן עַרְבִי הוּא, כְּדִבְרֵי דּוּנָשׁ בֶּן לַבְּרָט.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

וירכסו: ויחגרו:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ולא יזח החושן" - לשון נתוק ולשון ערבי הוא כדברי דונש בן לבראט לשון רש"י והקרוב אלי כי הוא כמו יסח מן בית גאים יסח ה' (משלי טו כה) ובוגדים יסחו ממנה (שם ב כב) ענין נתיצה ונתוק בחלוף הסמ"ך והזי"ן כמו יעלזו חסידים בכבוד (תהלים קמט ה) נתעלסה באהבים (משלי ז יח) ונתצתם את מזבחותם (דברים יב ג) נתסו נתיבתי (איוב ל יג) וכן ושמרתם את משמרת הבית מסח (מלכים ב יא ו) מהנתץ יזהירם שלא יפרד אחד מהם וינתץ את המשמר ואולי גם כן ולמזח תמיד יחגרה (תהלים קט יט) להרס ונתיצה יאמר שיחגור הקללה תמיד עד שיהרס וינתץ בה כאשר אחרים מתאזרים בחגורתם אין מזח עוד (ישעיהו כג י) אין הריסה עוד יאמר לצור עברי באנשי ארצך כיאור אל ארץ תרשיש שהיתה סוחרתך ואין הריסה ופירוד עוד שלא יפרד אחד מכלכם משם ולא ישוב לצור כי תחרב לגמרי הנפרד ממעמד חביריו יקרא הורס כלשון אל יהרסו אל ה' לראות (לעיל יט כד) וכתיב ממעמדך יהרסך (ישעיהו כב יט) וכן ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) נתיצת האפיקים הם הנחלים השוטפים והורסים ההרים והגאיות ומזח בשקל מצח שניהם בעלי הנו"ן כי הוא מלשון נצוח כי חוזק הראש במצח

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וירכסו". ובזה יחבר בפתיל תכלת טבעות החשן וטבעות האפוד, והחשן מונח על חשב האפוד ועי"כ לא יזח החשן מעל האפוד לשום צד:

<< · מ"ג שמות · כח · כח · >>