מ"ג שמות ט לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ט · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְחִטַּיָּא וְכוּנָתַיָּא לָא לְקַאָה אֲרֵי אַפְלָתָא אִנִּין׃
ירושלמי (יונתן):
וְחִיטַיָא וְכוּנְתַּיָא לָא לָקוּן אֲרוּם לְקִישָׁן הִינוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אפילות הנה" - מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה ואע"פ שנא' ואת כל עשב השדה הכה הברד יש לפרש פשוטו של מקרא בעשבים העומדים בקלחם הראויים ללקות בברד ומדרש רבי תנחומא יש מרבותינו שנחלקו על זאת ודרשו כי אפילות פלאי פלאות נעשו להם שלא לקו