רש"י על שמות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · ט · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחזיק בם" - אוחז בם כמו (דברים כה) והחזיקה במבושיו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה יד ה' הויה" - ל' הוה כי כן יאמר בל' נקבה על שעבר היתה ועל העתיד תהיה ועל העומד הויה כמו עושה רוצה רועה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והפלה" - והבדיל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלא חפניכם" - ילויינו"ש בלע"ז (האנדפאלל)

"פיח כבשן" - דבר הנפח מן הגחלים עמומים הנשרפים בכבשן ובלע"ז אולב"ש (קאהלענשטויב) פיח ל' הפחה שהרוח מפיחן ומפריחן

"וזרקו משה" - וכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד אחת הרי נסים הרבה אחד שהחזיק קומצו של משה מלא חפנים שלו ושל אהרן ואחד שהלך האבק על כל ארץ מצרים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשחין פורח אבעבעות" - כתרגומו לשחין סגי אבעבועין שעל ידו צומחין בועות

"שחין" - לשון חמימות והרבה יש בלשון משנה שנה שחונה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באדם ובבהמה" - ואם תאמר מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד שנאמר במקנך אשר בשדה והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים וכן שנויה במכילתא אצל ויקח שש מאות רכב בחור (שמות יד)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את כל מגפתי" - למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עתה שלחתי את ידי וגו'" - כי אלו רציתי כשהיתה ידי במקנך שהכיתים בדבר שלחתיה והכיתי אותך ואת עמך עם הבהמות ותכחד מן הארץ אבל בעבור זאת העמדתיך וגו'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עודך מסתולל בעמי" - כתרגומו כבישת ביה בעמי והוא מגזרת מסלה דמתרגמינן אורח כבישא ובלע"ז קלקי"ר (טרעטען) וכבר פירשתי בסוף ויהי מקץ כל תיבה שתחלת יסודה סמ"ך והיא באה לדבר בלשון מתפעל נותן התי"ו של שמוש באמצע אותיות של עיקר כגון זו וכגון (קוהלת יב) ויסתבל החגב מגזרת סבל (במדבר טז) כי תשתרר עלינו מגזרת שר ונגיד (דנייאל ז ח) מסתכל הוית

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כעת מחר" - כעת הזאת למחר שרט לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד

"הוסדה" - שנתיסדה וכל תיבה שתחלת יסודה יו"ד כגון יסד ילד ידע יסר כשהיא מתפעלת תבא הוי"ו במקום היו"ד כמו הוסדה הולדה ויודע ויולד ליוסף (משלי כט) בדברים לא יוסר עבד

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלח העז" - כתרגומו שלח כנוש וכן (ישעיהו י) יושבי הגבים העיזו (ירמיהו ו) העיזו בני בנימן

"ולא יאסף הביתה" - ל' הכנסה הוא

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הניס" - הבריח ל' וינס

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על השמים" - לצד השמים ומדרש אגדה הגביהו הקב"ה למשה למעלה מן השמים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתלקחת בתוך הברד" - נס בתוך נס האש והברד מעורבין והברד מים הוא ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם (ש"ר)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורב" - די לו במה שהוריד כבר

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצאתי את העיר" - מן העיר אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מלאה גלולים (ש"ר)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרם תיראון" - עדין לא תיראון וכן כל טרם שבמקרא עדיין לא הוא ואינו לשון קודם כמו (בראשית יט) טרם ישכבו עד לא שכיבו (שם ב) טרם יצמח עד לא צמח אף זה כן הוא ידעתי כי עדיין אינכם יריאים ומשתהיה הרוחה תעמדו בקלקולכם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והפשתה והשעורה נכתה" - נשברה לשון פרעה נכה נכאים וכן לא נכו ולא יתכן לפרשו ל' הכאה שאין נו"ן במקום ה"א לפרש נכתה כמו הוכתה נכו כמו הכו אלא הנו"ן שורש בתיבה והרי הוא מגזרת (איוב לג) ושפו עצמותיו

"כי השעורה אביב" - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה

"השעורה אביב" - עמדה באביה לשון (שיר השירים ו יא) באבי הנחל

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אפילות הנה" - מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה ואע"פ שנא' ואת כל עשב השדה הכה הברד יש לפרש פשוטו של מקרא בעשבים העומדים בקלחם הראויים ללקות בברד ומדרש רבי תנחומא יש מרבותינו שנחלקו על זאת ודרשו כי אפילות פלאי פלאות נעשו להם שלא לקו

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא נתך" - לא הגיע ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ ודומה לו (דנייאל א) ותתך עלינו האלה והשבועה דעזרא ותגיע עלינו ומנחם בן סרוק חברו בחלק (יחזקאל כב) כהתוך כסף לשון יציקת מתכת ורואה אני את דבריו כתרגומו ויצק ואתיך לצקת לאתכא אף זה לא נתך לארץ לא הוצק לארץ חסלת פרשת וארא