רשב"ם על שמות ט

(ה). מועד לאמר: שלא יאמרו מכת מדינה היא:

(ח). פיח: אפר דק שמתנפח ברוח:

(ט). פורח: מגדל אבעבועות מלאות מורסא וליחלוח:

(יד). מגפותיי: מיני חבלות והכאות אש וברד ואבני אלגביש וגופרית ושלג וקיטור:

(טו). כי עתה: כשהיה הדבר של בהמות היתה דעתי לשלוח יד כמו כן בך ובעמך למות בדבר, והייתה נכחד מן הארץ, ואלא בעבור זאת העמדתיר בעבור הראותך את כחי וגו' להודיעך שטותך שאמרת לא ידעתי את ה':

(יז). מסתולל: מתפעל מן סולו סולו המסילה, כובש אותם לעבדים כדכתיב ויכבשום לעבדים ולשפחות, ולהודיעך שיטת המתפעלים כי כל תיבת המתפעלים באה תוספת תי"ו בראש חוץ מאותן שאוציא מן הכלל לבסוף, מן אמר יאמר יתאמרו כל פועלי און, יתברך, יתגדל, והתגדלתי והתקדשתי, יתהלל המתהלל, יתווכח, ויתחבא, לשוא תתיפי, והמסכה צרה כהתכנס, יתלכדו, ויתמודד, מתנשא, התעללתי, מתפלל, מתרושש והון רב, הרי לך כל האלפא ביתא תי"ו בראשם חוץ משבעת אותיות, הללו דז"ט ס"ץ ש"ת, השי"ן והסמ"ך באה התי"ו אחריהם במתפעל שלהם, מן סל מסתולל, מן שר תשתרר עלינו, מן שכח ישתכח, מן שמר וישתמר חוקות עמרי, מן שכר משתכר, הצד"י והזי"ן לא יבא תי"ו במתפעל שלהם, אלא אחרי הצד"י תבא טי"ת במקום תי"ו של מתפעל, מן צדק יאמר נצטדק, מן צבע יצטבע בדניאל, מן ציד הצטיידנו ביהושע, מן צרף מצטרף, ואחר הזי"ן תבא דל"ת במקום תי"ו של מתפעל, זמן הזדמנתון בדניאל, אבל תוספת הן בתיבות ט' של נצטדק ד' של הזדמנתון ותי"ו של יתאמרו לעשותן מתפעל כמו שפירשתי, וכן כולם, אבל הם עצמם כשהם ראש התיבה לא היה בה תוספת אות להתפעל, כמו וישמע את הקול מדבר אליו, לא יאמר מתדבר, ולא יטמא בעל לא יאמר יתטמא, ועם עקש תתפך, לא יאמר תתתפל, תתמם לא יאמר תתתמם:

(יט). העז: אסוף, כמו העיזו אנשי בנימין, יושבי הגבים העיזו:

(כז). חטאתי הפעם: עתה הפעם אני מודה שחטאתי:

(ל). כי טרם תיראון: כתרגומו, עדיין לא תיראון:

(לב). לא נוכו: להודיעך שמה שלא שיבר הברד אכל הארבה, הברד מקלקל את הקשה והארבה אוכל את הרך:

(לג). נתך: לשון יציקה, כמו כהתוך כסף בתוך כור כן תותכו בתוכה, ומטר לא הוצק ארצה:

(לד). ויוסף לחטוא: עד עתה לא נתכוון לחטוא במזיד, אבל כשהודה על הברד ואני ועמי הרשעים לכן קורהו עכשיו מזיד: