מ"ג שופטים כ לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים כ · לח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְזִמְנָא הֲוָה מְתַקֵן לֶאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל עִם כְּמָנָא דְיִסְגוּן לְאַסָקוּתְהוֹן יְטוּר דִתְנָן מִן קַרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמועד היה" - מתחלה היה אות בין ישראל ובין האורב להיות האורב מרבה להעלות עשן העיר ויבינו ישראל אשר לכד האורב את הגבעה

"משאת העשן" - גובה העשן

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרב להעלותם" - רצה לומר סימן ידיעת הזמן היה שהם יעלו הרבה עליית עשן מן העיר על ידי שרפת דברים המרבים עשן

"והמועד היה" - רצה לומר מאז בעת שלחו את האורב היה להם סימן עם האורב לדעת זמן בואם אל העיר

מצודת ציון

"והמועד" - הזמן כמו (ירמיהו מו יז)העביר המועד ורצה לומר הודעת זמן בואם

"הרב" - הרבה

"משאת העשן" - עמוד העשן על שם שנשאת כלפי מעלה

<< · מ"ג שופטים · כ · לח · >>