מ"ג שופטים כ לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שופטים כ · לח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְזִמְנָא הֲוָה מְתַקֵן לֶאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל עִם כְּמָנָא דְיִסְגוּן לְאַסָקוּתְהוֹן יְטוּר דִתְנָן מִן קַרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמועד היה" - מתחלה היה אות בין ישראל ובין האורב להיות האורב מרבה להעלות עשן העיר ויבינו ישראל אשר לכד האורב את הגבעה

"משאת העשן" - גובה העשן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לז - לח) "והאורב". בעת ההיא שעשו ישראל א"ע נסים פעם שנית, בעת ההיא "החישו האורב ופשטו על העיר ויכו את אנשי העיר". אבל יען "שהמועד היה לאיש ישראל עם האורב", רצה לומר שכן שמו מועד וגבלו הזמן ביניהם שזמן תחלת המלחמה יהיה בעת שירבו להעלות משאת העשן מן העיר, שאז יצא האורב מן העיר לסגרם מרוח השלישית, וזה נמשך במעט זמן עד שגמרו להכות את אנשי העיר, ולכן מסבה זאת:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרב להעלותם" - רצה לומר סימן ידיעת הזמן היה שהם יעלו הרבה עליית עשן מן העיר על ידי שרפת דברים המרבים עשן

"והמועד היה" - רצה לומר מאז בעת שלחו את האורב היה להם סימן עם האורב לדעת זמן בואם אל העיר

מצודת ציון

"והמועד" - הזמן כמו (ירמיהו מו יז)העביר המועד ורצה לומר הודעת זמן בואם

"הרב" - הרבה

"משאת העשן" - עמוד העשן על שם שנשאת כלפי מעלה

<< · מ"ג שופטים · כ · לח · >>