מ"ג משלי לא ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ
וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃
רש"י
שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על משלי לא|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
אמר הגאון מלשון תרגום עצה;
ויאמר ר' אדוניס שהוא כ"עולות מחים".
ופירוש הגאון הוא הנכון, כי אם כדברי ר' אדוניס, היה הלמ"ד שבור בחירי"ק, ולא פתוח, כמו "שנות עולמים" שטעמו לשנות עולמים. ואם יאמר הנה "לַמזבח", התשובה כי נפתח הל' להורות ה' הדעת החסר, כמשפט חבר הל' שהוא ב', כמו "בַּשמיים", ונמצא שלם "בְּהַשמים חסדך", אם כן נפתח הל' מחסרון ה"א בנין הכבד הנוסף, כמו "לַמְרות עני כבודו".רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חילך" - כוחך, כמו (תהלים קי ג): "ביום חילך"
"למחות" - מלשון מחיה ומחיקה.
"מלכין" - נו"ן במקום מ"ם, וכן (דניאל יב): "לקץ הימין".
מצודת דוד
"אל תתן" - ר"ל אל תתיש כחך ברוב תשמיש עם הנשים (כי רב התשמיש מחליש כח הזכר ומבריא הנקיבה, וכאילו נותן מכוחו להנקבה).
"ודרכיך" - אל תתן דרכיך למחות ולהשחית דרכי המלכים, ר"ל אל תשנה משפט הראוי אל המלכים להיות זהירים במעשיהם על צד השווי והנכון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"ודרכיך" - כמו שנאמר (בראשית ו יב): "כי השחית כל בשר את דרכו", היינו דרך ארץ.
"למחות מלכין" - היינו לשון שמן, כמו (ישעיהו ה יז): "וחרבות מחים". היינו, ליקח יפת תואר מאד ובעלת בשר.
תוספת מתוך ליקוטי הגר"א כתב יד:
"למחות מלכין" הוא בנות מלכים המפוטמות, יפות מראה ובריאות בשר, כמו שנאמר (ישעיהו ה יז): "חרבות מחים".
ואמר "לנשים חילך ודרכיך כו'". פירוש "לנשים", כי מחמת ריבוי נשים הוחלש כוחו מרוב ביאות.
"ודרכיך", כמו שנאמר (בראשית ו יב): "כי השחית כל בשר את דרכו", מחמת תאוות יופי הרבה הוצאת זרע, כמו שנאמר (יחזקאל כג ב): "וזרמת סוסים כו'".