מ"ג משלי כז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · כז · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר
  פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ערום ראה רעה" - רואה פורענות הבאה על הארץ ונסתר הימנה שמשך ידו מן העבירה ופתאים לא נסתרו אלא עברו בדרך רעה "ונענשו" - ונפסדו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ערום". מי שהוא "ערום" וחכם "ראה רעת" הגוף והבליו, "ונסתר" מהרעה ההיא במשלו על תאוותיו; אך "הפתאים", הנפתים לתאוות, "עברו" בהם, והשיגם רע, והוא,  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ערום" - כשראה הערום הרעה המעותדת לבוא נסתר ממנה, ר"ל שמר עצמו מן הרעה טרם בואה; אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו, והשיגה אותם הרעה ובא להם העונש וההפסד. 

מצודת ציון

"נענשו" - גם הפסד ממון נקרא עונש, וכן (דברים כב): "וענשו אותו מאה כסף".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ערום ראה רעה נסתר" כבר התבאר (כ"ב ג'), ושם דבר מרעת הזמן, ופה דבר בנמשל מרעת הנפש, הערום יראה העונש המעותד על עוזב החכמה, וזה שייך למ"ש חכם בני, וראה אחרית דבר מראשיתו, ולא תהיה כפתאים:

 

<< · מ"ג משלי · כז · יב · >>