מ"ג משלי כה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · כה · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר
  וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כבוד אלהים הסתר דבר" - כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית "וכבוד מלכים חקור דבר" - כשאתה דורש בכבוד מלכים או בכבוד חכמים שעשו סיגים לתורה ובגזרות שגזרו בהם יש לך לחקור ולדרוש ולשאול טעם לדבר אבל כשתדרוש במעשה מרכבה ובמעש' בראשית ובחוקי' הכתובים בתורה כגון חוקים ודברים שהשטן מקטרג עליהם ומשיב עליהם באכילת חזיר וכלאי כרס ושעטנז אין לך לחקור רק להסתיר ולומר גזרת מלך הוא

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כבוד אלהים הסתר דבר" - רוצה לומר, כי במה שיבקשו מהשם יתברך, לא יהיה כבוד השם יתברך שיודיע שאלתם, כי השם יתברך יודע הכל. הלא תראה, כי אשת ירבעם היתה מתנכרה בבואה אל אחיה השילוני, וטרם שהגידה לו דבר, אמר לה אחיה את דבר בקשתה, כאשר גלה אזנו השם יתברך. ואולם, "כבוד מלכים" הוא בהפך זה, רוצה לומר, לחקור הדבר הבא לפניהם באופן שלם כדי שיצא משפט אמת, כי הם אינם יודעים מהדברים רק מה שיודיעום, הפך מה שנמצא בזה בשם יתברך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כבוד אלהים" - כבוד ה' הוא להסתיר דבר גדולת רוממותו, כי אי-אפשר לבוא עד התכלית ומוטב להמעיט מלהרבות, וכמו שנאמר (תהלים סה): "לך דומיה תהלה". אבל כבוד מלכים הוא לחקור דבר גדולת רוממותם, הואיל ואפשר לבוא עד התכלית, אם-כן הממעיט יחשב כאילו כבר בא עד התכלית, ומוטב להרבות מלהמעיט. 

מצודת ציון

"חקור" - ענין חיפוש ודרישה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כבוד אלהים הסתר דבר", בענינים האלהיים הכבוד הוא ההסתר וההעלם, כי השכל לא ישכיל רק דברים הנתונים תחת הזמן והמקום ואשר יש לחוש מבוא בהם, לא דברים הנעלים מחקי ההשגה האנושיית, וכל אשר ידובר בהם הוא רק בדרך משל ובלבוש, והתוך צפון ונעלם וע"כ אין דורשים במע"ב ובמרכבה, והחכמים מלבישים הדברים ומסתירים אותו בחדות וברמזים כלהט הברק יציץ ויעלם, אבל "כבוד מלכים" בעניני הנהגתם, "לחקור דבר" ושלא להעלים, כי אחר שהנהגתם נימוסיית ומושגת ע"י הבחינה והחוש. טוב לפרסם טוב הנהגתם, כי ההעלם בזה יורה כי הנהגתם אינם ביושר וע"כ יעלימו דרכם, והחקר הוא כבודם:  

רמ"ד ואלי

לפירוש "רמ"ד ואלי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


והנה, המשל הראשון שמצאו בשיור הזה הוא (משלי כה ב): "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר", לרמוז אליהם, שנסתרה עד אותו הזמן, כדי להמתין עד שיבוא המלך הצדיק והחכם שיחקור וידרוש בכל מאמצי כוחו כדי להשיגה. וכשם שהיה כבוד השם להסתירה ממי שאינו ראוי לה, כך היה כבודו של אותו המלך לחקור ולדרוש ולרדוף אחריה עד שמצאה, כי בכך הכל הכירו וידעו שהוא היה ראוי לה ולכן באה לידו, וזהו כבודו, ולכן אמר: "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר".

והנה, הפירוש הזה הוא לעניין הסמיכות, אבל לעניין המשל עצמו, דע כי מה שאמר "כבוד אלקים הסתר דבר", היא אזהרה גדולה להסתיר רזי תורה מִבּוֹעֲרִים בָּעָם, לפי שאינם מבינים כראוי, ויבואו ח"ו לחשוב מחשבות גרועות וחומריות על האלקות העליון, ולפגום בכבודו בסברות הנבערות שלהם, ולכן הוא יותר טוב לעמי הארצות שיעמדו בפשוטן של דברים. וכל שכן שצריך להסתיר רזי תורה מן הרשעים, לפי שהופכים ללענה משפט, כי מלעיגים ומתלוצצים על הדברים היקרים והנחמדים, שצריך לעיין בהם בדחילו ורחימו, בהיותם העיקרים של החכמה האמיתית, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. ולכן, המלמדם לעמי הארץ או לרשעים, כאילו נותן נזם זהב באף חזיר, שהוא מגררו בטיט חוצות ומלכלכו. ומי הם הראויים לחקור ולדרוש ברזי תורה? - אלו המלכים, ומאן מלכי - רבנן, שכבר מילאו כרסם בשר ויין שהם הלכות ואגדות, ואחר-כך מטיילים בפרדס שהם רזי תורה, וזהו שאמר: "וכבוד מלכים - חקור דבר".

ואמנם, הפירוש העיקרי הוא על המלכות, דאיהי רזא ד"דבר", והיה מכבודו של האלוקות העליון להסתירה מן התחתונים בכמה לבושים דא לגו מן דא, בסוד (תהלים מה יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", לפי שאינה כמו הס"א ח"ו דאיהי נפקת ברא ואיזדמנת לכל מאן דבעי לה. וכבודם של מלכים הוא לטרוח הרבה על גילויה, כדי להרויח את השראתה, שכל הצלחתם תלויה בה. כמו שאמר דוד לשלמה בנו, (דברי הימים א כח ט): "אם תדרשנו ימצא לך".


<< · מ"ג משלי · כה · ב · >>