מ"ג משלי כה ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר
וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חקור" - ענין חיפוש ודרישה.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רמ"ד ואלי
• לפירוש "רמ"ד ואלי" על כל הפרק •
והנה, המשל הראשון שמצאו בשיור הזה הוא (משלי כה ב): "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר", לרמוז אליהם, שנסתרה עד אותו הזמן, כדי להמתין עד שיבוא המלך הצדיק והחכם שיחקור וידרוש בכל מאמצי כוחו כדי להשיגה. וכשם שהיה כבוד השם להסתירה ממי שאינו ראוי לה, כך היה כבודו של אותו המלך לחקור ולדרוש ולרדוף אחריה עד שמצאה, כי בכך הכל הכירו וידעו שהוא היה ראוי לה ולכן באה לידו, וזהו כבודו, ולכן אמר: "כבוד אלקים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר".
והנה, הפירוש הזה הוא לעניין הסמיכות, אבל לעניין המשל עצמו, דע כי מה שאמר "כבוד אלקים הסתר דבר", היא אזהרה גדולה להסתיר רזי תורה מִבּוֹעֲרִים בָּעָם, לפי שאינם מבינים כראוי, ויבואו ח"ו לחשוב מחשבות גרועות וחומריות על האלקות העליון, ולפגום בכבודו בסברות הנבערות שלהם, ולכן הוא יותר טוב לעמי הארצות שיעמדו בפשוטן של דברים. וכל שכן שצריך להסתיר רזי תורה מן הרשעים, לפי שהופכים ללענה משפט, כי מלעיגים ומתלוצצים על הדברים היקרים והנחמדים, שצריך לעיין בהם בדחילו ורחימו, בהיותם העיקרים של החכמה האמיתית, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. ולכן, המלמדם לעמי הארץ או לרשעים, כאילו נותן נזם זהב באף חזיר, שהוא מגררו בטיט חוצות ומלכלכו. ומי הם הראויים לחקור ולדרוש ברזי תורה? - אלו המלכים, ומאן מלכי - רבנן, שכבר מילאו כרסם בשר ויין שהם הלכות ואגדות, ואחר-כך מטיילים בפרדס שהם רזי תורה, וזהו שאמר: "וכבוד מלכים - חקור דבר".
ואמנם, הפירוש העיקרי הוא על המלכות, דאיהי רזא ד"דבר", והיה מכבודו של האלוקות העליון להסתירה מן התחתונים בכמה לבושים דא לגו מן דא, בסוד (תהלים מה יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", לפי שאינה כמו הס"א ח"ו דאיהי נפקת ברא ואיזדמנת לכל מאן דבעי לה. וכבודם של מלכים הוא לטרוח הרבה על גילויה, כדי להרויח את השראתה, שכל הצלחתם תלויה בה. כמו שאמר דוד לשלמה בנו, (דברי הימים א כח ט): "אם תדרשנו ימצא לך".