מ"ג משלי כה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


מ"ג משלי כה · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה
  אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו" - חזר לדורש' כשנתמנה חזקיהו למלך והוא הושיב תלמידים בכל עיר כדאמרינן בפ' חלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ

"העתיקו" - החזיקו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו" - החכמים שהיו בדורו של חזקיהו. וידמה שבעבור זה הפרידם מהמשלים האחרים, כי אלו המשלים לקטום ממשליו החכמים ההם, ואולם המשלים שקדם זכרם נמצאו באופן הנזכר בדברי שלמה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אלה" - יראה כי מתחלת הספר עד הנה היה מועתק ביד הכל, ומכאן עד סופו לא היה מועתק כי-אם בידי אנשי חזקיה מלך יהודה, אשר העתיקו הדברים האלה מספרי שלמה אשר נזדמן להם. ולזה אמר גם אלה משלי שלמה, ר"ל: עם כי לא נמצאו ביד הכל, מכל-מקום גם אלה דבריו אשר העתיקו אנשי חזקיה והמה נאמנים על הדבר שמפי שלמה יצאו.

מצודת ציון

"העתיקו" - כותב הדברים מספר אל ספר יקרא מעתיק, לפי שנראה כאלו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר; ועם כי נשארו גם בראשון, מכל מקום נראה הוא כאילו מסיר משם.

רמ"ד ואלי (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה, עד כאן חיבור משלי שלמה שהיה מצוי ביד הכל, עד שבא חזקיהו המלך, שהיה מחפש ומפשפש אחרי החכמה הוא ואנשיו וכל בני דורו, כמו שאמרו רז"ל,[1] והשם יתברך המציא לידם שאר המשלים שתשלום החיבור תלוי בהם, דהא מילתא אלבישייהו יקירא, ואין הקב"ה ממציא את החכמה אלא למי שמחשיבה ורודף אחריה ושותה בצמא את דבריה. וזהו עניין אמרו בסמוך (משלי כה א): "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה".

ולא לחינם אמר בלשון הזה "אשר העתיקו", אלא לרמוז שהעתיקוה ממקום גניזתה, בזכות העמל שלהם, שהיו מפשפשים אחריה בתאוה עצומה וחזק גדול. והשם יתברך, שאינו מונע טוב מבעליו, המציאה לידם, והשלימו את החיבור הנחמד והיקר הזה, שתועלתו גדולה לתיקונם של בני אדם.

  1. ^ (סנהדרין צד ב): "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה"