משה דוד ואלי על משלי כה א
<< | משה דוד ואלי על משלי • פרק כ"ה • פסוק א' | >>
• א • ב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה
אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
משה דוד ואלי על משלי · כה · א · >>
והנה, עד כאן חיבור משלי שלמה שהיה מצוי ביד הכל, עד שבא חזקיהו המלך, שהיה מחפש ומפשפש אחרי החכמה הוא ואנשיו וכל בני דורו, כמו שאמרו רז"ל,[1] והשם יתברך המציא לידם שאר המשלים שתשלום החיבור תלוי בהם, דהא מילתא אלבישייהו יקירא, ואין הקב"ה ממציא את החכמה אלא למי שמחשיבה ורודף אחריה ושותה בצמא את דבריה. וזהו עניין אמרו בסמוך (משלי כה א): "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה".
ולא לחינם אמר בלשון הזה "אשר העתיקו", אלא לרמוז שהעתיקוה ממקום גניזתה, בזכות העמל שלהם, שהיו מפשפשים אחריה בתאוה עצומה וחזק גדול. והשם יתברך, שאינו מונע טוב מבעליו, המציאה לידם, והשלימו את החיבור הנחמד והיקר הזה, שתועלתו גדולה לתיקונם של בני אדם.
- ^ (סנהדרין צד:): "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה"
משה דוד ואלי על משלי · כה · א · >>